אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1069/05

גזר דין בתיק פ 1069/05

תאריך פרסום : 18/10/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1069-05
16/10/2005
בפני השופט:
אברהם אברהם

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רביע עאסי
הנתבע:
1. סלימאן דחלה יליד 1976
2. חאתם (עומר) דחלה יליד 1980

עו"ד צדיק נסאר
גזר דין

1.         הנאשמים - אחים. הם מתגוררים בכפר טורעאן, ובשכנות להם גר המתלונן, ג'עפר דחלה שמו, והוא קרוב משפחה להם. השניים הורשעו, לפי הודאתם, בחבלה בכוונה מחמירה שחבלו במתלונן (ס' 321 לחוק העונשין, התשל"ז-1977). הנאשם 2 הורשע בנוסף בהחזקת סכין שלא כדין (ס' 186(א) לחוק העונשין הנ"ל) ובשיבוש מהלכי משפט (ס' 244 לאותו חוק), והכל - בשל מסכת עובדות, שאת תמציתה נביא בפתח הדברים.

2.         אם כן, סמוך ליום 10.5.2005 בנה המתלונן פס האטה לרוחב הכביש הסמוך לביתו. הדבר היה לצנינים בעיני הנאשמים, שהגיעו - על כן - למקום כשהם מצוידים בפטיש, והחלו הורסים את פס ההאטה. המתלונן הבחין בהם, והגיע אף הוא למקום וביקש מהשניים כי יחדלו מן ההרס, אלא שהאחרונים החלו מכים אותו, כשהנאשם 1 עושה (במלאכת ההכאה) שימוש  בפטיש, והנאשם 2 - באלה. המתלונן, שנפצע קשה מן התקיפה, התמוטט ואיבד את הכרתו, ואף על פי כן המשיכו הנאשמים והיכוהו באמצעות הפטיש והאלה. כתוצאה מן האירוע נפגע גם הנאשם 1.

3.         המתלונן נפגע באורח קשה מאוד והובהל לבית החולים, אושפז במחלקה לטיפול נמרץ, הונשם, ועבר מספר ניתוחים בראשו. בין היתר אובחן שבר דו צדדי בגולגולתו, 'שבר משני צידי הראש ושבר קדמי'. בנוסף אובחנה המטומה סובדורלית חריפה מימין, המטומה אפידוראלית חריפה משמאל, דם בתוך הסינוס-המוסינוס, דימום תת עכבישי, המטומה סובדורלית בגומה אחורית, ו'בצקת מוחי דיפוזי'. בנוסף נראתה המטומה בכתף ימין.

4.         ועוד מתאר כתב האישום, כי ביום 13.5.2005 באו שוטרים למקום הימצאו של נאשם 2 על מנת לעוצרו, שאז הוציא האחרון מכיסו סכין והשליכה אל מעבר לחומה סמוכה, על מנת להעלימה מעיני השוטרים.

5.         על שום המעשים הללו הואשמו הנאשמים, כאמור, בעבירות שמנינו מעלה (חבלה בכוונה מחמירה, ולנאשם 2 - החזקת סכין שלא כדין ושיבוש מהלכי משפט). בפתח משפטם הודו הנאשמים במעשים הללו שתיארנו, והכל - במסגרתו של הסדר טיעון, שכלל את תיקון כתב האישום, שהתיאור שהובא למעלה משקף את תוכנו. הסכמה על העונש לא באה בהסדר הטיעון.

6.         תסקיר המבחן שניתן בעניינם של הנאשמים מתאר את הרקע האישי והמשפחתי ממנו הם באים, משפחת מוצא ובה אב הנשוי לשתי נשים ולו 13 ילדים, המתאפיינת ב'אווירה משפחתית טובה', חרף הקשיים הכלכליים הפוקדים אותה. הנאשם 1 נשוי ואב לשלושה. הנאשם 2 - רווק. לשניים 7-8 שנות לימוד בלבד. הם עבדו, מאז נשרו בגיל צעיר מאוד מבית הספר, לפרנסת המשפחה. ואשר לעבירה בה עסקינן, קצינת המבחן מתרשמת, כי שני האחים כאחד אינם נוטלים אחריות למעשיהם, כשהם מסבירים אותם בסרבנותו של המתלונן להישמע לבקשתם להסיר את המכשול (פס ההאטה) שבנה, ומשלא שעה לבקשתם התפתחה תגרה, שבה הם הותקפו בידי המתלונן (באמצעות אבן גדולה), ולכן התגוננו. יחד עם זאת הביעו שני הנאשמים באוזני קצינת המבחן חרטה על המעשה.

            סופו של תסקיר - קצינת המבחן נמנעת מליתן המלצה טיפולית בעניינו של מי מן הנאשמים. מאידך ממליצה הקצינה לחייב את הנאשמים בפיצויו של המתלונן, דבר שלטעמה יסייע בידם להתחבר לחומרת מעשיהם ולאחריותם על המעשים, כלשונה.

7.         כעולה מגליון הרשעותיהם הקודמות (ת/1), עברם הפלילי של הנאשמים איננו כולל הרשעות של ממש, העשויות להשליך על ענישתם. לנאשם 1 שתי הרשעות בעבירות לפי חוק התכנון והבניה, לפני 9-10 שנים. לנאשם 2 הרשעה אחת בהחזקת מכשירי פריצה (משנת 2003).

8.         התובע המלומד הגיש 'הצהרת נפגע עבירה' (ת/2, ותרגומה לעברית - ת/3), על פי סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, ובה מבקש המתלונן לפצותו פיצוי כספי. הוא מצהיר, כי הוא חש סחרחורת וכאבי ראש עזים (בעקבות אירוע התקיפה). הוא אינו יכול להתהלך בשמש זמן רב. הוא אינו מסוגל עוד לעבוד (מאז התאונה). הוא סובל משכחה. הוא נוטל תרופות באורח קבוע, דבר שלא עשה מעולם קודם לכן. הוא אב לשבעה, ואיננו יודע כיצד יפרנס את ילדיו.

9.         בהקשר זה אעיר, כי במסגרת הראיות לעונש ביקש התובע הנכבד להגיש תיעוד באשר למצבו הרפואי של המתלונן בעקבות מעשה התקיפה. הסניגורים המלומדים התנגדו להגשת המסמכים, משהם סבורים, כי התביעה אינה זכאית להגיש ראיות לעונש, אלא ביחס לעברם הפלילי של הנאשמים, הא ותו לא. דחיתי את טענתם זו וקיבלתי את המסמכים הרפואיים (נספחים להצהרת הנפגע, ת/2). אין בכוונתי להרבות מלים בהטעמת הטעמים לדחיית התנגדות הסניגוריה. אומר רק, כי לפי הבנתי את הסיפא לסעיף 187(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 ('...ורשאי הוא גם להביא ראיות אחרות לענין זה') - היא נותנת בידי תובע להגיש כל ראייה העשויה להיות בעלת השלכה לענישתו של נאשם. המלים 'לעניין זה' מכוונות לעונש (קרי - ראיות לעניין העונש), ולא להוכחת עברו הפלילי של הנאשם גרידא (עניין הנזכר ברישא לס"ק זה), כטענת הסניגורים. ראו עוד דברים שמציין המלומד י. קדמי, על סדר הדין בפלילים, (מהדורה מעודכנת תשס"ג-2003) חלק שלישי, ע' 1179, לאמור:

'פרשת ראיות התביעה בשלב זה מתמקדת בעיקרה בהוכחת עברו הפלילי - קרי: הרשעותיו הקודמות - של הנאשם, ולרוב מצטמצמת אך ורק לנושא זה;... עם זאת, הדרך פתוחה בפני התביעה להביא ראיות אחרות להחמרה, כגון:... מידת הנזק שנגרם על ידי התנהגות שבגינה הורשע הנאשם (אם נזק לגוף ואם נזק לרכוש)...'

            יוצא איפוא, ראיות שיצביעו על מידת הנזק שגרמה התקיפה שתקפו הנאשמים את המתלונן היה בידי התובע להביא, ומקום להתנגדות מטעם זה לא היתה. עם זאת הבהרתי בפני בעלי הדין, כי דיני הראיות ממשיכים לחול גם בשלב זה של הבאת ראיות לעונש, ועל כן, את המסמכים הרפואיים אותם רצה התובע להגיש היה עליו לעשות באמצעות עורכם, על מנת ליתן שעת כושר לסניגוריה לחוקרו שתי וערב על המסמך וגו', הכל לפי שמנחים אותנו דיני הראיות. אלא שהסניגורים ויתרו, בעצתי, להבאתו של עורך המסמכים הרפואיים לעדות, ונותרו עם התנגדותם העקרונית, זו הנוגעת לכוחה של התביעה להגיש ראיות מסוג זה בשלב הנוכחי, התנגדות אותה דחיתי, כאמור מעלה.

10.        אם כן, מונחת עתה לפנינו הצהרת המתלונן-הנפגע, ולה צורף תיעוד על מצבו הרפואי עליו דיברנו אך זה עתה, והוא מוסיף לתיאור שתיארנו מפי כתב האישום בפתח דברים, כגון שהטיפולים שעבר המתלונן, מספר ביקוריו בבית חולים ובקופת חולים, ותלונותיו אודות חוסר שיווי משקל, סיוטים, כאבי ראש חזקים ואי יציבות בהליכה. התיעוד מדבר עוד על הפנייתו של המתלונן לשיקום, הפניה שהאחרון סרב לה לאחר איבחון שנעשה בו (ושלא מצא ליקויים גסים בתפקוד המוטורי).

על מצבו של המתלונן ועל יחסו לנאשמים ולמעשה העוולה שעשו לו יכולים היינו להתרשם גם מן האמור בתסקירי המבחן. המתלונן (בן 38) נשוי ואב לששה ילדים הסמוכים על שולחנו ('בהצהרת נפגע' צוין כי הוא אב לשבעה). עובר לתקיפה הוא עבד לפרנסת משפחתו. עתה הוא איננו מסוגל לעבוד, בשל הפגיעה, שבעטיה הוא סובל סחרחורות, כאבי ראש ושכחה. הוא מתקשה לסלוח לנאשמים על שעשו לו, בשל מצבו הפיזי הקשה ובשל הפגיעה הכלכלית שהוא ספג כתוצאה מן האירוע. הוא אמנם חתם על הסכם סולחה, והבטיח לסייע לנאשמים בהליך הפלילי שלפנינו, אלא שהוא עשה כן - כך קצינת המבחן בתסקיר - על מנת לשמור על שלום המשפחה, שהרי - כאמור בפתח הדברים - הוא קרוב משפחתם של הנאשמים.

            על כל אלה אוסיף, כי המתלונן העיד בפניי (מטעם ההגנה, בראיות שהביאה לעניין העונש), הסביר כי מחל לנאשמים מחילת אמת, וביקש את רחמי בית המשפט עליהם.

11.        נוסף למתלונן העידו מטעם ההגנה (לעניין העונש) שני נכבדים מישוב מגוריהם של בעלי הריב, נכבדים שעסקו בהשגתה של הסולחה. הם תיארו כיצד פעלו ליישוב הסכסוך בין המשפחות, וביקשו - סופו של יום - להקל עם הנאשמים.

12.        לבסוף אציין את הצער שהביעו בפניי הנאשמים בתום הדיון לעניין העונש, כשהם מבקשים את רחמי בית המשפט.

13.        בטיעוניו לעונש עמד התובע המלומד על החומרה שבמעשי הנאשמים. חומרה זו נלמדת מתיאור המעשה שתואר בפתח גזר הדין, משמע נטילת החוק לידיים, תוך שימוש באלימות קשה, הכאת המתלונן בפטיש ובאלה, גם לאחר שהתמוטט ואיבד את הכרתו. השניים לא נטלו אחריות למעשים, והם משליכים את האחריות למעשה על המתלונן, כך עולה מתסקירי המבחן. התובע ביקש שלא להתחשב בהסכם הסולחה. הוא איננו רואה בו הסכם סולחה כלל, כי אם הסכם לפיצוי המתלונן. סופו של דבר הוא ביקש להחמיר עם הנאשמים ולגזור עליהם מאסר בפועל לתקופה משמעותית, לצד מאסר מותנה וקנס. הוא לא עתר לפיצוי המתלונן, על שום הסכם הסולחה, שכלל פיצוי למתלונן.

14.        הסניגורים המלומדים ביקשו לראות את הרקע המשפחתי והאישי של הנאשמים, מי שצמחו למשפחה קשת יום, פשוטי עם ונבערים מהשכלה, ואף על פי כן חיו עד היום חיים נורמטיביים, פרנסו את בני משפחותיהם ולא התערבו מעולם בחיי הפשע. בלי להמעיט בחומרת מעשה העבירה ביקשו הסניגורים להצביע על כך, שהאירוע היה למעשה קטטה, משמע התקיפה היתה הדדית, דברים הנלמדים לדבריהם מן העובדה, כי הנאשם 1 נחבל אף הוא (כך עולה מכתב האישום). הסניגורים ביקשו עוד להתחשב בחסכון במשאבים, זה הנובע מן ההודאה של הנאשמים בפתח המשפט. הם ציינו את חרטתם העמוקה על מעשי העבירה, ובהקשר זה ביקשו לראות את האמור בתסקיר המבחן כחוסר הבנה בין הנאשמים לבין קצינת המבחן, בשל נבערותם. לבסוף הם ביקשו ליתן משקל ראוי להסכם הסולחה, שהביא לסיום הסכסוך בין הניצים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ