אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1060/05

גזר דין בתיק פ 1060/05

תאריך פרסום : 19/07/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
1060-05
12/09/2006
בפני השופט:
מ' שידלובסקי-אור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פליקס גלפרין
הנתבע:
1. מרק שפירו
2. דימיטרי סטופק

עו"ד אלי שרז
עו"ד ראובן המבורגר
גזר דין

הנאשמים הורשעו, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע בצוותא של שוד בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 402(א) ו-(ב) בצירוף סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- החוק), וכן בעבירה של השמדת ראיה בניגוד לסעיף 242 לחוק. בנוסף הורשע נאשם 1 בהחזקת סם לשימוש עצמי בניגוד לסעיף 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג - 1973, ונאשם 2 הורשע בעבירה של התחזות לאחר בניגוד לסעיף 441 רישא לחוק ובהפרעה לשוטר  בניגוד לסעיף 275 רישא לחוק.

העובדות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין. לעניין גזר הדין, אומר בקצרה, כי השניים חברו לאחר, בשם מנחם גרינברג (להלן - גרינברג) כדי לבצע שוד מזויין, כאשר בידם הייתה חרב באורך של כחצי מטר, באמצעותה ביקשו לבצע את השוד. הנאשמים ביחד עם גרינברג הגיעו לביתה של המתלוננת כשפני נאשם 1 מוסתרים באמצעות בנדנה ופני נאשם 2 באמצעות גרב. לאחר שהתדפקו על דלת והמתלוננת פתחה את דלת הבית, צעק אחד מהנאשמים כי זהו שוד. נאשם 1 גרם לחתך בצווארה של המתלוננת באמצעות החרב שהוכנה קודם. בסופו של דבר גנבו הנאשמים ביחד עם גרינברג מביתה של המתלוננת תכשיטים ובנוסף מזומן בדולרים ובשקלים.

גרינברג היה שותפם של הנאשמים למעשה השוד. לאחר ביצוע השוד פנה למשטרה, הודה במעשים, הוביל את השוטרים לחלק מהראיות והפליל בהודעותיו במשטרה את הנאשמים, תוך שסיפר את כל השתלשלות העניינים.

בעניינו של גרינברג הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו תיגזר על גרינברג שנת מאסר אחת לריצוי בפועל בגין עבירת השוד וכן יופעל מאסר על-תנאי, בחופף לאותה שנה. המאשימה הסבירה את שיקוליה להסדר הטיעון עם גרינברג. בלעדיו, לא היו מתגלים מבצעי השוד, כאשר מסכת חיו ונסיבותיו האישיות מיוחדים באופן חריג. המדובר באדם בעל נכות נפשית בשיעור של 30%, אשר היה מאושפז מספר פעמים ב"איתנים". הוא נקלע לשימוש בסמים וחרף האינטליגנציה הגבוהה מהממוצע, לא מימש את הפוטנציאל שלו, עקב השימוש בסמים מגיל צעיר.

בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון בעניינו של גרינברג, הן בשל נסיבות חייו המיוחדות והן בשל כך שהגיע למשטרה שעות ספורות לאחר ביצוע השוד ומסר דיווח מלא על ביצועו. במהלך השוד עצמו אף דאג לשלומה של המתלוננת.

ב"כ המאשימה מבחין בין גרינברג לבין הנאשמים כאן, כאשר הוא מבקש כי ייגזר על הנאשמים עונש מאסר בפועל לתקופה שלא תפחת משבע שנים, מאסר על-תנאי, קנס וכן פיצוי למתלוננת.

ב"כ המאשימה מפנה לעברם של הנאשמים, אותו אסקור להלן, לאכזריות שבביצוע השוד, לנזק הנפשי שנגרם לה בעקבות השוד ולפסיקת בית המשפט העליון.

לנאשם מס' 1, שהוא כבן 24 שנים, עבר בעבירות רכוש. הוא הורשע בעבר בגין גרימת חבלה, עת היה מזויין. את עבירת השוד ביצע תוך כדי היותו אסיר בחופשה. שעה שביצע השוד נותר לו לרצות 3 חודשים ושלושה שבועות ממאסר בן 8 חודשים שנגזר עליו בבית-משפט השלום בירושלים על-ידי כב' השופט דוד מינץ (ת"פ 3977/04 של בית-משפט השלום בירושלים), בגין חבלה במזיד ברכב, גניבת רכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. מן הראוי לציין, כי הנאשם השלים את תקופת מאסרו, כאשר נעצר בגין מעשיו בתיק זה.

לנאשם 2, שהוא כיום בן 22 שנים, עבר פלילי בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, וכמו כן היה שותף לעבירות הרכוש הקשורות לחבלה במזיד ברכב, גניבת רכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עם נאשם 1 (בתיק שפורט לעיל). על נאשם 2 נגזרו 12 חודשי מאסר (שכללו גם הפעלת מאסרים על-תנאי), ואולם נאשם זה לא ריצה את עונש המאסר, שכן סנגורו ביקש עיכוב ביצוע לצורך הגשת ערעור. הערעור לא הוגש והנאשם אף לא התייצב לביצוע המאסר.

הסנגורים הנכבדים טוענים, כין אין כל הבדל בין הנאשמים לבין גרינברג. הוא היה שותפם לעבירה, אצלו נשאר השלל. שלושתם תכננו את מעשה השוד יחד. עברו הפלילי אינו שונה מעברם של הנאשמים, וגם אם מגיע לו "פרס" על כך שהלך למשטרה ודיווח על המעשה, המדובר בהבדל קטן של מספר חודשים מבחינת העונש הצפוי . הסנגורים טוענים, כי הואיל והשלל נשאר בידי גרינברג, ועונשו כה קל, המשמעות היא ש"כדאי" היה לו לתכנן שוד, לבצעו, לקחת את השלל ולאחר מכן לדווח למשטרה.

לגבי נאשם 1, נסיבות חייו אינן קלות. אמו גרושה. הוא הגיע לארץ בהיותו בן 7 וגדל ללא אב וללא משפחה רחבה יותר. מרבית העבירות שעבר נעברו כאשר היה נער.

לגבי נאשם 2, טוען סנגורו, כי אין לו משפחה תומכת, ועובדה היא שאיש ממשפחתו לא הגיע לתמוך בו בהליכים המשפטיים. הוא נע ונד מזה מספר שנים, היה במספר ישיבות בירושלים, ואין לו איש שידאג לו ועליו להסתדר לבד.

הנאשמים עברו עבירות חמורות. לא יכולה להיות מחלוקת כי אדם שנעשה בביתו מעשה שוד, כמו זה שבוצע על-ידי הנאשמים, כאשר גרונו נחתך בחרב ורכושו נשדד, חדל להרגיש בטחון בביתו, וגם אם אין תעודה רפואית באשר למצבו הנפשי, ברור כי זה התערער לפרק זמן ניכר. המדובר בחוויה מצמררת ביותר המשאירה חותם קשה (ראה ע"פ 9978/04 שבתייב נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(1) 4957 מיום 21.3.05).

אין צורך להרבות מילים באשר לחומרת המעשה של שוד בנסיבות מחמירות, כפי שתואר בהכרעת הדין. המדובר במעשה חמור ביותר, כאשר גם המחוקק התייחס לחומרה זו בקבעו רף מקסימאלי גבוה ביותר (20 שנה).

אכן, גרינברג, שותפם של הנאשמים, נדון לעונש מאסר של שנה אחת בלבד, אולם אין בכך כדי להשפיע על עונשם של הנאשמים. גרינברג פנה מיד למשטרה, וכאמור, בשל הדיווח שלו פוענח מעשה השוד. אמנם בעדותו בבית המשפט חזר בו מדבריו, אולם התרשמתי כי מוראם של הנאשמים היה עליו ובשל מורא זה לא העיד נגדם בבית המשפט. מכל מקום, ברור כי על יסוד דבריו נתפסו מוצגים רבים, החיוניים להליך, והמקרה פוענח.

לאחר שיקול וסקירת פסקי-דין רבים הדנים בשוד מזויין, הגעתי למסקנה כי אין להקל בעונשם של הנאשמים, אשר לא הביעו חרטה על מעשיהם הקשים, הגם שנאשם 1 אמר כי רצונו בשיקום.

אני גוזרת על נאשם 1, בהתחשב בגילו הצעיר, 5 שנות מאסר לריצוי בפועל, אשר ייחשבו מיום 11.4.06, שכן עד אותו מועד סיים נאשם זה לרצות עונש מאסר בת"פ 3977/04. כמו כן אני מפעילה נגד הנאשם 1 מאסר על-תנאי בן 6 חודשים נשוא ת"פ 3977/04 של בית-משפט השלום בירושלים, ומורה כי 3 חודשים יהיו בחופף ו-3 חודשים במצטבר.

כמו כן אני גוזרת על נאשם 1 24 חדשי מאסר על-תנאי, והתנאי שלא יעבור עבירות שוד וגם שוד בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 402(א)+(ב) לחוק תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסר. אני גוזרת על נאשם 1 מאסר על-תנאי של 4 חודשים, והתנאי שלא יעבור עבירה של השמדת ראיה, בניגוד לסעיף 242 לחוק תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסר.

אני גוזרת על נאשם 2, 5 שנות מאסר לריצוי מיום 23.12.05. לנאשם זה עבירות נוספות בהן הורשע, כמו התחזות לאחר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הבאתי במסגרת שיקוליי את העובדה כי הוא צעיר מנאשם 1 בשנתיים ימים, ויש לכך משקל בגזירת העונש. וגם זאת, נאשם זה לא דקר בפועל את המתלוננת, אף כי כאמור היה שותף לעבירות מכח דיני שותפים לעבירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ