אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1054/04

גזר דין בתיק פ 1054/04

תאריך פרסום : 06/11/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1054-04
18/05/2005
בפני השופט:
1. כב' הנשיא [בפועל] מנחם בן דוד - אב"ד
2. כב' סגן הנשיא נסים ממן
3. אברהם אברהם


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יורם בן שלמה ניזרי
גזר דין

הנאשם הורשע כאן על פי הודאתו בעובדות ובעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, לאחר תיקונו. ואלו הן העבירות על פי חוק העונשין, תשל"ז - 1977, בהן הורשע הנאשם. (החוק האמור יקרא להלן "החוק"):

נסיון לרצח לפי סעיף 325 לחוק (שני מקרים), חטיפה לפי סעיף 369 לחוק, חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 (1) לחוק, כליאת שוא לפי סעיף 377 לחוק, סחיטה באיומים בניגוד לסעיף 428 (סיפא) לחוק, איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק ו-מעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338 (5) לחוק.

המעשים כוונו כלפי רעיתו (בנפרד) של הנאשם (להלן "המתלוננת"), כלפי בנו ואנשים נוספים, הכל כפי שיפורט בהמשך.

לאחר שהורשע כאמור הוגש לתיק תסקיר מאת שירות המבחן אודות הנאשם כשבתסקיר התייחס עורכו גם למצבה של המתלוננת וזאת לפי החלטת בית המשפט. כמו כן הוגשה לנו חוות דעת פסיכיאטרית אודות הנאשם אשר הוכנה בעקבות הליך של הסתכלות שקוים לגביו. המאשימה אף הגישה לתיק הצהרה ערוכה בידי המתלוננת וזאת לפי סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה תשס"א - 2001 ומסמכים נוספים שעליהם נעמוד, לפי הצורך, בהמשך.

לצורך הבנת הרקע להמשך דברינו נציג עתה את עיקרי העובדות הנוגעות למעשי העבירה בהן הורשע כאן הנאשם. הנאשם והמתלוננת נישאו בשנת 1987 ולהם בן משותף ושמו מתן. סמוך לאחר לידת הבן עלו נשואיהם של השניים על שרטון. הנאשם עזב את בית המשפחה. בין השניים התנהלו הליכים משפטיים אך הנישואין לא הותרו לאור סירובו של הנאשם לתת גט. בתאריך 14/7/93 נאסר הנאשם למשך 20 יום בשל פקודת מאסר עקב אי תשלום חוב מזונות. במהלך השנים שקדמו לארוע שנדון כאן עבד הנאשם במפעל "סימת" בקרית-שמונה (להלן "המפעל"). הנאשם בחר להתפטר מעבודתו במפעל בסמוך לארועים שנדונים כאן. סמוך למועד התפטרותו גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה לנקום באנשים האחראים לשיטתו לקשיים שבחייו. במקום ראשון בין אלה ניצבה בעיניו המתלוננת ולצידה חבריו לעבודה במפעל עמם הסתכסך, לטענת המאשימה בשל דברים של מה בכך. הנאשם תיכנן להוציא לפועל את מעשה הנקמה ביום 14/7/93 "ביום השנה" ליום מעצרו, 11 שנים קודם לכן. לצורך הגשמת תכניתו התנדב הנאשם לשירות מילואים פעיל ולבקשתו גויס ביום 29/6/2004 לכשלושה שבועות. עם גיוסו הוא צויד ברובה צה"לי מסוג 16-Mובתחמושת. על פי בקשתו שובץ הנאשם לצאת לחופשה משירותו ביום 11/7/2004 ובמהלכה הוא יצא את מקום השירות כשהוא מצויד ברובה ובתחמושת.

ביום 13/7/2004 התקשר הנאשם טלפונית למתלוננת וביקשה כי תסיע אותו, לפי קריאתו בהמשך,  במכוניתה למפעל על מנת שיפנה את חפציו שנותרו שם לאחר התפטרותו. פנייתו זו למתלוננת היתה בגדר תואנה שנועדה לשכנע אותה לסור למפעל לצורך בצוע זממו שעוד יתואר להלן. בלילה שבין 13/7/2004 ו-14/7/2004 הגיע הנאשם לקרית-שמונה ובשעה הסמוכה ל-01:30 אחר חצות עשה את דרכו לביתו של גיל אזרי, חברו לשעבר לעבודה במפעל, עמו הוא היה מסוכסך. הנאשם הקיש בדלת משפחת אזרי מתוך כוונה להיכנס לדירה ולירות בבני המשפחה אך גברת אזרי סירבה לפתוח לו הדלת והוא עזב המקום. בשלב זה והדבר היה סמוך לשעה 03:00 התקשר הנאשם למתלוננת וביקש ממנה כי תגיע למפעל כפי שסיכמו קודם לכן. הנאשם הסביר את בחירתו לעשות כן בשעה כה מאוחרת בכך שאין הוא רוצה כי עובדי המפעל יראו אותו בעת פינוי חפציו מהמקום. הנאשם הגיע בגפו למפעל סמוך לשעה 03:00 כשהוא לובש מדי צה"ל, מצויד ברובה שנשא עמו כשהוא טעון ובכליו מחסניות נוספות, אזיקים וחפצים נוספים. הנאשם נשא עמו גם רשימה, אותה ערך קודם לכן, ובה כלולים שמותיהם של העובדים עמם ביקש "לסגור חשבון". הנאשם ידע כי בשעה 03:00 מתחילה הפסקה שאז עובדי משמרת הלילה מגיעים לחדר האוכל. הנאשם המתין בחדר האוכל כשהוא מסתתר מאחורי דלת הכניסה. משהגיעו עובדי המשמרת נכנס הנאשם לתוך חדר האוכל כשהוא מכוון את נשקו לעבר העובדים. בשלב זה הורה הנאשם לכל העובדים להתרכז באזור המטבחון בחדר האוכל לא לפני שהורה להם להניח במרוכז את הטלפונים הניידים שברשותם. הנאשם ליווה את הוראותיו לעובדים בדברי איום כי יעשה שימוש בנשקו. לאחר שהעובדים התייצבו כאמור הבחין הנאשם כי אחד העובדים שנכלל ברשימתו, פרג' שמו, אינו במקום. הוא הורה לאחד העובדים האחרים לדאוג להבאתו של פרג' למקום וכך הגיע גם האחרון לחדר האוכל. בינתיים הגיעה המתלוננת למפעל, כפי שביקש הנאשם, כשהיא מלווה בבנם המשותף, מתן. הנאשם הורה בשלב זה לאחד העובדים לאפשר למתלוננת להיכנס לשטח המפעל ולהביאה לחדר האוכל. משנכנסו המתלוננת ובנה מתן לחדר האוכל כיוון הנאשם לעברם את הרובה והודיע כי בכוונתו להורגם. השניים ביקשו להימלט מהמקום האוכל ואז ירה הנאשם לעברם 5 יריות. כתוצאה מהירי נפגעה המתלוננת באזור בטנה משתי יריות ומתן נפצע בירך שמאל. השניים הצליחו להימלט מהמקם והזעיקו עזרה. למקום הגיעו כוחות הצלה ובטחון. בשלב זה התקשר הנאשם למד"א והתענין במצבה של המתלוננת. משנודע לו כי "רק" נפצעה, דרש שתובא למקום כדי שיוכל "לסיים מלאכתו". הנאשם דרש כי אנשי המשטרה, שסבר שמקיפים את המקום, יעזבו את השטח ואיים שאם לא כך יעשה ימלכד את המפעל באמצעות מטען חבלה ורימונים שלטענתו מצויים ברשותו. הוא גם איים כי כך יעשה אם המתלוננת לא תובא למקום לפי דרישתו. בשלב זה החל מו"מ בין הנאשם לבין אנשי המשטרה שהיו מחוץ לבנין בדבר שחרורם של העובדים שהוחזקו במקום כבני ערובה. בהמשך דרש הנאשם משניים מהעובדים להתייצב ליד הקיר כשהוא מודיע שבדעתו לירות בהם לשם פציעתם "בלבד" וזאת כדי לגרום להם סבל על אשר "עוללו" לו לדבריו. בשלב מסוים החל הנאשם לשחרר את העובדים אותם החזיק במקום כבני ערובה והודיע כי בכוונתו להתאבד.

בשעה 05:30 לערך נותרו בחדר האוכל עם הנאשם שני עובדים בלבד, בן אשר ו-לחמני. השניים הפצירו בו לבל יתאבד וכי יניח את נשקו. הנאשם סירב והמשיך להחזיק את אצבעו על ההדק ואיים על השניים לבל יתקרבו אליו. בשלב מסוים הבחין בן אשר כי הנאשם הסיט לרגע את אצבעו מעם ההדק. הוא זינק לעברו על מנת לחלץ מידיו את הרובה. בין השניים התפתח מאבק על השליטה ברובה. תוך כדי המאבק לחץ הנאשם על ההדק ומהרובה נורה צרור. בן אשר נפצע בידו. כתוצאה מהירי התרוקנה המחסנית שהיתה טעונה ברובה. בתום הירי השתלטו השניים על הנאשם והוא נתפס.

יצוין כי כתוצאה מהירי נגרמו למתלוננת חבלות חיצוניות ופנימיות בבטנה ונזק לראותיה. היא אושפזה בבית חולים למשך 9 ימים. מתן, בנם, נפצע מחדירת הכדור לירכו השמאלית, נותח ואושפז למשך 4 ימים. בן אשר שנפצע מחדירת הכדור לכף ידו הימנית, אושפז ל-11 יום. על פי אישור שהוצג לתיק הוכרה המתלוננת כזכאית לגמלת נכות כללית מאת המוסד לבטוח לאומי כשבשלב זה הוענקה לה נכות זמנית בשיעור של 75% בתוקף מיום הארוע.

הארכנו עד כאן בתאור מעשיו של הנאשם בגינם הוא נותן כאן הדין, על מנת להצביע על חומרתם המופלגת ויוצאת הדופן. בנסיבות כפי שתוארו לעיל אין תימה כי נבדקה כשרותו הנפשית של הנאשם לעמוד לדין ומידת אחריותו למעשיו.

לנאשם קוימה הסתכלות ממושכת ויסודית בבית החולים "שער מנשה". תוצאות הבדיקה מכונסות בחוות דעת רפואית שמונחת בפנינו. עיון בחוות הדעת מלמד על כך כי הנאשם אובחן כבעל אינטלגנציה גבוהה מהממוצע, אשר אינה באה לידי ביטוי בשל בעיותיו הרגשיות, דימויו העצמי הנמוך וזהותו הגברית שהינה פגועה ובלתי מגובשת. הנאשם סובל מהפרעת אישיות גבולית עם פגיעה נרקסיסטית מוקדמת. במהלך ההסתכלות הוא הפגין בצורה דרמטית ובולטת, בצורה גסה, סימנים של חולה נפש, שלא תאמו כל אבחנה מוכרת.

בסיכומה של חוות הדעת נקבע כי הנאשם אינו חולה נפש וכי מדובר בתופעת התחזות מצידו. סיכומו של דבר שנקבע כי הנאשם לא סבל בעת מעשה ואינו סובל כיום ממחלת נפש.

כאמור לעיל הוגש לבקשתנו תסקיר מאת שירות המבחן אודות הנאשם. כפי שעולה מהתסקיר הרי בחלק ממהלך חייו הוא גילה דפוסי התנהגות נורמטיביים לחלוטין. הוא סיים כהלכה את שירותו הצבאי ובמהלך השנים עבד בצורה מסודרת לשביעות רצונם של מעבידיו. כשלונו הגדול של הנאשם הוא בתחום הבין-אישי. מתוך האמור בתסקיר אודות הנאשם ומתוך דבריה של המתלוננת - רעיתו בפני קצין המבחן, כמו גם מתוך התנהגותו כפי שנחשפה בעת ביצוע מעשי העבירה, עולה כי הנאשם רוחש שנאה תהומית למתלוננת הגם שתקופת חייהם המשותפים היתה קצרה.

יצוין כי לאחר שנטש את המתלוננת יצר הנאשם קשר עם אשה אחרת שממנה נולד לו ילד נוסף אך גם בקשר זה לא התמיד הנאשם והוא נותק זמן קצר לאחר שהחל.

בטיעוניה לעונש שמה ב"כ המאשימה את הדגש על האספקטים החמורים של הפרשיה והתנהגותו של הנאשם וביקשה למצות עמו הדין. גם הסניגור לא התעלם מחומרת מעשיו. הוא טען לזכותו את אשר ניתן לטעון אך יאמר כבר עתה כי לא ניתן לאתר נקודות זכות רבות, אם בכלל, לזכות הנאשם. הסניגור הציע להסתפק בהטלת עונש מאסר בן 12 שנים. מפי הנאשם שמענו בדברו האחרון מעין הבעת התנצלות סתמית ביותר. המתלוננת עצמה גם היא הביאה דבריה בפנינו באמצעות הצהרה מעמה שהוגשה לתיק בגדרו של חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א - 2001. בהצהרה פירטה המתלוננת את מסכת היסורים שעברה ועוברת עליה ועל בנם מתן עקב מעשיו והתנהגותו של הנאשם.

העובדות שתוארו והוצגו לעיל מלמדות על התנהגותו האכזרית ומשוללת הרסן של הנאשם בעיקר כלפי המתלוננת וכלפי בנו, יוצא חלציו. רק כפסע היה ביניהם ובין המוות. התנהגותו של הנאשם לא נעשתה בעידנא דריתחא וכפי שפורט לעיל בהרחבה, היא היתה פריו של תכנון מדוקדק וקר רוח. אין כל ספק כי יש להטיל כאן על הנאשם עונש חמור ביותר כיאה למעשיו הנפשעים. אם בסופו של יום החלטנו שלא למצות עמו הדין עד תום אזי היה זה רק בשל העובדה שבחר להודות בעובדות ובעבירות שיוחסו לו. פרט לשיקול זה לא מצאנו כל נימוק ממשי אחר אשר יש בו כדי להמתיק את דינו של הנאשם.

לאחר ששקלנו ובחנו כל אלה אנו מחליטים לגזור על הנאשם 20 שנות מאסר כאשר 18 מתוכן נקבעות לריצוי בפועל כשתחילת מנינן ביום מעצרו 14/7/2004. יתרת התקופה תהיה על תנאי למשך 3 שנים על כל עבירה מסוג פשע הכלולה בפרק י' לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

אנו מורים כי העתק מתסקיר שירות המבחן שהוגש בענינו של הנאשם יועבר לנציב שירות בתי הסוהר, במצורף להעתק מגזר הדין, על מנת שיהיה בידו חומר להתווית דרך הטיפול בנאשם וזאת בגדר הוראותיו של סעיף 37(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

תשומת לבם של אנשי שב"ס מופנית במיוחד לאמור בתסקיר ובחוות הדעת הפסיכיאטרית, כי הנאשם מאיים להתאבד ואף ניסה כבר לפגוע בעצמו, ועל הצורך להעניק לו טיפול נפשי מותאם במהלך מאסרו .

הודעה לנאשם זכות הערעור.

ניתן היום ט' באייר, תשס"ה (18 במאי 2005) במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ