אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1043/06

גזר דין בתיק פ 1043/06

תאריך פרסום : 06/11/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1043-06
06/02/2007
בפני השופט:
סגן הנשיא אהרן אמינוף

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד עידית עמיר-לוינשטיין
הנתבע:
מוהנד זבן
עו"ד שפרלינג
גזר דין

1.         בכתב אישום מתוקן שהוגש ביום 16/1/2007 כנגד הנאשם יוחסה לו העבירה הבאה:

קשירת קשר לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.         תחילה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום המקורי שהוגש נגדו, אך לאחר משא ומתן בין ב"כ הצדדים וטרם שמיעת העדים בתיק, חזר בו הנאשם מכפירתו, הודה והורשע בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן שהוגש נגדו ביום 16/1/2007, כאמור לעיל. בהסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים הוסכם כי ייגזר על הנאשם העונש הבא:

מאסר בפועל לתקופה של 5 שנים ו- 8 חודשים בניכוי ימי מעצרו החל מיום 30/3/2006, מאסר על תנאי לתקופה של שנה אחת למשך שלוש שנים, קנס בסך 35,000 ש"ח כאשר מתוך סכום זה, סך של 10,000 ש"ח ישולם תוך 6 חודשים ויתרה בסך 25,000 ש"ח תשולם תוך 3 חודשים מיום שחרורו, כמו כן יחולט רכב שפרטיו מצוינים בכתב האישום המתוקן.

3.         להלן התמונה העולה מכתב האישום המתוקן :

עובר ליום 16/12/2004, המועד המדויק אינו ידוע למאשימה, קשר הנאשם, תושב ירדן לשעבר שהתגורר בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בכפר קאסם, קשר יחד עם רמדאן זבידה (להלן - רמדאן) ועם ווטני פריג' (להלן - ווטני) לייבא מירדן לישראל סם מסוכן מסוג הרואין באמצעות הטמנתו בדפנותיו של רכב תמים.

במסגרת הקשר ולשם קידומו, קנו הנאשם, ווטני ורמדאן, ביום 16/12/2004 רכב מסחרי מסוג שברולט מ"ר 06-380-67, שאמור היה לשמש להעברת הסם המסוכן. במעשיו הנ"ל קשר הנאשם קשר לביצוע פשע שהינו ייבוא סם מסוכן מסוג הרואין מירדן לישראל.

4.         ב"כ המאשימה ביקש לכבד את הסדר הטיעון. לטענתו, היה שינוי דרמטי בעובדות כתב האישום והשינוי נבע בראש ובראשונה משיקולים ראייתיים שהובילו את המאשימה להסדר טיעון זה, בו נמחקו העבירות הקשורות ליבוא הסם המסוכן והחזקתו, ונותרה עבירה של קשירת קשר, שגם לגביה למעשה יקבל הנאשם את העונש הקרוב לעונש המקסימאלי, בגין עבירת קשירת קשר. ב"כ המאשימה טען כי בנסיבות המקרה העונש הוא ראוי.

5.         ב"כ הנאשם ביקש גם הוא לכבד את הסדר הטיעון. לטענתו, לאחר מאמצים, הוא הצליח לשכנע את המאשימה כי חלקו של הנאשם בפרשה קטן מחלקם של שאר שותפיו ואין שום סיבה שעונשו של הנאשם יהיה כמו זה של חבריו שנגזרו עליהם עונשים חמורים הרבה יותר. לפיכך, תוקן כתב האישום המקורי באופן כזה שלאחר תיקונו הוא משקף את מעשיו של הנאשם. גם לטענת ב"כ הנאשם הסדר הטיעון הוא סביר מאוד בנסיבות העניין.

6.         דברי הנאשם:

"אין לי מה להגיד לעניין העונש".

7.         שיקולי הענישה:

ב"כ הצדדים הגיעו להסדר טיעון, כאמור לעיל. באשר להסדרי טיעון נקבע בפסיקה כי:

"הסדרי הטיעון תפסו מקום מרכזי בדיון הפלילי בשיטתנו המשפטית. המדובר הוא בהסכם הנערך בין התביעה לבין הנאשם, שבמסגרתו מתחייבת התביעה לוותר על חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם, או להמירם באישומים קלים יותר, באופן אשר יעניק לנאשם הקלה בקשר לתוצאות המשפט, וזאת בתמורה לכך שהנאשם יודה בעובדות שיהיה בהן כדי להרשיעו בעבירות שבהן יואשם (ראו: ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 590-591 (2002) (להלן: עניין פלוני); בג"צ 218/85 ארביב נ' פרקליטות מחוז תל-אביב, פ"ד מ(2) 393, 398 (1986) (להלן: עניין ארביב). במרבית המקרים אין ההסדר מוגבל לעניין העונש, והוא כולל במסגרתו גם את קביעת העובדות בכתב-האישום וקביעת העבירות המיוחסות לנאשם" (ראה ע"פ 2153/02 מיכאל אידלברג נ' מדינת ישראל, טרם פורסם).

ועוד נפסק בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, נז(1) 577, בעמ' 609-608:

"קיומו של הסדר טיעון הוא שיקול מרכזי בשיקוליו של בית-המשפט הגוזר את העונש. ככלל, בית-המשפט יראה לקיים את הסדר הטיעון בשל הטעמים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם של הסדרי הטיעון. עם זאת תמיד חייב בית-המשפט עצמו לשקול את השיקולים הראויים לעונש, שכן תפקידו ואחריותו אינם מאפשרים לו להסתתר מאחורי גבה של התביעה. במסגרת בחינתו של העונש המוצע ייתן בית-המשפט דעתו על כל שיקולי הענישה הרלוונטיים ויבחן אם העונש המוצע מקיים את האיזון הדרוש ביניהם. לשם כך יבחן בית-המשפט את העונש ההולם בנסיבות העניין וישקיף עליו גם באספקלריה שהעמידה לרשותו התביעה בהסדר הטיעון שערכה. בבחינת הסדר הטיעון נקודת המוצא היא מידת העונש המוצע בשים לב לסוג העבירה, לחומרתה ולנסיבות ביצועה. כמו בכל הליך של גזירת הדין, ייתן בית-המשפט דעתו גם על הנסיבות האישיות של הנאשם ועל שיקולי מדיניות של ענישה ראויה, ויתחשב בכל אלה. בית-המשפט אינו יכול לקבוע אם התקיים האיזון הראוי בין אינטרס הציבור לטובת ההנאה שניתנה לנאשם בלא שיבחן מה היה העונש הראוי לנאשם אלמלא הסדר הטיעון, ומהי מידת ההקלה שניתנה לו עקב הסדר הטיעון".

לאחר ששקלתי את השיקולים הרלוונטיים בגזירת העונש של הנאשם שבפני ולאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים ובהתחשב בעיקר בעברו הנקי של הנאשם ובהודאתו שבאה בטרם הוחל בגביית הראיות בתיק ושחסכה זמן שיפוטי יקר, החלטתי לאמץ את הסדר הטיעון.

8.         לאור כל האמור לעיל, אני מטיל על הנאשם עונש כדלקמן:

א .         מאסר בפועל לתקופה של 5 שנים ו- 8 חודשים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ