אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1042/06

גזר דין בתיק פ 1042/06

תאריך פרסום : 30/10/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1042-06
27/07/2006
בפני השופט:
מוניץ נחמה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שרון - גרין
הנתבע:
עלי בן מוחמד מרעי
עו"ד כהן
גזר דין

כנגד הנאשם, עלי מרעי, הוגש כתב אישום, על פיו יוחסו לו עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, בשני מקרים, עבירה על פי סעיפים 334 יחד עם 335 (א) (1) לחוק העונשין, וכן עבירה של אחזקת סכין שלא כדין, בהתאם לסעיף 186 (א) לחוק העונשין.

מכתב האישום עולה כי, בתאריך 21/3/06 סמוך לשעה 20:30, נהג אחמד מרעי (להלן: " אחמד") ברכב מסוג פולקווסגן טרנספורטר מ"ר 57-723-93 (להלן: " הרכב"). אותה עת ישב בספסל האחורי חסן מרעי, (להלן: " חסן"). המתלוננים חסן ואחמד שהינם אחים שיכונו (להלן: " המתלוננים"), הינם תושבי הכפר משהד, בינם לבין הנאשם היכרות קודמת. המתלוננים חזרו מעבודתם כפועלי בניין בת"א, עימם ברכב היו אותה עת פועלים נוספים המתגוררים אף הם בכפר משהד. הנאשם עמד מחוץ לביתו בכפר שעה שהרכב עבר שם. הנאשם צעק לעבר אחמד מדוע הוא מסתכל עליו, אחמד עצר את הרכב על מנת לברר מה רצונו של הנאשם, וביקש ממנו לפנות את הדרך כדי שיוכל להמשיך בנסיעה. בתגובה קילל הנאשם את המתלוננים ובני משפחתם וקרא לבני דודיו, עזמי ג'אזי וחמזי ג'אזי (להלן: " עזמי וחמזי").

משהבחין חסן במתרחש, ירד מהרכב וביקש מהנאשם לחדול . בתגובה לכך, הוציא הנאשם סכין מתקפלת ודקר באמצעותה את חסן בבטנו התחתונה, והרים את הסכין מעלה בכוונה לדקור את חסן פעם נוספת. אחמד שניגש  לסייע לאחיו תוך שהוא מגונן עליו בידיו, נדקר גם הוא על ידי הנאשם בכף ידו השמאלית באמצעות הסכין.

סמוך לדקירת המתלוננים על ידי הנאשם, הגיעו למקום גם עזמי וחמזי. עזמי אחז בידו גרזן וחמזי מקל. השניים קיללו את מתלוננים ועזמי הלם בחוזקה ברכב עם הגרזן. ניפץ אחד מחלונותיו וגרם לפגיעות בפח.

כתוצאה ממעשים אלה של הנאשם, נגרם לחסן פצע  דקירה בבטנו התחתונה, ברוחב של כחצי ס"מ ובעומק של 2 ס"מ, ולאחמד חתך באגודל כף ידו השמאלית. המתלוננים פונו לבית החולים. חסן שוחרר ביום שלמחרת, אולם שב ואושפז בשל חום, ושוחרר ביום 27/4/06, ואילו אחמד שוחרר באותו יום.

הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן לאחר שנשמעו שני עדים, והורשע על פי הודאתו. לבקשת הנאשם הוזמן תסקיר קצין מבחן.

תסקיר קצין המבחן :

מן התסקיר שהוגש ביום 23/7/06, למדתי כי הנאשם רווק בן 25, מתגורר עם משפחתו בכפר משהד ועבד בעבודות מזדמנות. משפחתו מונה זוג הורים ושמונה ילדים, רובם נשואים. הנאשם הינו הבן הצעיר, האב מתקיים מקצבת ביטוח לאומי, האם עקרת בית. הנאשם סיים 8 שנות לימוד שלאחריהן עבר לבתי ספר שונים. באמצע כיתה י"א עזב את בית הספר על רקע השיגים נמוכים ומצבה הכלכלי של המשפחה.

הנאשם החל לעבוד בעבודות מזדמנות ובעיקר בעבודות נגרות, מקצוע בו רכש מיומנות. אבי הנאשם תאר את הנאשם כבעל אחריות, ממושמע, ונוהג בכבוד בסובבים. לנאשם אין מעורבות קודמת בהתנהגות בעייתית. האב הציג בפני קצין המבחן הסכם סולחה.

הנאשם נטל אחריות על חלק מהעובדות שבכתב האישום וטען כי, הויכוח החל על רקע חוב כספי שמעסיקי המתלונן חבים לו.

קצין המבחן התרשם  כי הנאשם אינו מחובר לבעיתיות שבהתנהגותו ולתוצאותיה, וניסה להמעיט בחומרת העבירה, להכחיש חלקים ממנה, להשליך אחריות על אחרים.

המעצר נתפס אצל הנאשם כחויה קשה, העובדה כי זהו מעצר ראשון מקשה עליו להתמודד עם המציאות הזרה לו.

הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי בדרך כלל. קצין המבחן התרשם מחוסר יציבות ובלבול  בחייו וקושי במימוש הפוטנציאל. דאג להציג  עצמו כאדם חיובי, התנהלותו חיובית, קשה לו להתחבר להתנהגותו האלימה.

בשל כך שמבטא קורבנות קשה עליו נטילת האחריות והתבוננות פנימה לשם עריכת חשבון נפש באשר נסיבות שאביהו להתנהגות זו שהינה זרה לאורחותיו.

לפיכך, ומאחר לא הביע נזקקות טיפולית נמנע קצין המבחן מהמלצה.

טיעוני הצדדים לעונש

א.         התובעת הגישה טיעוניה בכתב. לטענתה, למרות שהנאשם חסר עבר פלילי, צעיר בגילו אשר הודאתו בשלב מוקדם, חסכה מזמנו של בית המשפט וכן חסכה את העדת המעורבים שהם בני משפחה אחת, נערכה סולחה. אלה היו הנסיבות בבסיס הסכמת התביעה לטעון לעונש ראוי בן 20 חודשים, כעונש הולם, אשר מאזן בין כל האינטרסים. עונש שיפחת מ-20 חודשים יחטא לאינטרס הציבור ויהווה סטיה ממדיניות ענישה שהתוותה לאחרונה בידי בית המשפט העליון, כדי למגר תופעות האלימות לצורותיה. בטיעוניה סמכה התובעת על פסקי דין  אליהם הפנתה . בפסקי דין אלה נקבע כי יש להעדיף את שיקולי ההרתעה (ראה למשל ע"פ 6260/05, מולק נ' מדינת ישראל, תק - על 2006 (1), 3250).

            לפיכך ביקשה לראות בחומרה רבה את השימוש הקל שעשה הנאשם בסכין ככלי משחית, אותה שלף ללא היסוס, מבלי שהאחרים תקפו אותו, או איימו עליו.

הדגישה את העדר נטילת האחריות ואת העדר ההמלצה של קצין המבחן.

ב.         הסניגורית הדגישה כי הודאת הנשאם חסכה זמן שיפוטי וכן את  העדת העדים שהינם בני משפחה. הגישה הסכם סולחה שנערך בין הניצים וביקשה ליתן להסכם זה משקל נכבד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ