אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 10378/04

גזר דין בתיק פ 10378/04

תאריך פרסום : 13/11/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
10378-04
23/11/2005
בפני השופט:
דורית רייך - שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. פנגרי מוחמד
2. יפלח דוד

עו"ד תילאווי ס.צ
עו"ד קוצר ס.צ
גזר דין
 

כתב האישום שהוגש לבית המשפט ב- 30.12.04 מייחס לנאשמים מוחמד פנגרי, יליד 1986 (להלן: " נאשם 1") ודוד יפלח, יליד 1981 (להלן: " נאשם 2") שביום 27.06.04 בשעה 22:30 ברח' רמז 33 בתל אביב, גנבו קטנוע, פירקו חלקים ממנו וחבלו בו במזיד, בניגוד לסעיפים 413ב(א), 413ד(ב) ו-413ה לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " החוק").

הישיבה הראשונה התקיימה ב- 31.01.05, במהלכה הודיעה התובעת, עו"ד ישרים על הסדר טיעון אליו הגיעה עם הנאשמים.

על פי ההסדר הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום והורשעו בהתאם. הטיעונים לעונש נדחו והנאשמים הופנו לשירות המבחן. הנאשם 1 הצהיר על כוונתו לצרף תיק נוסף שתלוי ועומד נגדו, מבלי שהתביעה הבטיחה למי מהנאשמים דבר באשר לעמדתה לעונש.

בישיבת יום 10.05.05 הוחלט למנות לנאשמים סנגורים מסנגוריה הציבורית ובהתאם לכך מונו עו"ד תילאווי, לייצוג נאשם 1 ועו"ד קוצר, לייצוג נאשם 2.

על פי ההסדר ב- 7.07.05 צירף נאשם 1 לתיק זה, את תיק פ"א 43827/04- במ/1 והורשע בפריצה לעסק, גניבה וגרם נזק לרכוש בזדון בניגוד לסעיפים 407(ב) ו-452 לחוק, כעולה מהכרעת הדין השנייה שיצאה מלפני (עמ' 6 לפרוטוקול).

שירות המבחן נדרש כמקובל לנסיבותיהם האישיות של הנאשמים הדגיש את עברו הנקי של נאשם 1 ואת התרשמותו מתיפקודו הנורמטיבי. שירות המבחן המליץ להסתפק בעונש הרתעתי צופה פני עתיד. באשר לנאשם 2 הודגשו ילדותו הקשה, היותו נשוי לאשה שהיא אם לשני ילדים, שפרנסתם על הנאשם מעבודתו באטליז, המאמצים שהוא עושה לקיים אורח חיים נורמטיבי, תוך שמירה על ניקיון מסמים. למרות שאין זו הסתבכותו הראשונה של נאשם 2 בפלילים ממליץ שירות המבחן גם לגביו להסתפק בעונש מרתיע.

התביעה ביקשה מבית המשפט לגזור על שני הנאשמים מאסר בפועל. לדעתה התסקיר בענייננו של נאשם 1 איננו מצדיק הקלה לנוכח חלקו האקטיבי בביצוע העבירה שבתיק העיקרי ולנוכח הרשעתו בעבירה נוספת - פריצה לבית עסק וגניבת רכוש יקר ערך.

גם על הנאשם 2 ביקשה התובעת להשית מאסר בפועל לנוכח הרשעותיו הקודמות, ובהתחשב בעובדה שההליך הטיפולי הוא רק בתחילתו ואין לדעת אם יצליח.

התובעת ביקשה לגזור על שני הנאשמים מאסר חלקו בפועל, הגם שלא עמדה על כך שהמאסר ירוצה מאחורי סורג ובריח.

הסנגורים ביקשו באופן טבעי להתחשב בהודאת הנאשמים מיד עם תחילת ההליך המשפטי ובהמלצות שירות המבחן.

התובעת ועו"ד קוצר שלחו לבית המשפט אסמכתאות.

לאחר ששמעתי הטיעונים, עיינתי באסמכתאות ובמוצגים הגעתי למסקנות כדלקמן:

1.         עבירות נגד כלי רכב הן עבירות נפוצות, שפגיעתן באזרחים תמימים קשה. לא ניתן להגן על כלי רכב מפני גניבה או חבלה לנוכח הצורך להחנותם ברשות הרבים, עובדה המטילה על הציבור הוצאות ביטוח כבדות, בנוסף לעצם הפגיעה באפשרות לניידות חסינה מהפרעת גורם זר וגרימת עוגמת נפש וחוסר נוחות.

3.         לנוכח החומרה מצא המחוקק לסווג את מירב עבירות הרכוש הקשורות ברכב, כעבירות פשע, שלצידן עונשי מאסר ממושכים.

4.         האמור בסעיף 2 לעיל נכון וישים גם לעבירות פריצה לבתיהם או עסקיהם של אזרחים.

5.         יחד עם זאת בית המשפט הגוזר את הדין חייב להידרש לנאשם הספציפי שבפניו והנסיבות שהביאו לביצוע העבירה. בית המשפט העליון פסק בע"פ 5106/99 אבו נג'ימה נ' מדינת ישראל, עמ' 355 מפי כב' השופטת דורנר שעבירות רכוש שביצע עבריין לראשונה אינן מכת מדינה, ובהקשר זה גובר דרך כלל שיקול שיקומי על פני שיקול הרתעתי. על גישה זו חזר בית המשפט העליון גם בע"פ 402/01 + 496/01, אותו הציגה התובעת דווקא.

6.         הבעתי דעתי יותר מפעם שמאסר קצר, במיוחד כזה שניתן לרצותו בעבודות שירות, איננו בבחינת תגובה שיפוטית ההולמת עבירה נפוצה ובמיוחד עבירה מסוג פשע. ענישה כזו לא רק שאין בה כדי להרתיע, היא עשויה להתפרש כגישה סלחנית של בית המשפט לעבירות החמורות נשוא ההרשעה. לעומת זאת, עונש הרתעתי יש בו מצד אחד לעודד הנאשם להיטיב דרכו ומצד שני לשמש כחרב המתהפכת מעל ראשו והמתריעה אותו מפני ביצוע מעשי עבריינות נוספים. היה והנאשם יחזור ויעבור עבירות, יופעל המאסר המותנה ובכך "ישלם" את  חובו לחברה. היה והנאשם ישוקם ויסגל לעצמו אורח חיים נורמטיבי תהיה בכך תועלת לו ולציבור כולו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ