אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1037/05

גזר דין בתיק פ 1037/05

תאריך פרסום : 22/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
1037-05
08/11/2007
בפני השופט:
יעל רז-לוי

- נגד -
התובע:
לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע
עו"ד רוית מלכה
עו"ד דקלה סרן
הנתבע:
1. אבו גויעאד יוסף
2. אבועדיה מוסא

עו"ד רונן
גזר דין

פתח דבר

הנאשמים הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן המייחס לנאשם 1 עבירה של קבלת רכב גנוב - עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, ולנאשם 2 עבירה של סיוע לקבלת רכב גנוב - עבירה לפי סעיף 31 ו - 413 לחוק הנ"ל.

בהתאם לכתב האישום המתוקן, ביום 4.1.05 קיבל הנאשם 1 רכב משאית מ.ר. 5049015, ביודעו כי הרכב גנוב, כאשר נאשם 2 סייע לו בקבלת אותה משאית. כמו כן ביום 5.1.05, נתפס הרכב על ידי המשטרה במחסום משטרתי כשנאשם 1 נוהג ברכב ונאשם 2 נמצא במושב לידו. באותו מעמד נמצאה תעודת הזהות של המתלוננת - לה שייכת המשאית, בעת חיפוש על גופו של נאשם 2.

הנאשמים כפרו בתחילהבמיוחס להם בכתב האישום, כאשר נאשם 2 כפר בעובדת גניבת הרכב אך לא כפר בסעיפים 2 ו - 3 לכתב האישום - כאמור שהרכב נתפס במחסום המשטרתי כשהוא ישב ליד מושב הנהג וכן שנמצאה ברשותו בעת החיפוש תעודת הזהות של המתלוננת. לאחר מכן ובמסגרת הסדר הטיעון הנאשמים חזרו בהם מכפירתם, הודו והורשעו בכתב האישום המתוקן ונשלחו לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינם, כשעמדת המאשימה לעונש הינה מאסר. כמו כן נשלחו הנאשמים לממונה על עבודות השירות אשר מצא כי הנאשמים כשירים לעבוד בכל עבודת שירות.

בפני בית המשפט התקבלו 4 תסקירים, כשהתסקיר המסכם ביחס לנאשם 1 התקבל בחודש מרץ 2007, וביחס לנאשם 2 בחודש אוקטובר 2007 ולאורם טענו הצדדים.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה ציין כי עבירות של גניבת רכבים וביחוד כאשר מדובר במשאית המשמשת כרכב עבודה, הוגדרו כ"מכת מדינה" שיש להילחם בתופעה זו וחובה על בית המשפט לרסן נאשמים אלו. לאור האמור ולאור חומרת העבירות ביקש להשית על הנאשמים עונש מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי לבעלת המשאית באשר לנזקים שנגרמו לה.

ב"כ הנאשמים מנגד ציין כי יש לתת משקל לעובדה כי העבירות נעברו לפני כ-4 שנים, כאשר הנאשם 1 שיקם את חייו ולא הסתבך כלל בשנים אלה מביצוע העבירה, והנאשם 2 נעדר עבר פלילי פרט לסיבוכו בעבירה זו. לעניין הנאשם 2 הפנה לפסיקה שבעבירות של סיוע לגניבת רכב, כאשר הושתו שם על נאשמים עונשי של"צ, מאסר מותנה, והסתיימו אף בביטול הרשעה. עוד טען כי המשאית הוחזרה לבעלים ללא כל נזק. לאור האמור ולאור כך שהנאשמים כיום שיקמו חייהם ביקש להשית על נאשם 1, חודשיים - שלושה חודשים בעבודות שירות ולגבי נאשם 2 ביקש להשית מאסר מותנה והתחייבות.

דיון והכרעה

הנאשמים שבפני ילידי 1975, ו -1980 בהתאמה. הנאשמים כפרו כאמור בתחילה, במיוחס להם בכתב האישום, כאשר נאשם 2 הודה בעובדות סעיפים 2 ו - 3 לכתב האישום, ולאחר מכן ובמסגרת הסדר הטיעון הודו והורשעו בכתב האישום המתוקן אשר יחס לנאשם 1 עבירה של קבלת רכב גנוב - משאית - ונאשם 2 הורשע בסיוע לקבלת אותה משאית, כשאף נמצאה ברשותו לאחר חיפוש על ידי המשטרה תעודת הזהות של המתלוננת, לה שייכת אותה המשאית כשהיא בבעלות חברת "נועה הובלות".

מתסקיר שירות המבחן ביחס לנאשם 1 עולה כי הנאשם, בן 31, נשוי ואב לילד. עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם עובד כשכיר בחברת מתכות. התרשמות שירות המבחן הינה כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות על מעורבותו הפלילית ועל העבירה המיוחסת לו בכתב האישום כאשר הוא נוקט בגישה קורבנית. ביחס לעבירה סיפר כי הודה רק בכדי לסיים את ההליכים המשפטיים כנגדו אך הוא דבק בגרסתו כי לא ידע שהמשאית גנובה. לאור כל האמור ולאור העובדה כי הנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן לא בא שירות המבחן בהמלצה לגביו.

מתסקיר שירות המבחן ביחס לנאשם 2 עולה כי הנאשם, נעדר עבר פלילי, בן 26, נשוי ואב לארבעה ילדים. עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם הינו בן למשפחה נורמטיבית, כאשר עבד בעבר בעבודות שונות ומזדמנות כאשר בשנת 2001 הייתה בבעלותו חברה שנקלעה לקשיים כספיים ולכן הנאשם פשט רגל, ונידון בבית המשפט לפי פקודת פשיטת רגל, כאשר הנאשם כיום מובטל המתקיים מקצבת ביטוח לאומי. ביחס למעורבותו באירוע מציין שירות המבחן, כי לדבריו, הצטרף לנסיעה עם נאשם 1 בדרך לירושלים בכדי לארח לו חברה, וזאת עשה ממניעים חברתיים. לאור כל האמור ולאור כך שהנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן לא ראה שירות המבחן כל צורך להתערב בשיקולי בית המשפט ולכן לא בא בהמלצה גם לגבי נאשם 2.

בתחילת הדיון האחרון ציין ב"כ הנאשמים שהוא מבקש להשתחרר מייצוג לאור האמור בתסקיר, ביחס לגירסת הנאשמים. בהמשך, משציינו הנאשמים בפני ביהמ"ש כי הם מודים במיוחס להם בכתב האישום ולא מבקשים לחזור בהם מהודאתם, לא עמד על בקשתו האמורה.

הנאשם 1 בעל הרשעות קודמות, כאשר בשנת 2004 הורשע בעבירות של החזקת מכשיר פריצה והסעת שב"ח כשהוטל עליו מאסר בעבודות שירות. כמו כן בשנת 2005 הורשע בעבירה של גניבה מרכב.

עולה איפוא כי לנאשם זה הרשעות קודמות אף בעבירות הקשורות ברכב משנת 2005, כאשר מדובר בעבירה מחודש מאי 2004, היינו רק כחצי שנה מאוחר יותר המשיך הנאשם לבצע עבירות ברכב וביצע את העבירה נשוא תיק זה.

הנאשם 1 הורשע כאמור בקבלת המשאית ביודעו שהיא גנובה, כאשר מדובר ברכב משאית בעל ערך כספי רב וכאשר הנאשם עצמו, כפי שציין בביהמ"ש, העביר את המשאית תמורת כסף שקיבל.

בשים לב לאמור לעיל, וכאשר מדובר בעבירות - גניבת רכבים - שמבוצעות על רקע כלכלי, היינו לסחור באותן משאיות, להעבירן ולנייד אותן, הרי חובה על ביהמ"ש לנקוט בענישה ממשית ומוחשית שיהא בה כדי להרתיע נאשמים בכוח ובפועל מביצוע עבירות מסוג זה וכדי לתרום למיגור אותה "מכת מדינה" של גניבות רכב.

כבר נפסק בפסקי דין רבים ובע"פ 5724/95 אבו דחל נ' מדינת ישראל (לא פורסם), נאמר מפי השופט קדמי כי " גניבת רכב הפכה למכת מדינה... אין מנוס מהטלת עונשים קשים בשל העבירות האמורות, על מנת לקבוע בהכרת הכל את חומרתן ולקדם בדרך זו את גורם ההרתעה".

בשים לב לאמור לעיל, אף מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם 1 מתבצר בעמדה קורבנית, התקשה לקחת אחריות על מעשיו, התקשה לראות את החלקים הבעייתיים באישיותו ובדפוסי התנהגותו, למרות כאמור שהנאשם הודה אף בפני ביהמ"ש כי ידע שהמדובר במשאית גנובה. עוד צויין בתסקיר, כי לדבריו היה אמור למסור את המשאית למוסך בשטחי הרשות הפלסטינית.

לאור האמור לעיל יש מקום לענישה ממשית ומוחשית בעניינו של נאשם זה, על מנת להבהיר לו את חומרת מעשיו ולהרתיעו מביצוע עבירות דומות.

באשר לנאשם 2 - הרי חלקו בביצוע העבירה קטן יותר והוא רק סייע לקבלת הרכב הגנוב בכך שנסע עם הנאשם 1 במשאית. עוד יצויין כי נאשם זה נעדר עבר פלילי, שלא כמו נאשם 1 אשר היה מעורב אף בעבר בעבירות מסוג זה ובשים לב לאמור לעיל הראיתי מקום לאבחן בין שני הנאשמים ובעניינו של נאשם 2 הגעתי לכלל מסקנה כי העונש הראוי הינו מאסר בעבודות שירות ולא מאסר בפועל, בשים לב אף לעברו הפלילי הנקי ואף לאמור בתסקיר שניתן להגדירו באופן כללי כחיובי.

לקולא, אקח בחשבון אף את הודאת הנאשמים אשר חסכה זמן שיפוטי יקר. ביחס לנאשם 2 את העדר עברו הפלילי ובאשר לשני הנאשמים את חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה והעובדה שלא נפתחו לחובתם תיקים נוספים .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ