אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1034/05

גזר דין בתיק פ 1034/05

תאריך פרסום : 18/10/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1034-05
11/05/2006
בפני השופט:
אסתר הלמן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גילי דביר
הנתבע:
1. סעיד בן מוחמד עבאס
2. חאלד בן פאיז עבאס
3. לוטף בן סעיד עבאס {נדון}

עו"ד ח'טיב
גזר דין

ביחס לנאשמים מס' 1 ו - 2

1.         הנאשמים מס' 1 ו - 2 (להלן: "הנאשמים") הורשעו על פי הודאתם, ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן: יריות באזור מגורים ומעשה פזיזוות ורשלנות בנשק - עבירות לפי סעיפים 340א' ו - 338(5) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:"חוק העונשין").

2.         על פי הודאתם, ביום ה- 4.10.00, בשעות אחר הצהרים, עמדו הנאשמים על גג בית שכניה של הגב' חיתאם עבאס (להלן: "חיתאם") וירו ברובי ציד. כתוצאה ממעשי הנאשמים נפצע עבאס עוואודה (להלן: "המתלונן") בשוק רגלו השמאלית ואושפז למשך יום בבית החולים. המתלונן נפצע בעת היותו בחצר ביתה של חיתאם, שהיתה הומה באותה שעה באנשים.

במעשיהם אלה, הנאשמים ירו בנשק חם באזור מגורים ללא הסבר סביר וביצעו מעשה פזיזות ורשלנות בנשק.

3.         על פי הסדר הטיעון, נמחקו מכתב האישום חלק מן העובדות ותוקן סעיף האישום, כך שהמאשימה לא ייחסה עוד לנאשמים כוונה לפגוע במתלונן.

4.         באת כח המאשימה הדגישה את חומרת מעשי הנאשמים, אשר ירו בעומדם על גג  הבית, בסמוך לחצר הומת אדם. במעשיהם חשפו הנאשמים את עצמם, כמו גם את כל  מי שהיה בסביבתם, לסכנת חיים של ממש ועל כן יש להתייחס למעשיהם בחומרה ולהוקיע את תופעת השימוש הלא חוקי בנשק חם.

באת כח המאשימה הוסיפה והדגישה, כי על אף שלנאשמים לא יוחסה הפגיעה במתלונן, הרי שבפציעתו התממש הסיכון לשלומם של אחרים, ויש לראות בכך נסיבה לחומרה.

נוכח חומרת העבירות, והסכנה הכרוכה בהם לציבור, ואף שלנאשמים אין עבר פלילי נתבקש בית המשפט לדחות את המלצת שירות המבחן בנוגע לנאשם 1 ולגזור על הנאשמים יחדיו מאסר בפועל - ולו בעבודות שרות, מאסר על תנאי מרתיע וקנס.

5.         בא כח הנאשמים ביקש להקל בעונשם, נוכח עברם, אורח החיים הנורמטיבי שהם מנהלים, הודאתם, וקבלת האחריות למעשיהם.

            הסנגור היפנה לתסקירי שרות המבחן וטען כי עולה מהם תמונה חיובית, הנאשמים תוארו כאנשים נורמטיביים, אנשי משפחה האחראיים למעשיהם, והתסקיר בכללותו חיובי, למעט התיחסות שרות המחן ללקיחת האחריות.

            בנקודה זו סבור ב"כ הנאשמים כי נפלה טעות בידי קצין המבחן, אשר לא נתן ליבו לתיקון שנערך בכתב האישום (שרות המבחן נתבקש לבחון אפשרות זו והגיב כי האמור בתסקיר מתייחס לעובדות כתב האישום המתוקן, וכי לא נפלה טעות בהתייחסותו).

הסנגור חולק על התרשמותו של שרות המבחן, ומבקש לקבוע כי העובדה שהנאשמים הודו בירי, אך שללו כל ניסיון לפגוע במתלונן ופגיעה בו, איננה מהווה נטילת אחריות חלקית מצידם למעשיהם, שכן עמדה זו תואמת את האמור בכתב האישום המתוקן.

            עוד העלה בא כח הנאשמים לזכותם את העובדה שבסופו של דבר הורשעו הנאשמים  בעבירות  קלות מאלו שהואשמו בהן בכתב האישום המקורי, את נסיבות חייהם, את הסכם הסולחה שנערך בינם ובין המתלונן, ואת משך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות.

6.         הנאשמים הודו והורשעו בביצוע עבירות של ירי באזור מגורים ומעשה פזיזות ורשלנות בנשק. ברי לכל, כי מדובר במעשים שיש בהם סיכון לחיי אדם. חומרה יתרה יש לייחס לכך שהירי בוצע בסמוך להתקהלותם של אנשים רבים, במהלך תיגרה (שבה נורו יריות גם על ידי אנשים אחרים).

שימוש פזיז בכלי נשק בכלל, וירי ממנו בפרט, המסכנים  חייהם ושלומם של אחרים, מחייבים ענישה הולמת ומרתיעה (ראה רע"פ 1666/05 - יאיר סטבסקי נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(1), 3871 ,עמ' 3874).  אף שהתוצאה, הפגיעה בשוק רגלו של המתלונן לא יוחסה לנאשמים, לא ניתן להתעלם מכך שהסיכון שיצרו בפזיזותם, אכן התממש ע"י פגיעה בשלומו של אדם.

7.         הנאשם מס' 1, בן 54, אב לשמונה וסב לנכדים,  עובד כמוכר ירקות עצמאי בכפר כנא. נסיבותיו האישיות תוארו בתסקיר המבחן. שרות המבחן התרשם כי מדובר באדם המנהל אורח חיים תקין נורמטיבי ככלל, חסר עבר פלילי, שמיצוי הדין עימו יגרור פגיעה בדימויו העצמי והחברתי. שרות המבחן הוסיף וציין כי הנאשם לוקח אחריות חלקית על מעשיו ומודה כי ירה שני כדורים לאוויר אך לטענתו לא ניסה לפגוע במתלונן באופן מכוון.

הנאשם טען בפני שרות המבחן כי ביצע מעשיו כדי להרתיע את האנשים שנטלו חלק בתגרה, על מנת להביא להפסקתה, וכי הארועים חייבו אותו לנהוג כפי שנהג.

למרות האמור, התרשם שרות המבחן כי הנאשם מודע למשמעות אחזקת הנשק ולחומרת מעשיו.

            שרות המבחן לא בא לבסוף בהמלצה טיפולית לגביו, נוכח התנגדות הנאשם מס' 1, לבצע עבודות של"צ, התנגדות  אותה הסביר שירות המבחן בפגיעה האפשרית בדימויו העצמי והחברתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ