אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1018/06

גזר דין בתיק פ 1018/06

תאריך פרסום : 04/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
1018-06
11/12/2006
בפני השופט:
1. ב. אזולאי ס. נשיא
2. נ. זלוצ'ובר
3. צ. צפת


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אפרתי נהון
הנתבע:
מינראוי עצאם
עו"ד ג'ברין
גזר דין

ההליך

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירות המפורטות בכתב אישום מתוקן והמייחסות לו נשיאת נשק לפי סע' 144(ב)רישא לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), קשירת קשר לפשע לפי סע' 499(א)(1) לחוק, קשירת קשר לשם רצח או סחיטה לפי סע' 499(א)(1) וסע' 372, והסתננות לפי סע' 2 לחוק למניעת הסתננות, תשי"ד-1954.

כתב האישום

כתב האישום המתוקן כולל שלושה אישומים כדלקמן:

האישום הראשוןמייחס לנאשם, עבירות נשק (נשיאת נשק) לפי סע' 144(ב) רישא לחוק.

על פי העובדות המפורטות בו, במועד כלשהו באמצע שנת 2003 ברפיח, פנה אל הנאשם אחמד חסנין אבו-עבדאללה (להלן: "אימן") פעיל בפלג של ארגון הפת"ח הנקרא כתאאב אל נצר אל מובין (להלן: "הארגון") והציע לו להצטרף לארגון. הנאשם נענה להצעה והצטרף לארגון כדי לפגוע בחיילי צה"ל, לגרום למותם בשל היותם ישראלים ולפגוע בביטחון המדינה. הנאשם הצטרף לחוליה של הארגון שכללה את מוחמד אלחטוב, טארק אל בנא, עילאב אלאג', אחמד עבד אבו זיאד ורפאת חאמד (להלן: "הקושרים"). הנאשם והקושרים האחרים נשאו שלא כדין מטעני חבלה, והניחו אותם באזור מחנה הפליטים ברפיח, במטרה להפעילם אם יכנסו כוחות צה"ל, ולגרום למותם של חיילי צה"ל. במשך שנה, מאמצע שנת 2003 ועד אמצע שנת 2004, יצאו הנאשם והקושרים במספר רב של מקרים, לשמור על המטענים ולהפעילם במידה וכוחות צה"ל יגיעו לאזור בו נמצאים המטענים.

הנאשם הורשע בשל מעשים אלו בנשיאת נשק שלא כדין כדי לגרום למותם של ישראלים בשל היותם ישראלים  ובכוונה לפגוע בביטחון המדינה.

האישום השנימייחס לנאשם עבירה של קשירת קשר לפשע לפי סע' 499(א)(1) לחוק.

על פי העובדות המפורטות בו, במועד כלשהו בראשית שנת 2005, פנה אל הנאשם צאבר ציאם (להלן: "צאבר") והציע לו לבצע פיגוע ירי נגד חיילי צה"ל באזור דהניה. הנאשם הסכים להצעה, ובכך קשר קשר לגרום למותם של ישראלים בשל היותם ישראלים ולפגוע בביטחון המדינה. במסגרת הקשר עם צאבר ולשם קידומו, פנו הנאשם וצאבר וביקשו מאחר להעביר להם מצלמה על מנת לצלם את הפיגוע המתוכנן, אלא שמי שהביא את המצלמה טען שאינה תקינה, התחמק מלבצע את הפיגוע, ועל כן תוכנית  פיגוע הירי בחיילים לא יצאה אל הפועל.

הנאשם הורשע בגין מעשים אלו בקשירת קשר לגרום למותם של ישראלים בשל היותם ישראלים ולפגוע בביטחון המדינה.

האישום השלישימייחס לנאשם עבירה של קשירת קשר לשם רצח או סחיטה לפי סע' 499(א)(1) וסע' 372 לחוק וכן עבירת הסתננות לפי סע' 2 לחוק למניעת הסתננות.

על פי העובדות המפורטות באישום זה, ביום 2.1.06, חצו הנאשם וחבריו זיאד אל-צופי (להלן: "זיאד"- הנאשם בפ"ח 1017/06), באסל אל-סופי (להלן: "באסל"), אסלאם אל-עבדין (להלן: "אסלאם"), ראמי אל-מניעי (להלן: "ראמי"), ואחמד אבו-ג'מוס (להלן: "אבו-ג'מוס") את גבול רצועת עזה מצרים דרך פרצה בחומה המפרידה בין רצועת עזה לבין מצרים, באזור רפיח, וכוונתם היתה לחצות את גבול ישראל-מצרים ולהכנס לישראל שלא כדין. הנאשם וחבריו שהו מספר ימים במצרים. בזמן זה, הציע הנאשם לזיאד ולאבו-ג'מוס להצטרף אליו לפעולת חטיפת קצין צה"ל בישראל, להעבירו לגדה המערבית כדי להחליפו תמורת מוחמד אבו-ג'מוס, אחיו של אחמד אבו-ג'מוס, הכלוא בישראל. זיאד ואבו-ג'מוס הסכימו להצעת הנאשם, וקשרו עימו קשר לחטוף ישראלי ולבקש תמורתו שחרור אסירים פלסטינים. בנוסף, זיאד הציע לנאשם, כי לאחר שיכנסו לישראל, יגיעו לקניון בבאר שבע כדי לאתר חייל צה"ל, להעבירו למקום שיכין מראש, ולרצוח אותו שם על מנת לנקום את מות אחיו בשיר, אשר נהרג מאש חיילי צה"ל. הנאשם הסכים להצעה להצטרף לזיאד בביצוע חטיפת החייל ורציחתו. מאוחר יותר עזבו אחמד אבו-ג'מוס וראמי את החבורה. במסגרת הקשר ולשם קידומו, חצו הנאשם, זיאד, אסלאם ובאסל את גבול ישראל-מצרים ונכנסו לישראל שלא כדין ביום 19.1.06 בסמוך לשעה 4:00. בסמוך לכך נעצרו הנאשם וחבריו על ידי כוחות הביטחון, סמוך לגבול ישראל-מצרים.

הנאשם הורשע בגין מעשים אלו בקשירת קשר לחטיפה לשם רצח או סחיטה, וכן בעבירת ההסתננות.

הכרעת הדין

ביום 30.10.06 הורשע הנאשם על פי העובדות בכתב האישום המתוקן, כמופרט לעיל, על יסוד הודאתו. לא היה הסדר לעניין העונש. ב"כ הצדדים איחדו את הטיעון לעונש עם פ"ח 1017/06 מדינת ישראל נ. זיאד אל צופי, בהיות הנאשמים שותפים לעבירה המפורטת באישום השלישי.

הטיעונים לעונש

המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ארוך וממושך ומאסר על תנאי, כדי שהעונש יהלום את חומרת העבירות שבוצעו. לטענת המאשימה, יש לקחת בחשבון את מעורבותו הרבה של הנאשם בשנים האחרונות בפעולות טרור שונות. הנאשם הצטרף לארגון טרור בשנת 2003, ובמסגרת זו השתתף מספר רב של פעמים בהנחת מטעני חבלה על מנת לפגוע בחיילי צה"ל. בגין פעולות אלו הורשע הנאשם בעבירה של נשיאת נשק, אשר העונש המקסימאלי בגינה הוא עשר שנות מאסר. ב"כ המאשימה הדגישה, כי הנאשם חזר על פעולות אלו פעמים רבות. הנאשם  הסכים גם לבצע פעולת ירי נגד חיילי צה"ל (אישום שני), הוא עשה הכל על מנת לבצע את הפיגועים, והם נמנעו בכל המקרים בשל סיבות חיצוניות, על כן אין לזקוף לזכותו את העובדה, כי בסופו של דבר הפיגועים לא יצאו אל הפועל.

אשר לאישום השלישי, קשירת קשר לביצוע עבירות של חטיפה ורצח, מבקשת המאשימה להטיל על הנאשם  את העונש המקסימאלי הקבוע בגין עבירת הקשר, דהיינו שבע שנות מאסר, וזאת במצטבר לעונש שיוטל עליו בגין האישומים האחרים. ברי כי לו היה הנאשם מצליח לבצע את תוכניתו לחטוף חייל צה"ל לצורך מיקוח, היה הדבר גורם לסכנה ממשית לביטחון המדינה. ההרתעה במקרה זה צריכה להיות מקסימאלית, בהתאמה לגודל הסכנה, ומצדיקה לפיכך הטלת עונש מקסימאלי הקבוע בחוק. המאשימה מציינת, כי בכל האישומים תוכניותיו של הנאשם לא יצאו אל הפועל- אולם לא בגלל חרטתו - אלא בגלל גורמים חיצוניים שגרמו לביטול התוכניות. לטענת המאשימה, ענישה כבדה ומחמירה היא אחת הדרכים בהן מתמודדת מדינת ישראל עם הטרור, ועל כן יש למצות עם הנאשם את הדין.

לטענת ב"כ הנאשם, העבירות לא יצאו אל הפועל, לא נגרמו כל נזק או פגיעה בחיי אדם, שהרי אילו הנאשם היה מעוניין בכך- הוא היה מוציא את הפיגועים אל הפועל. יש על כן לזקוף לזכותו את העובדה  שהם נמנעו. ב"כ הנאשם ביקש להדגיש את העובדה, כי ג'מאל אבו סמהדנה, אשר גייס את הנאשם לארגון, כפי שתואר באישום השני, הינו בכיר ביותר בארגון שהפעיל מכבש לחצים על הנאשם, אשר הינו אדם צעיר וחלש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ