אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1013/05

גזר דין בתיק פ 1013/05

תאריך פרסום : 25/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
1013-05
14/01/2007
בפני השופט:
1. ר. יפה כץ - אב"ד
2. ו. מרוז
3. א.ואגו


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד י. קישון
הנתבע:
אלעביד סאמי ת.ז. 026214676
עו"ד ע. ליסטר
גזר דין

1.         לאחר שנערך הסדר טיעון בין הצדדים, תוקן כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם והוא הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן והורשע בהתאם.

            מהאמור בכתב האישום המתוקן, אשר בעובדותיו הודה הנאשם, עולה כי בחודש אפריל 2004, קשר  הנאשם קשר עם איברהים אבו סלאמה, תושב רצועת עזה (להלן: "איברהים"), לרכוש עבור איברהים כלי נשק, להסתירם ולמוכרם עבור איברהים לאחר. מספר ימים לאחר מכן, במסגרת הקשר, התקשר איברהים לנאשם והורה לו להיפגש עם אדם כלשהו, על מנת שאותו אדם יעביר לו כסף עבור רכישת כלי הנשק. ואכן, מספר ימים לאחר מכן, ליד מושב ניר עקיבא, נפגש הנאשם עם אדם שזהותו אינה ידועה. אותו אדם נתן לנאשם 9,000 דולר, ששלח לו איברהים עבור רכישת כלי הנשק. לאחר קבלת הכסף יצר הנאשם קשר טלפוני עם איברהים, וזה מסר לו  מספרי טלפון  של סוחרי נשק, מהם היה על הנאשם לנסות לרכוש נשק עבור איברהים. הנאשם, הצליח ליצור קשר עם אחד מאותם סוחרי נשק וקבע עמו פגישה ליד ערערה שבנגב. זמן מה לאחר מכן, במועד שאינו ידוע במדויק, נפגש הנאשם ליד ערערה שבנגב עם שני אנשים, שהיו רעולי פנים ואשר זהותם אינה ידועה, ורכש מהם, שלא כדין, 5 רובים מסוג קלצ'ניקוב ו-5 מחסניות. את כלי הנשק הנ"ל הוביל הנאשם לחורשת להב והסתירם שם.

            כחודש לאחר מכן, במהלך חודש מאי 2004, במועד שאינו ידוע במדויק, הורה איברהים לנאשם להעביר את כלי הנשק האמורים לקלקיליה ולמסור אותם שם לאדם בשם ג'אבר נבהין. ואכן, הנאשם העמיס את חמשת כלי הנשק והמחסניות על רכבו, רכב מסוג פוקסווגן פולו, והוביל אותם לקלקיליה, כאשר הוא מסתייע בשני אנשים נוספים, שנסעו לפניו במכונית אחרת ווידאו, שאין מחסומי צבא או משטרה בדרך. הנאשם הגיע לקלקיליה ושם מסר את חמשת הרובים לג'אבר נבהין, כפי שסוכם עם איברהים. הנאשם קיבל תמורת מעשיו 1900 דולר.

            הנאשם הודה, כי העביר את כלי הנשק לקלקיליה ביודעו, כי קיימת אפשרות קרובה לוודאי שישתמשו בהם ללחימה נגד ישראל ולכן, הורשע בביצוע עבירות נשק - סחר בנשק, לפי סעיף 144(ב)(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ו-סיוע לאוייב, עבירה לפי סעיף 99 לחוק הנ"ל.

            עוד הודה הנאשם, כי במועד כלשהו, שאינו ידוע למאשימה, רכש אקדח והחזיק בו, יחד עם שתי מחסניות, בביתו, שלא כדין. כן החזיק הנאשם בביתו, קופסא ובה 47 כדורים.

            הנאשם הודה, כי במעשיו אלה החזיק נשק ותחמושת שלא כדין, ולכן הורשע בביצוע עבירות בנשק -  החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין ו-עבירות בנשק - החזקת תחמושת, לפי סעיף 144(א) סייפא לחוק הנ"ל.

2.         לבקשת ב"כ הנאשם, הוגש תסקיר על הנאשם. מהתסקיר עולה, כי הנאשם בן 33, נשוי ואב ל-3 ילדים בני שנה וחצי עד 5 וחצי. טרם מעצרו, התגורר הנאשם עם משפחתו בלקייה, כאשר לדבריו, כל בני משפחתו מנהלים אורח חיים נורמטיבי ואינם מעורבים בפלילים. לדברי הנאשם, מצבם הכלכלי של בני משפחתו קשה.

            הנאשם סיים 12 שנות לימוד ואף למד מספר חודשים במכללת ספיר לתואר בחינוך, אך הפסיק את לימודיו לנוכח קשיי התמודדות עם מסגרת הלימודים. לאחר מכן השתלב בקורס מד"א בת"א, אך הפסיק את הלימודים לאחר שנכשל בבחינות. במקביל, עבד בעבודות מזדמנות בחקלאות. כן עבד, מאז שנת 2000, אם כי לא ברציפות, כנהג אוטובוס בהסעת ילדים לבתי ספר.

            שרות המבחן ציין בתסקירו, כי בשיחה שנערכה עם הנאשם, הוא התקשה לזהות אלמנטים בעייתיים בהתנהגותו, וכך ציין שירות המבחן:

            "...בלטו אלמנטים מניפולטיביים וטשטוש מידע בנוגע לאורח חייו בתחומים השונים... בנוגע לעבירה נשוא ת.פ. זה, סמי הודה בפנינו בביצועה ולקח אחריות על מעשיו. יחד עם זאת, הביע חרטה אשר התרשמנו כי הינה מילולית בעיקרה. בהתייחסותו בלטה הפחתה בחומרת ומשמעות ביצוע העבירה. לגבי האישום הראשון, לדבריו, ביצע את העבירה על רקע מצב כלכלי קשה. לגבי האישום השני, טען כי החזיק את הנשק לצורך הגנה עצמית מפני גנבים.

            התרשמנו כי מתקשה לבחון לעומק את השלכות מעשיו ומפחית ממשמעות העבירה.

            לאור כל האמור לעיל, לאור עמדותיו ולאור חומרת העבירות, הרינו נמנעים מהמלצה טיפולית בענינו".

3.         במסגרת טיעוניו לעונש, עמד התובע המלומד, עו"ד אלטמן, על החומרה שבמעשי הנאשם. התובע הדגיש, כי הנאשם רכש נשק והביא אותו בעצמו לקלקיליה, ביודעו שקיימת אפשרות קרובה לודאי שבנשק הזה ישתמשו לצורך לחימה במדינת ישראל. כאשר מדובר באזרח ישראלי, לדבריו, שביצע עבירה כה חמורה מתוך בצע כסף, יש לעובדה זו חומרה מיוחדת.

            התובע הוסיף וטען, כי לאור האישום השני בו הורשע הנאשם, לא יכול לטעון, כי התפתה לעבירה חד פעמית הקשורה בנשק, אלא ניתן ללמוד עליו שהוא סוחר בנשק ומחזיק בעצמו נשק ועל כן, קמה מסוכנות רבה ממנו לציבור.

            התובע צרף לטיעוניו, פסיקה ענפה של ביהמ"ש העליון ושל בימ"ש זה, במותבים שונים, וביקש לגזור על הנאשם - אשר הורשע בין היתר בעבירה שהעונש המכסימלי לצידה הוא מאסר עולם - עונש מאסר ארוך וממושך, במדרג העליון של הפסיקה שהגיש.

4.         לעומתו, ביקש הסניגור המלומד, להקל בעונשו של הנאשם. לטיעוניו צרף הסנגור פלט מחשב, המתיחס לרשיון שהיה לנאשם להחזיק כלי יריה. אמנם, לא הותר לנאשם להחזיק בנשק מהסוג אותו החזיק בפועל, אך עדיין היה לו רשיון להחזקת נשק כלשהו (ר' נ/1 לעונש).

            הסניגור הוסיף וטען, כי בנשק שהחזיק הנאשם, נשוא האישום השני, לא נעשה שום מעשה פלילי ואביו של הנאשם הביא אותו לתחנת המשטרה מיד לכשנתבקש לכך. נשק זה הוחזק, לדברי הסניגור, לצורכי הגנה עצמית, בשל עבודתו של הנאשם כנהג הסעות. כבר כאן ניתן לשאול, מה לנהג המסיע ילדים לבתי ספר ולהחזקת נשק "להגנה עצמית"? וכן, יש לזכור, כי הנאשם טען בפני שירות המבחן, שהנשק הנ"ל הוחזק על ידו מפחד הגנבים...

            אשר לעבירה נשוא האישום הראשון, טען הסניגור, כי מדובר בעבירה שבוצעה לפני שנתיים וחצי, ארוע בודד שלא נעשה על רקע אידיאולוגי אלא בשל מצוקה כלכלית.

            גם הסניגור המלומד, הגיש פסיקה וביקש לאבחן את המקרה שבפנינו מהפסיקה המחמירה שהגיש התובע. לדבריו, בענייננו מדובר "רק" ב-5 כלי נשק ולכן, הענישה צריכה להיות ברף התחתון של פסקי הדין העוסקים בסחר בנשק. זאת גם נוכח העובדה, שהנאשם הודה בסופו של הליך וחסך זמן שיפוטי, כאשר ההוכחות שכן נשמעו לא יכולות להיזקף לחובתו, שהרי בסופו של יום תוקן כתב האישום המקורי וצומצם רבות.

            זאת ועוד, הסניגור הדגיש, את הכתם שהטיל הנאשם במשפחתו כולה, משפחה נורמטיבית שאיננה מעורבת בפלילים, וציין, כי הנאשם מסווג כאסיר בטחוני ולכן איננו יוצא לחופשות. בעניין זה, הדגיש הסנגור, כי הנאשם אמנם הורשע בעבירה של סיוע לאוייב, אך בעבירה זו לא דובר על ידיעה של ממש או על חתירה לתוצאה של סיוע לאוייב, אלא על קיומה של אפשרות קרובה לודאי "בלבד", ברמה המשפטית, של אדם אשר חזקה שהוא יודע את המשמעות של מעשיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ