אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 1009/03

גזר דין בתיק פ 1009/03

תאריך פרסום : 04/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
1009-03
06/12/2005
בפני השופט:
1. ר. אבידע
2. ב. אזולאי
3. ח. סלוטקי


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ברקוביץ
הנתבע:
פדר דוד
עו"ד אורלי קעטבי-עמיר
גזר דין
  1. הנאשם הורשע, על-פי הודאתו, בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, בביצוע המעשים המיוחסים לו בכתב האישום המתוקן, בכתב האישום המתוקן, שעיקרם עבירות מין שביצע באחייניתה של אשתו (להלן: "המתלוננת"), קטינה ילידת 1987, בין השנים 2002-2003.
  1. נטען בכתב האישום המתוקן, כי מסוף שנת 2002 ועד לתחילת שנת 2003, במהלך כחודשיים, המתלוננת שהתה במשפחת אומנה בבאר-שבע והגיעה לדירת הנאשם ודודתה בדימונה לסופי שבוע שם לנה כל סוף שבוע שני. בתקופה זו, במועדים שאינם ידועים למאשימה, בהזדמנויות רבות, כאשר המתלוננת לנה בדירת הנאשם, בשעות הלילה, הגיע הנאשם למיטתה של המתלוננת בעת שישנה, נגע בחזה, ליטף ומישש אותו ולעיתים נגע באיבר מינה מעל לבגדיה, וזאת לצורך גירוי או סיפוק מיני. הנאשם ביצע את מעשיו בניגוד להסכמת המתלוננת, בעת שישנה. לעיתים כאשר התעוררה עקב מעשיו, ביקשה המתלוננת מהנאשם כי ילך ואיימה עליו כי תעיר את דודתה, וזאת על מנת שיפסיק לגעת בה. בעקבות מעשיו אלו של הנאשם, נמנעה המתלוננת מלהגיע לדירת הנאשם ודודתה בסופי שבוע.                                        

עוד נטען בכתב האישום המתוקן כי החל מסוף חודש מאי ועד לתאריך 01.10.03, התגוררה המתלוננת בדירת הנאשם ודודתה. החל מחודש יולי ועד לתאריך 01.10.03, בהזדמנויות רבות, למעט לילות בהם עבדו הנאשם או המתלוננת במשמרת ערב או ימים בהם שהו אורחים בדירה, הגיע הנאשם בשעות הלילה למיטתה של המתלוננת עת שישנה וביצע בה מעשים מגונים, בכך שנגע ומישש את חזה מתחת לבגדיה, נגע באזור איבר מינה מעל לבגדיה וניסה להחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה בכך שלחץ באצבעותיו על איבר מינה מעל לבגד דק שלבשה. הנאשם ביצע מעשיו בניגוד להסכמת המתלוננת אשר היתה מתעוררת משנתה עקב מעשיו ומאיימת עליו כי תעיר את דודתה, על מנת שיפסיק לגעת בה. בנוסף, במועד שאינו ידוע למאשימה, במהלך התקופה הנ"ל, הנאשם ניגש למיטתה של המתלוננת בשעות הלילה, התיישב לידה, ליטף את רגלה ואונן. המתלוננת הזיזה את ידו מרגלה והנאשם המשיך לאונן עד שהגיע לסיפוקו המיני.                                                                                           

כן נטען כי במועד בלתי ידוע בחודש אוגוסט או בסמוך לכך, הנאשם והמתלוננת צפו בטלוויזיה בסלון הדירה, עת ישנה דודתה של המתלוננת. הנאשם הוציא את איבר מינו בנוכחות המתלוננת, החל לאונן ואמר למתלוננת " תרדי לי או שאני ארד לך". המתלוננת אמרה לנאשם "מספיק" ואיימה עליו כי תעיר את דודתה. הנאשם שאל את המתלוננת אם היא רוצה שיבוא אליה והמתלוננת עזבה את הסלון והסתגרה בחדרה. 

משהודה הנאשם בעובדות כאמור, נמצא אשם והורשע בביצוע מעשים מגונים - מספר רב של עבירות בניגוד לסעיפים 351(ג)(2)+348(ב)+345(ב)(1)+345(א)(1), ניסיון אינוס במשפחה - מספר רב של עבירות בניגוד לסעיפים 25+351(א)+345(א)(1) ומעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

  1. הסנגוריה, במסגרת הטיעונים לעונש, העידה שני עדים. האחד- ד"ר שלמה לקס, פסיכולוג שיקומי, אשר ערך חוות-דעת אודות הנאשם. בחוות דעתו מציין ד"ר לקס כי תהליך התפתחותו הכללית של הנאשם היתה על פניו תקינה. מבחינה רפואית סובל הנאשם מבעיות רפואיות שונות, ביניהן בעיות ראייה ובעיות קרדיאולוגיות. הנאשם מקבל טיפול תרופתי מתאים, ונכון למועד הכנת חוות הדעת היה במעקב יומי רפואי בגין סיכון חיים גבוה, כהגדרת רופא המשפחה. עוד עולה מחוות הדעת, כי אביו של הנאשם השתמש באלימות מילולית ופיזית כלפי בני ביתו. הנאשם היה עד להתעללות המינית שביצע אביו באחיו ואחותו ואף היה קורבן להתעללות מינית בעצמו. לדברי הנאשם, המערכת הזוגית בינו לבין אשתו טובה מאוד. מהמפגש שערך ד"ר לקס עם אשת הנאשם, עולה לטענתו כי היא תומכת בנאשם, על אף הכעס אותו חשה כלפיו בגין מעשיו. אמו של הנאשם מכרה את ביתה כדי לגייס משאבים כלכליים לעזרת הנאשם ולשולחו לטיפול פסיכוטרפויטי, כדי להתמודד עם הטראומה שחווה והשלכותיה. במהלך הפגישה עם ד"ר לקס, כאשר דיבר הנאשם על הפגיעה בו, באחיו ובאחותו, פרץ הנאשם בבכי והביע חששו להדמות לאביו. לטענת ד"ר לקס, לנאשם עוצמות רגשיות ותובנות בסיסיות חיוביות שניתן לתעלן באופן פרודוקטיבי והוא בעל מוטיבציה גבוהה לטפל בעצמו. כן הדגיש כי חל אצל הנאשם שינוי מהותי מאז החל להגיע לטיפול, ממצב של הדחקת מעשיו למצב של הפנמת משמעותם. ד"ר לקס סבר כי לאור הטיפול הפסיכולוגי, התמיכה המשפחתית ותמיכת אשתו, קיים בסיס לפרוגנזה חיובית. עוד הוסיף כי הנאשם זקוק להמשך תמיכה וטיפול פסיכוטרפויטי שיקומי ארוך טווח. להערכתו, טיפול שיקומי בקהילה, בפיקוח בית משפט, תסייע לנאשם למניעת נזקים עתידיים.

ד"ר לקס העיד בבית המשפט כי מאז כתיבת חוות הדעת הנאשם המשיך בטיפול. לטענתו הנאשם נמצא בתהליך שיקומי חיובי, בכך שהבין כי פעל לא כשורה והביע צער וכאב כלפי המתלוננת. לדבריו הנאשם פנה אליו באופן פרטי מרצונו והטיפול בו ממומן על-ידי משפחתו. במידה ויפסק הטיפול הדבר יגרום לנסיגה, לכן המליץ כי ימשיך בטיפול לפחות שנה נוספת. לטענתו, הטיפול הפסיכולוגי בשב"ס הנו פחות אינטנסיבי, מה גם שכרגע התהליך השיקומי נובע מהתמיכה שמקבל ממשפחתו.

  1. העדה השנייה אשר העידה מטעם הסנגוריה הנה אחותו הבכורה של הנאשם, הגב' מרים אבו, שוטרת במשטרת ישראל מזה כ- 20 שנה. גב' אבו העידה כי אביה התעלל מינית בה ובאחיה. לדבריה אף היא עברה טיפול פסיכולוגי ומשיחותיה עם הנאשם נוכחה לראות את הצער והחרטה אותם הוא חש בשל מעשיו ונכונותו לפצות את  המתלוננת בכל צורה שהיא, כדי שלא תחווה את אשר הם, היא והנאשם, חוו בצעירותם.

גב' אבו טענה כי אמם מכרה את ביתה כדי לממן את טיפולי הנאשם ולעזור לו בכלכלת אשתו ושתי בנותיו הפעוטות, מאחר שנמצא בתנאי מעצר בית מאז נעצר בשל מעשיו נשוא כתב האישום.

ב"כ הנאשם הגישה סיכום מידע רפואי אודות הנאשם והעתק מחוזה המכר של דירת אמו. כן הגישה הסניגוריה דוחות ממקום עבודתו של הנאשם במטרה לאפשר הערכת מספר ההזדמנויות, שלטענת הסניגוריה היו מועטות, בהן ביצע הנאשם את המיוחס לו בכתב האישום.

המאשימה הגישה את רישומו הפלילי של הנאשם ממנו עולה כי בשנת 1989 הורשע בגין ביצוע מעשים מגונים בקטין ובאדם ובתקיפה מינית.

  1. מתסקיר נפגע אשר הוגש בספטמבר 2004 עולה כי המתלוננת ואחיה התגוררו עם אביהם, לאחר שהוריהם נפרדו, עד אשר האב נפטר. לאחר פטירת האב הועברו המתלוננת ואחיה למשפחת אומנה, אך הוצאו ממנה לאחר שהתברר כי הם מנוצלים על ידה. לאחר ששהתה אצל משפחת אומנה נוספת, ואף שם התעוררו בעיות עברה המתלוננת להתגורר עם דודתה והנאשם. לאחר חשיפת האירועים נשוא כתב האישום עברה המתלוננת למקלט לנערות.

עולה מהתסקיר כי פגיעת הנאשם במתלוננת גרמה לה למשבר משמעותי בחייה, בייחוד לאור העובדה שנפגעה בבית דודתה אשר היוותה עבורה, עד לקרות האירועים נשוא כתב האישום, מקור תמיכה נפשי ורגשי. הפגיעה ע"י הנאשם ניפצה את האשליה והשלווה אליה חשבה המתלוננת שהגיעה. מאז הנאשם פגע בה הפסיקה המתלוננת ללמוד והקשר עם המשפחה המורחבת נותק בשל כעס אשר אלה חשים כלפיה לאור הגשת התלונה. עוד צויין בתסקיר כי ניכרת במתלוננת תחושת אשם כבדה שהיא הגורם להרס המשפחה. המתלוננת גילתה התנהגות המאפיינת נערות במצוקה שכללה בריחות, שוטטות ותוקפנות. צויין בתסקיר כי למתלוננת כוחות המאפשרים לה להתמודד עם הקשיים אותם חוותה והיא מפגינה התנהגות בוגרת יחסית. המתלוננת מתייחסת לנאשם כאל אדם חולה הזקוק לטיפול אשר יוכל לחזור לבני משפחתו ולחברה רק לאחר שילמד את הלקח. המתלוננת הביעה צער רב על אובדן הקשר עם דודתה, אשר היתה דמות משמעותית ביותר בחייה.

  1. שירות המבחן ערך שלושה תסקירים אודות הנאשם. מהתסקיר הראשון, מיום 02.12.04, עולה כי הנאשם סבל מליקויי למידה שלא טופלו והינו בעל אינטליגנציה נמוכה וגבולית. הנאשם סיים 11 שנות לימוד. בצבא שירת שלוש וחצי שנים כלוחם ובהמשך במסגרת שירות קבע כרס"ר בסיס. בתקופת ילדותו ובגרותו סבל מהתעללות פיזית ומינית אינטנסיבית מצד אביו. הנאשם גדל באווירת פחד וחוסר שקט לאור התנהגותו האלימה של אביו כלפי אמו ואחיו. ההתרשמות מן הנאשם היתה כי הוא בעל אישיות והתנהגות המאופיינת בקווים ילדותיים, בלתי בשלים ותלותיים ובעל הערכה עצמית נמוכה. עוד עולה כי הנאשם מקבל סמכות ומרות ובדרך כלל דואג לפרנסת משפחתו ונוטל חלק בטיפול בילדיו (בגילאי חצי שנה ושנה וחצי, נכון למועד הכנת התסקיר). הטיפול הפסיכולוגי בו לקח הנאשם חלק, סייע לו להתמודד עם חוויותיו הטראומטיות אותן הדחיק. בנוגע לעבירות אותן ביצע הנאשם, עולה מן התסקיר כי הוא לקח אחריות להתנהגותו והביע צער וכאב על הפגיעה במתלוננת. ההתרשמות היתה כי הרקע להתנהגותו הנה הטראומה המודחקת אשר ליוותה אותו מילדותו. הנאשם ביצע למעשה העתקה התנהגותית של מעשי אביו באופן לא מודע. להערכת שירות המבחן, עונש מאסר בפועל יגרום להידרדרות במצבו הרפואי של הנאשם ולנסיגה במצבה התפקודי של משפחתו. לאור התרשמותם מחרטתו הכנה של הנאשם ומרצונו לעבוד על דפוסים בעייתיים בהתנהגותו, המליץ שירות המבחן על עונש מוחשי של עבודות שירות ומאסר על תנאי, ועל העמדתו במבחן למשך שנה, במהלכה תיבדק התמדתו בטיפול הפסיכולוגי הפרטי והשתלבותו בקבוצה טיפולית בשירות המבחן. בתסקיר המבחן המשלים שנערך לנאשם, מיום 17.01.05, דווח כי הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית של אנשים שביצעו עבירות מין. התרשמות מנחי הקבוצה היתה כי הנאשם נמצא בתחילת דרכו. אמנם הוא לוקח אחריות על התנהגותו הבעייתית אך מרוכז במצבו הקורבני על רקע הפגיעה בו ע"י אביו. לכן המליץ שירות המבחן לדחות את מועד מתן גזר הדין.

בתסקיר המבחן השלישי שנערך לנאשם, מיום 10.11.05, צויין כי הנאשם הגיע לפגישות הקבוצה הטיפולית באופן קבוע ורציף. ההתרשמות היתה כי הוא עדיין מתקשה להתחבר לחלק הפוגע שבו. יכולתו להיפתח בפני קבוצה קטנה ולכן סבורים מנחי הקבוצה כי יכולת שינויו במסגרת קבוצתית קטנה.

הפסיכולוג המטפל בנאשם באופן פרטי, דיווח לקצינת המבחן כי הנאשם עבר תהליך משמעותי של הפנמה ושלל אפשרות של מסוכנות לסביבה. הומלץ על ידו כי ימשיך בשיחות הטיפוליות. בשיחה אותה ערכה קצינת המבחן עם הנאשם, הלה מסר כי הטיפולים סייעו רבות להבנתו את חומרת מעשיו, ולרכישת כלים להתמודד עם דחפיו. הנאשם שלל מכל וכל אפשרות של פגיעה נוספת בסביבה וביטא רצון להמשיך בטיפול לאורך זמן. התרשמות שירות המבחן היתה כי הנאשם מגייס כוחות ומאמצים כדי לשנות את דפוסי חשיבתו הבעייתיים ובני משפחתו מסייעים לו בכך. הערכת שירות המבחן הינה כי מסוכנותו של הנאשם ירדה וכי רכש והפנים כלים לשליטה עצמית. שירות המבחן המליץ כי יושת על הנאשם עונש מוחשי ומרתיע, היינו עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות תוך שילוב תהליך טיפולי-שיקומי ומבחן למשך 3 שנים. 

  1. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש הצביע על חומרת המעשים בגינם הורשע הנאשם. עמדת המאשימה הינה כי אין לקבל את המלצת שירות המבחן להטלת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, בין היתר בשל עברו הפלילי של הנאשם לאחר שבעבר הורשע בביצוע עבירות מין. לטענת ב"כ המאשימה אין לתלות את מעשיו של הנאשם בעברו ובהתעללות אותה חווה בילדותו, לאור העובדה כי אחותו אשר עברה פגיעה דומה לא עברה על החוק, ואילו אחיו אשר היה קורבן אף הוא, עבר יחד עם הנאשם את עבירות המין לפני 14 שנים, אך לא חזר לבצען כשם שעשה הנאשם במקרה זה. לטענת ב"כ המאשימה את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום עבר הנאשם מאחר שאינו מסוגל לכבוש את דחפיו המיניים וניצל את המתלוננת אשר היתה לו ל "טרף קל". הנאשם ניצל את המתלוננת אשר עברה מבית לבית במהלך חייה, עד אשר הגיעה לבית דודתה, בה ראתה דמות אם, שם קיוותה למצוא בית חם.

עוד טען ב"כ המאשימה כי כספי המשפחה נוצלו אך לטיפול בנאשם ולא בקורבן. ב"כ המאשימה ציין כי מן המסמך הרפואי אשר הוגש ע"י הנאשם, בו מפורטות המחלות בהן הוא לוקה, עולה כי הן התגלו לאחר קרות האירועים. כן הוסיף כי לא עולה בצורה חד משמעית מחוות דעתו של המומחה כי דחפיו המיניים של הנאשם נעלמו. לפיכך, עתר ב"כ המאשימה להטלת עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת על הנאשם, ולמאסר על תנאי ארוך. כן ביקש כי הנאשם יחוייב בפיצויה של המתלוננת. 

  1. ב"כ הנאשם הדגישה כי מחוות דעת המומחה ותסקירי המבחן, עולה כי הרקע לאירועים הנו החוויות הטראומטיות אותן חווה הנאשם בעברו והם הגורם למעשיו. ב"כ הנאשם טענה כי אין זה נכון שדודתה של המתלוננת היוותה את כל עולמה וביתה היה קן מבטחים עבורה, מאחר שהמעשים נעשו במתלוננת עם הגעתה לבית. לטענת ב"כ הנאשם ההליך הנכון לשיקום הנאשם הנו המשך הטיפול בו, לאחר שעבר כברת דרך ארוכה במהלך הטיפול אותו הוא מקבל. לטענתה הנאשם גילה אמפתיה כלפי המתלוננת. אשר לקשר שלה עם דודתה, ציינה כי הקשר ביניהן קשה מבחינה פיזית ורגשית, אך קיימת נכונות לקיימו והנאשם מוכן לפצות כספית את המתלוננת. לטענת ב"כ הנאשם אין ליחס לנאשם את מצבה של המתלוננת וכל הנזקים שנגרמו לה. עוד הוסיפה ב"כ הנאשם כי יש לקחת בחשבון את התקופה הקצרה בה נעשו המעשים והעובדה שחלק מהעבירות בוצעו לאחר שלמתלוננת מלאו 16 שנים, וכי העבירות לא נעברו בכוח או באלימות, ובכל פעם שהמתלוננת ביקשה מהנאשם לחדול ממעשיו חדל. לטענתה, היענות לעתירת המאשימה לא תשרת את האינטרס הציבורי, אלא תיפגע בו שכן ללא טיפול, לא יהיה ערך לעונש אשר יוטל על הנאשם, ואין לקטוע את הטיפול שהנאשם מקבל. לטענת ב"כ הנאשם אילו עבר הנאשם טיפול לאחר ביצוע העבירות הקודמות בהן הורשע לפני 14 שנים, כשם שאחיו עבר, ככל הנראה שלא היה חוזר על מעשיו. באת כוח הנאשם הזכירה בטעוניה את מצבו הבריאותי של הנאשם הסובל מעיוורון בעין אחת, וראיה ירודה בעין השניה, סובל מבעיות לב, סכרת, לחץ דם גבוה ושומנים בדם. ב"כ הנאשם אף טענה כי המתלוננת מודעת לסבלו של הנאשם, תחלואיו, היותו במעצר בית מזה שנתיים, והסבל שעוברת משפחתו. ב"כ הנאשם עתרה לאימוץ המלצת שירות המבחן. ב"כ הנאשם הגישה פסיקה אשר ממנה ביקשה ללמוד גזירה שווה לגבי ענישת הנאשם.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ