אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פח 870/05

גזר דין בתיק פח 870/05

תאריך פרסום : 19/04/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
870-05
29/05/2006
בפני השופט:
1. משה רביד - אב"ד
2. אורית אפעל-גבאי
3. אהרן פרקש


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד יובל קפלינסקי
הנתבע:
אדם יאסין
עו"ד ענאבוסי
גזר דין

1.         הנאשם הורשע על-יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ב) בצירוף סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).

על-פי האמור בכתב האישום המתוקן, ביום 24.4.05, בשעות אחר הצהרים, שיחקה ד', ילידת 1999, עם שני אחיה בחצר. הנאשם עבר שם וקרא ל-ד' ולאחיה לבוא עימו למכולת, שם יקנה להם "דברים טעימים". השלושה הלכו יחד איתו. בשלב מסויים הורה הנאשם לאחיה של ד' ללכת לביתם, והוא נותר לבדו עם ד'. הנאשם הוליך את ד' למקום מסתור, השכיב אותה על הרצפה, נשכב מעליה, הכניס את ידו אל תוך מכנסיה והתחכך בה. הנאשם המשיך לשכב עליה ולהתחכך בה מספר דקות עד שהגיע לפורקן. המעשים בוצעו בעת ש-ד' בכתה והתנגדה.

2.         עובר לטיעון לעונש התבקש שירות המבחן לערוך תסקיר אודות הנאשם. בתסקיר מיום 26.3.06 נפרשת תמונה עגומה, כפי שיפורט להלן. הנאשם הוא בן 22, רווק, מתגורר עם אימו ואחיותיו בשכונת בית חנינא בירושלים. אביו מרצה עונש מאסר בפועל של עשר שנים בגין עבירות אלימות ומין במשפחה. האם היא אשה חולנית ותשושה. רמתו הכללית של הנאשם דלה, והוא נוהג לעבוד בעבודות מזדמנות. הנאשם למד עד גיל 15, ואז הפסיק את לימודיו, בין היתר על רקע העובדה שעד לאותו שלב לא רכש מיומנויות בסיסיות של קריאה וכתיבה. גם כיום הנאשם אינו יודע קרוא וכתוב. שירות המבחן התרשם, כי המדובר בבחור צעיר אשר מנהל אורח חיים בעייתי במידה מסויימת, בין היתר על רקע חוסר השכלה, תעסוקה לא קבועה ורקע משפחתי בעייתי. כל אלה גורמים לכך שהוא מתנהל ללא כיוון ומטרה בחיים, אם כי הוא חש צורך לעזור מבחינה כלכלית למשפחתו. הנאשם מסר לשירות המבחן, כי נהג להשתמש בסמים על-מנת להירגע ממצוקותיו וממצבו הקשה.

ביחס לעבירה בתיק הנוכחי, הנאשם לוקח אחריות למעורבותו בה, הוא מסביר את הדבר כמעשה שנעשה במצב של חוסר עירנות, תחת השפעת סמים ואלכוהול. לדבריו, לא היה יכול להגיע לאותו מצב אילו היה פיכח. הנאשם הוסיף, כי לא תיכנן את מעשהו וביקש לקבל סיפוק מיני רגעי מן המעשה. הנאשם הביע בושה ממעורבותו בעבירה, במיוחד לאור העובדה כי משפחתו נאלצה לשלם פיצוי בסכום גדול למשפחת המתלוננת - סכום אותו הוא חייב להשיב לבני המשפחה. הנאשם שלל בעייתיות בתחום המיני והביע רצון להינשא בעתיד.

שירות המבחן מסכם את התסקיר בהמלצה על הטלת עונש מאסר בעבודות שירות בתוספת מבחן פיקוחי. עוד נאמר, כי עונש של מאסר בפועל עלול לגרום לנסיגה במצבו של הנאשם ובמצב משפחתו ולהקשות על שיקומו בעתיד.

3.         עוד יש לציין, כי הנאשם אמר לעורך התסקיר כי כאשר החלה המתלוננת לבכות, הוא "ריחם עליה ועזב אותה". דברים אלה אינם מתיישבים עם האמור בכתב האישום המתוקן, בו הודה הנאשם, כי הנאשם שכב על המתלוננת והתחכך בה עד שהגיע לפורקן מיני, בעת שהיא בכתה והתנגדה. בעת הטיעון לעונש אמר ב"כ הנאשם, כי הנאשם איננו חוזר בו מההודאה בעובדות כתב האישום המתוקן, ואין לראות בדבריו לעורך התסקיר משום סתירה להודאתו.

4.         ב"כ המאשימה טען, כי העונש הראוי לנאשם בנסיבות העניין הוא מאסר בפועל למשך מספר שנים, מאסר על תנאי ופיצויים למשפחת המתלוננת. ב"כ המאשימה הטעים, כי על בית המשפט לנקוב במחיר גבוה בגין פגיעה בשלמותה הגופנית והנפשית של ילדה המשחקת בגן ציבורי או הולכת לתומה ברחוב. כפי שבתי המשפט נרתמו להגן על רכושם של אזרחי המדינה ועל בטחונם האישי, כך עליהם להירתם גם להגנה על שלומם ובטחונם של קטינים. בתי המשפט עדים לאחרונה לריבוי כתבי אישום המוגשים בגין מגוון עבירות מין המבוצעות בקטינים. זאת, למרות התבטאויות חוזרות ונשנות בפסקי הדין בדבר החומרה שיש לייחס לעבירות מין בקטינים והעונשים הכבדים שיש להטיל בגינן. נראה, אפוא, כי כל שנעשה עד כה אין בו די, ועל בתי המשפט להחמיר בעונשיהם של עברייני מין, במיוחד מקום שהקורבנות הם קטינים. במקרים אלה יש לתת בכורה לשיקולי הגמול וההרתעה ולהעדיפם על פני הנסיבות האישיות ושיקולי השיקום. ב"כ המאשימה הוסיף, כי אין מקום לקבל את המלצת שירות המבחן. שירות המבחן אמון על האדרת הפן השיקומי, ובענייננו, כפי שנטען, על השיקול האמור לסגת בפני שיקולי ענישה כבדי משקל אחרים, המצדיקים החמרה והכבדה בענישה.

5.         ב"כ הנאשם טען, כי הענישה היא תמיד אינדיבידואלית, ויש לדון כל נאשם ונאשם על-פי נסיבותיו. בענייננו, המדובר באדם צעיר, אשר גדל בתנאים קשים ובעזובה רגשית ומשפחתית. כפי שצויין בתסקיר, אביו מרצה עונש מאסר ממושך ואימו חולנית ותשושה. באופן זה גדל הנאשם ללא כל דמות מכוונת. לכך יש להוסיף גם את רמתו האישית הנמוכה, אשר הביאה לידי כך שעד היום אין הוא יודע קרוא וכתוב. ב"כ הנאשם הדגיש, כי הנאשם נטל אחריות על ביצוע העבירה והביע חרטה כנה ואמיתית בהזדמנות הראשונה. לדבריו, כפי שכבר הובא לעיל, העבירה נעשתה במצב של חוסר עירנות ושליטה, והיא אינה מאפיינת את התנהגותו של הנאשם בדרך כלל. הנאשם אינו סובל מבעיות מיוחדות בתחום המיני, והמדובר במעידה חד פעמית וחריגה. בהודאתו, חסך הנאשם מזמנו של בית המשפט ומזמנם של העדים. עוד הזכיר ב"כ הנאשם, כי משפחת הנאשם שילמה פיצוי כספי למשפחת המתלוננת בסכום של 15,000 דולר. ב"כ הנאשם עתר לכך, שבית המשפט יאמץ את המלצת שירות המבחן ויימנע משליחת הנאשם למאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח. לדבריו, הנאשם אינו מסוכן לציבור ויש לתת לו הזדמנות להמשיך באורח חיים נורמטיבי כפי שנהג עד כה.

6.         בדברו האחרון בפני בית המשפט אמר הנאשם, כי הוא מצטער על מעשהו ומתבייש בו. הנאשם הוסיף כי הוא חש צער על הסבל שגרם למתלוננת וביקש כי לא יוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל.

7.         בית המשפט העליון קבע בשורה ארוכה של פסקי דין, כי כאשר מדובר בעבירות מין המבוצעות בקטינים, גוברים שיקולי הגמול וההרתעה על פני שיקולים אישיים או נסיבות מקלות. השיקול המרכזי הוא טובתם של הקטינים, וחובתו של בית המשפט היא להירתם להגנתם (ע"פ 225/88 מדינת ישראל נ' שורדקר, פ"ד מג(3)
1; ע"פ 1/97 דאודאי נ' מדינת ישראל, תק-על 97(2) 679; ע"פ 308/79, 439/79 וייס ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2) 378). עוד נקבע, כי אחת ממטרות הענישה המרכזיות היא העברת מסר של זעזוע וסלידה על-ידי בית המשפט לעבריין העומד לדין ולאחרים דוגמתו, כי גופו של הקטין, נפשו וכבודו אינם הפקר למעלליו, וכי בסופו של יום לא יימלט מן העונש לו הוא ראוי (ע"פ 1339/94 מדינת ישראל נ' פלוני, תק-על 94(2) 2024). חובת מיצוי הדין עם העבריין בנסיבות של פגיעה בקטין אינה מהווה רק פונקציה של הצורך בגמול והרתעה, אלא משרתת גם את הצורך להודיע לקטין או לקטינה שנפגעו, ולסביבתם הקרובה, כי אין בהם אשם וכי נפלו קורבן לעיוות נפשו של האדם הבוגר שפגע בהם (ע"פ 490/89 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 93). ב-ע"פ 9218/96 פארוק גנאים נ' מדינת ישראל, תק-על
97(2) 546, נאמרו בהקשר זה הדברים הבאים: "בדין ראה בית המשפט המחוזי להעדיף את העניין הציבורי שבהגנה על קטינות מפני מעשים מסוג זה, על פני נסיבותיו האישיות של המערער; והגנה זו תוכל להיות מושגת רק בהטלת עונשים שיש בהם כדי לקבוע את חומרת המעשה בהכרתם של כל אלה שאינם מסוגלים לרסן את יצרם".

לא למותר להפנות לפסק דין נוסף שניתן בבית המשפט העליון בימים אלה. המדובר ב-ע"פ 7461/05 ניסים דדוש נ' מדינת ישראל (פ"ד מיום 3.4.06 - פורסם באתר "נבו"). באותו עניין הביא בית המשפט בהסכמה דברים שנאמרו ב-ע"פ 7657/00 מחג'נה נ' מדינת ישראל (תק-על 2002(1) 814), שם התייחס בית המשפט לצורך להחמיר בעונשם של עברייני מין, וקבע: "המסר המתבקש מהחמרה זו הוא, כי החברה לא תסכין עם פגיעה חמורה בגופן ובנפשן של קורבנות עבירות מין ואלימות ותוקיע מעשים אלה, בין היתר, באמצעות עונשים חמורים אשר יבודדו את עבריין המין לתקופה ארוכה מחיים בחברה כאדם חופשי".

8.         יישומן של אמות מידה אלה לעובדות שנפרשו בענייננו מוביל לכלל מסקנה, כי לא ניתן יהיה לאמץ את המלצת שירות המבחן בדבר הימנעות מהטלת עונש של מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח. עונש שאינו מאסר ממש יחטיא באופן משמעותי את מטרות הענישה בדבר גמול והרתעה, כפי שפורט לעיל, ולכן לא ניתן לנקוט בו. המעשה שעשה הנאשם במתלוננת חמור. החומרה בענייננו נובעת מהצטברותם של ההיבטים הבאים: ראשית, הנאשם ביצע עבירת מין מכוערת בילדה בת שש. המדובר בקורבן רך בשנים, אשר נקל לשער מה מידת הנזק שנגרמה לו, לנוכח שבירותה ועדינותה של נפשו, אף כי לא ניתן בשלב זה להעריך באופן מדוייק האם מדובר בשבר בלתי הפיך או בנזק שתימצא לו ארוכה; שנית, הנאשם קנה את אמונה של המתלוננת, אשר הסכימה להתלוות אליו, בכך שהשיא אותה ואת אחיה להצטרף אליו למכולת, שם יקנה להם "דברים טעימים". רק לאחר שרכש את אמונה הראשוני של המתלוננת, אמר לאחיה לחזור לביתם והוליך אותה למקום מסתור. המדובר בהתנהלות המעידה על תחכום ונקיטה בדרכי תחבולה; שלישית, עצם המעשה המיני שעשה הנאשם במתלוננת הוא קשה ופוגעני. כאמור, הנאשם השכיב את המתלוננת על הרצפה, הוא שכב מעליה, הכניס את ידו אל תוך מכנסיה והחל להתחכך בה. הנאשם המשיך לעשות כן עד שהגיע לפורקן, על אף שהמתלוננת בכתה והתנגדה למעשיו. המדובר באירוע שארך, על-פי האמור בכתב האישום, מספר דקות. המדובר בדקות ארוכות ונוראות מבחינתה של המתלוננת; רביעית, על-פי דברי הנאשם נעשו המעשים בהשפעת סמים ואלכוהול, אשר גרמו לחוסר שליטה. אנו סבורים, כי אין המדובר בנסיבה לקולא, כפי שניסה הסניגור לטעון, אלא להיפך. הקלות הרבה שבה הגיע הנאשם למצב של חוסר שליטה, עד כדי ביצוע עבירת מין בילדה רכה בשנים, מעידה על בעייתיות ביכולתו לשלוט על דחפיו ולרסן אותם.

9.         צודק ב"כ המאשימה בטיעונו, כי אין להסתפק בקביעת הסטנדרטים להתנהגות ראויה בחוק או בפסקי הדין, אלא יש לפעול בנחרצות ליישומם של אותם כללי התנהגות מחייבים, בין היתר, על-ידי תגובה עונשית הולמת לנוכח הפרתם. כך נאמר ב-ע"פ 4872/95 מדינת ישראל נ' גל אילון ואח', פ"ד נג(3) 1, 8: "ענישה סלחנית במקרים של התנהגות עבריינית חמורה עלולה להביא להתמוטטות עכבות מוסריות, להתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות, לפגוע באמינות מימושו של האיום בעונש מאחורי החוק ולהעביר מסר שלילי לעבריינים פוטנציאליים המועדים לבצע עבירות מאותו סוג. באותו אופן שבו השתת עונש ממשי היא בבחינת ביטוי חברתי חריף לגינוי שלו ראויים המעשים החמורים, כך אימוץ הגישה הסלחנית תחליש הכרת האיסור שבהתנהגות...". בענייננו, על העונש שיוטל להלום את עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים על-ידי האיסור שבעבירה, ובראשם הגנה על שלימות גופם ונפשם של קטינים. כאן המקום להזכיר, כי העונש הקבוע בצידה של העבירה שביצע  הנאשם הוא 10 שנות מאסר. על-פי הוראות סעיף 355 לחוק העונשין, מצווה בית המשפט להטיל על הנאשם עונש מזערי שלא יפחת מרבע העונש המירבי שנקבע לעבירה בה הורשע.  זאת, אלא אם כן החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו להקל בעונש.

10.       לצד השיקולים לחומרה יש לציין גם קיומם של מספר שיקולים לקולא. הנאשם הוא אדם צעיר, ללא עבר פלילי. הוא ביצע עבירה אחת, המהווה מעידה חד פעמית. הנאשם הגיע להסדר טיעון, במסגרתו הודה בעובדות שנפרשו בכתב האישום המתוקן, הוא הביע חרטה על מעשיו ובושה על שנקלע לביצועם. עוד יש להזכיר את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, בכל המובנים, כפי שפורט בהרחבה בתסקיר שירות המבחן. נתנו דעתנו לשיקולים לקולא, ואולם לא מצאנו כי יש בהם כדי להוות טעם מיוחד להפחית מן העונש המזערי שנקבע בחוק העונשין.

11.       במלאכת האיזון בין שיקולי הענישה השונים, יש לתת בכורה לשיקולי הגמול וההרתעה, הן הרתעת היחיד והן הרתעת הרבים, כפי שפורט לעיל. אך מובן, כי בית המשפט מביא בחשבון גם את הנסיבות האישיות ושאר השיקולים לקולא, לרבות הודאתו של הנאשם, כאשר הוא בא לקבוע מהו העונש שייגזר לנאשם. ב"כ הצדדים הניחו לפתחנו גזרי דין המבטאים טווח ענישה גדול ביחס לעבירות מן הסוג שבפנינו (ראה, למשל, ע"פ 1/97, שהוזכר לעיל; ע"פ 8267/98 ואיל משארקה נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(2) 64; ת"פ (ב"ש) 935/01 מדינת ישראל נ' ספיאשוילי (לא פורסם), בהם הוטלו עונשי מאסר כבדים לריצוי בבית סוהר, לעומת ע"פ (חי') 985/98 מאהר פרג' נ' מדינת ישראל, תק-מח 98(3) 1939; תפ"ח
(י-ם) 5037/02 מדינת ישראל נ' גוברמן, תק-מח 2003(1) 3957; תפ"ח (ת"א) 1074/04 מדינת ישראל נ' פלוני, תק-מח 2005(2) 1946, שם לא הוטלו עונשי מאסר ממש). כידוע, כל מקרה נשקל לגופו והעונש המוטל על הנאשם מהווה פרי שקלולם של מכלול שיקולי הענישה. בענייננו, בקביעת תקופת המאסר לריצוי בפועל הבאנו בחשבון את כל אלה.

על יסוד כל האמור לעיל, החלטנו להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ