אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פח 1182/07

גזר דין בתיק פח 1182/07

תאריך פרסום : 07/05/2009 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
1182-07
30/06/2008
בפני השופט:
1. ר. יפה-כ"ץ - אב"ד
2. ו. מרוז
3. א. ואגו


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד חלפון
הנתבע:
חמד שריף
עו"ד ג'ברין רפיק
גזר דין
השופטת ר. יפה-כ"ץ, אב"ד:

1.         במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, תוקן כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם והוא הודה בעובדות של כתב האישום המתוקן והורשע בהתאם. הסדר הטיעון לא כלל המלצה לענין העונש.

מעובדות כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם עולה, כי בסמוך לחודש אוקטובר 2007, בעת שהנאשם היה בסמוך לאזור מגוריו בעזה (איזור חי אלנהדה), הוא הבחין בטנקים של כוחות צה"ל שעוברים במקום. לאחר מכן, קשר הנאשם קשר עם צקר סלאמה חמד (להלן: "צקר"), שהוא פעיל באירגון החזית העממית הדמוקרטית, אירגון שהוכרז כאירגון טרוריסטי על ידי ממשלת ישראל בתאריך 31/01/86 (להלן: "האירגון"). במסגרת הקשר הוסכם לבצע פיגוע נגד כוחות צה"ל, שבהם הבחין הנאשם, וזאת באמצעות מטען נפץ.

במסגרת הקשר ביקש הנאשם מצקר שימצא עבורו מטען נפץ, והשניים פנו לפעיל אחר באירגון המכונה אבו-אלנור, וביקשו ממנו שיתן להם מטען נפץ בכדי לבצע באמצעותו את הפיגוע המתוכנן. אבו-אלנור הסכים וביקש מהנאשם ומצקר שישובו אליו במועד מאוחר יותר. כעבור שבוע שבו הנאשם וצקר אל אבו-אלנור והלה הראה להם מטען נפץ במשקל של כ-20 ק"ג. אבו-אלנור לא מסר את המטען לנאשם ולצקר וטען, כי עליו לוודא עם הממונים עליו באירגון, אם ניתן למסור את המטען לנאשם ולצקר.

לאחר מספר ימים שמע הנאשם שאבו-אלנור שקרן וכי לא יתן לו כלום. הנאשם לא חזר יותר אל אבו-אלנור והקשר לא יצא אל הפועל.

היות ובמעשיו אלה קשר הנאשם קשר לבצע פשע ולגרום למותם של חיילי צה"ל, וניסה להחזיק בחומר נפץ על מנת לבצע בו פשע, הכל כדי לפגוע בביטחון המדינה, הוא הורשע בביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ו-ניסיון להכנת עבירה בחומרים מסוכנים לפי סעיף 497 בצירוף סעיף 25 לחוק הנ"ל.

2.         במסגרת טיעוניה לעונש עמדה התובעת המלומדה, עו"ד חלפון, על חומרת מעשי הנאשם. לדבריה, במעשיו, קשר הנאשם קשר לגרום למותם של חיילי צה"ל, כאשר הקשר לא היה בשלביו הראשוניים, אלא בשלב מתקדם מאוד. מיוזמתו פנה הנאשם אל חברי אירגון הטרור והציע עצמו כמי שיבצע פיגוע נגד חיילי צה"ל, אשר הבחין בהם קודם לכן באיזור מגוריו. הוא ניסה פעם אחר פעם להוציא את מזימתו אל הפועל, ואף הגיע לשלב בו ראה 20 ק"ג של חומר נפץ, שהיו אמורים להימסר לידיו, כאשר לא חרטה מנעה את השלמת ביצוע המעשים אלא אמונה שלא יקבל לידיו את חומר הנפץ.

התובעת ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר משמעותי ועונש של מאסר על תנאי, הן כגמול על המעשים והן כדי להרתיע אחרים מלנהוג כמותו, והציגה פסיקה של בתי המשפט השונים כדי לבסס טיעוניה.

3.         לעומתה, עמד הסנגור המלומד, עו"ד ג'אברין, על הנסיבות אשר הביאו, בסופו של דבר, לאי ביצועו של הקשר. לדבריו, הקשר היה בשלביו הראשוניים והוא לא כלל תכנון מיוחד או התארגנות אופרטיבית, מה גם שאירגון הטרור לא לקח את הנאשם ברצינות ולא האמין בו.

הסנגור טען, כי הנאשם הוא "צעיר שהוא תמים שהכניס עצמו לדברים גדולים ממנו..." (עמ' 8 לפרוטוקול). הוא פעל ללא נחישות של ממש ולאחר המפגש המתואר בכתב האישום זנח את הרעיון ולא שב לנסות ולהוציא את הקשר אל הפועל.

הסנגור הוסיף וציין, כי הנאשם נעצר במסגרת פעילות שגרתית של כוחות הביטחון בישוב בו הוא מתגורר וכל המצויין בכתב האישום נודע לשלטונות מפיו של הנאשם ביום הראשון למעצרו ואף חסך מזמנו של ביהמ"ש. הוא לא משתייך לכל אירגון שהוא וביצע את מעשיו ללא מניעים אידיאולוגיים ומבלי שגרם לנזק של ממש.

אשר לנסיבותיו של הנאשם, ציין הסנגור, כי מדובר בצעיר בן 22, ללא עבר פלילי או ביטחוני, אשר הושפע ממקום מגוריו, "איזור שפלישה של כוחות צה"ל היא כמעט יום יומית. יש חיכוך מתמיד עם האוכלוסיה האזרחית" (עמ' 9 לפרוטוקול).

גם הסנגור המציא פסיקה ענפה בתמיכה לבקשתו שלא להחמיר בעונשו של הנאשם.

4.         הנאשם פנה לביהמ"ש והתנצל על מעשיו. לדבריו, הוא רווק, בן 22, אשר עובר למעצרו עבד בשדות והתגורר עם הוריו ומשפחתו, הכוללת 17 אחים ואחיות.

5.         הנאשם קשר קשר לבצע פיגוע בחיילי צה"ל, לאחר שמיוזמתו פנה לחבר באירגון הטרור "החזית העממית הדמוקרטית" והציע עצמו לביצוע הפיגוע על ידי הנחת מטען של חומר נפץ. הוא ניסה להוציא את הקשר שקשר אל הפועל, בכך שפנה, יחד עם חברו לקשר, אל חבר נוסף באירגון הטרור, וזה עשה ניסיון להשיג עבורו את חומר הנפץ, ואף הראה לו את המטען הפוטנציאלי, מטען של 20 ק"ג חומר נפץ. הקשר, שנקשר בחודש אוקטובר 2007, לא יצא אל הפועל לאחר שהנאשם סבר, כי חבר האירגון, שהיה אמור להביא לו את המטען, אינו רציני, ובחודש נובמבר 2007 - נעצר על ידי כוחות הביטחון.

אין ספק, כי מעשים אלה חמורים, כאשר משנה חומרה יש לייחס לעובדה, כי אך אכזבתו של הנאשם מחבר אירגון הטרור היא שמנעה את השלמת הקשר, ולא חרטה של ממש מביצוע המעשה. כן, חומרה יתרה יש לייחס גם לכך, שהיה זה הנאשם אשר פנה אל חברי אירגון הטרור והעלה את הרעיון, כולל המבצע (היינו, הוא עצמו), לפיגוע שחפץ להוציא אל הפועל. מקובל עלינו, כי מעשיו החמורים של הנאשם יכלו להסתיים בפגיעה בחיילי צה"ל ועל כן, יש לנקוט בענישה מחמירה, גם כדי להרתיע אחרים מליטול חלק במעשים דומים.

גם ביהמ"ש העליון חזר וציין את החומרה הרבה שיש לייחס למעשים כגון אלה של הנאשם, וכך נפסק בע"פ 7403/07 פאדי נג'אר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, מיום 30/03/08, מפי כב' השופט פוגלמן):

"באזור רצועת עזה מתקיימת זה תקופה ארוכה, מתקפת טרור מתמשכת המכוונת כנגד אזרחי ישראל. בין פעולות הטרור ניתן למנות ירי מתמשך של טילים ופצצות מרגמה לעבר יישובים אזרחיים בשטחה של מדינת ישראל, וכן פיגועים וניסיונות פיגוע המכוונים נגד אזרחים וחיילי צה"ל במעברי הגבול שבין רצועת עזה למדינת ישראל, לאורך גדר המערכת, ובשטח מדינת ישראל... במציאות מסוכנת זו, נתן המערער ידו לפעילי טרור, ובצוותא הניחו מטעני חבלה רבי עצמה בכדי לפגוע בחיילי צה"ל. גם האישום השני בו הורשע המערער מלמד על נכונות מצידו להמשיך בפעילות תומכת טרור. עצמת הסיכון הנשקפת ממעשי המערער, ותדירותן של עבירות מעין אלה בגבולה של רצועת עזה, מחייבת ענישה אשר הולמת את חומרת העבירה, ומשגרת מסר ברור של הרתעה. במצב דברים זה, ידו של אינטרס הציבור על העליונה, ושיקולי ענישה אחרים נסוגים מפניו. ובלשון חברתי השופטת א' פרוקצ'יה: "יש להדגיש בעוצמה הנדרשת את מסר ההרתעה מפני כל סוג של שותפות בתכנון וביצוע של מעשי דמים, פרי מניעי טרור, המכוונים כלפי כל אדם בישראל..."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ