אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פח 1152/06

גזר דין בתיק פח 1152/06

תאריך פרסום : 13/05/2009 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
1152-06
27/01/2008
בפני השופט:
1. ר. יפה-כ"ץ - אב"ד
2. ו. מרוז
3. א. ואגו


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פמ"ד
הנתבע:
אבו עמשה מוחמד
עו"ד ג'אברין
גזר דין

ר. יפה-כ"ץ, אב"ד:

1.         במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים תוקן כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם והוא הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן והורשע בהתאם. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לענין העונש.

            בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן (בשנית) בהן הודה הנאשם עולה, כי במהלך שנת 2001, ברצועת עזה, פנה אל הנאשם אדם בשם עבד אל-האדי חמד (להלן: "עבד אל-האדי") והציע לו להשתתף בירי מרגמות על ישראל, שיבוצע על ידי חוליה שבראשה עמד עבד אל-האדי. הנאשם הסכים להצעה וגם הסכים לגרום בכך למותם של ישראלים בשל היותם ישראלים.

            עבד אל-האדי הגיע לביתו של הנאשם במכוניתו, מכונית מסוג סוברו, ואיתו שניים נוספים. הנאשם, עבד אל-האדי והאחרים נסעו לאזור שנקרא ואדי דוח, שבבית חנון, מקום הנמצא כ-500 מ' מגבול ישראל. במכונית בה נסעו היו 2 פצצות מרגמה ועבד אל-האדי נשא עמו רובה.

            כאשר המכונית הגיעה לואדי דוח, ירדו נוסעי המכונית מהרכב ועבד אל-האדי מסר לנאשם את רובהו וביקש ממנו לשמור עליו. עבד אל-האדי ירה 2 פצצות מרגמה לעבר מדינת ישראל, במטרה לגרום למותם של ישראלים בשל היותם ישראלים והנאשם במעשיו סייע לו בנסיון לרצוח ישראלים ואף היה שותף להובלת פצצות המרגמה שהינן תחמושת ורובה שהינו נשק.

            לפיכך, הורשע הנאשם באישום זה בעבירות של סיוע לנסיון לרצח לפי סעיף 301(1) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירות בנשק (נשיאת נשק), עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק הנ"ל.

            במסגרת האישום השני שבכתב האישום, הודה הנאשם, כי במועד כלשהו במהלך שנת 2001, במסגרת ההסכם כאמור לעיל, פנה אליו עבד אל-האדי ואמר לו, כי קנה המרגמות התפוצץ בזמן הירי. הנאשם הציע לעבד אל-האדי להשתמש בצינור טלסוקופי של משאית כקנה מרגמה במקום הקנה שהתפוצץ. לאחר זמן מה, דיווח עבד אל-האדי לנאשם, כי השימוש בצינורות טלסקופיים כקנה מרגמה, עלה יפה.

            במעשיו אלה, היה הנאשם שותף ליצור נשק כדי לפגוע בבטחון המדינה ועל כן הורשע בעבירות בנשק (יצור נשק), עבירה לפי סעיף 144(ב)(2) לחוק העונשין.

2.         במסגרת טיעוניה לעונש, עמדה התובעת המלומדה, עו"ד חלפון, על החומרה הרבה שבמעשי הנאשם. היא ציינה, כי החשש לפגיעה בחיי אדם כתוצאה מירי המרגמה שהנאשם סייע לו, היה חשש ממשי שכן המסוכנות של כלי נשק זה אינה מוטלת בספק. מטרת היורה, לדבריה, היא חד משמעית - לגרום לחורבן והרס ולקטול חיי אדם. בשל כך מצווה ביהמ"ש לנקוט יד קשה נגד אלו שנתפסו מבצעים עבירות מסוג זה על כל חלקי שרשרת היורים.

            לפיכך, ולאור מסוכנותו של הנאשם, ביקשה התובעת להטיל עליו עונש מאסר בפועל ארוך ומאסר על תנאי.

3.         לעומתה, עמד הסנגור המלומד, עו"ד ג'אברין, על נסיבותיו האישיות של הנאשם ועל הנסיבות הספציפיות של הארועים נשוא כתב האישום. הסנגור הדגיש, כי הנאשם לא היה יוזם של רעיון הירי וגם לא היה הדומיננטי בכל הארועים. בנוסף טען, כי מדובר במרגמות מאולתרות, והעובדה שהן אף התפוצצו תוך כדי ביצוע הירי מעידה על כך, שלא מדובר במרגמה תקנית, כך שפוטנציאל ההרס שלה נמוך יותר. כמו כן טען, כי ממילא אין כל ראיה לכך שהמרגמות נפלו בשטח מדינת ישראל והמדינה הסתפקה בתאור הירי בכתב האישום, מבלי שעמדה על מקום נפילתן של המרגמות.

            הסנגור הדגיש, כי הנאשם רק שמר על היורים ולא השתתף בפועל בירי ואף לא השתתף בפועל בהכנת המרגמות. הוא לא נשא אותן ולא שיגר אותן, וזאת במאובחן מהרובה אותו נשא. וכך גם בנוגע לאישום השני, שם הנאשם לא היה שותף ביצור המעשי של המרגמה והצעתו היתה הצעת אגב בלבד.

            הסנגור הוסיף והדגיש, כי מדובר בארועים משנת 2001, היינו לפני ההתנתקות,  כאשר מאז ועד היום לא ביצע הנאשם עבירות כלשהן. כמו כן, הדגיש, כי הנאשם לא היה שותף או שייך לכל ארגון שהוא וביקש להתחשב בחלוף הזמן מאז בוצעו העבירות.

            בסיום דבריו ציין הסנגור, כי הנאשם, שהוא כבן 45, חולה במחלת לב וצרף לטיעוניו חומר רפואי אודות מחלתו מהשב"ס. בצדק ציינה התובעת, כי מחומר זה אנו למדים, כי הנאשם מקבל טיפול ראוי במסגרת הכלא.

4.         שני הצדדים הגישו פסיקה לעיון ביהמ"ש וביקשו ללמוד ממנה על רמת הענישה שביקשו שנטיל.

5.         הנאשם פנה לביהמ"ש וטען, כי לא למד בבית ספר ואינו יודע קרוא וכתוב. לדבריו, השתתפותו בארועים נשוא כתב האישום היתה חד פעמית ולא חזרה על עצמה.

            הנאשם הוסיף וציין, כי הוא נשוי ואב ל-10 ילדים, שניים מהם נשואים ויש לו אף נכדים מהם. הוא ציין, כי הוא מפחד על ביתו שכן כל השנים עבד ופרנס את משפחתו וכעת אין מי שידאג לה.

            לדברי הנאשם, הוא עבד במשמר הנשיאותי וזאת עד לניתוח הלב שעבר במצרים לפני 3 שנים, שמאז הוא יושב בביתו ומקבל עזרה ממוסדות.

            בסיום דבריו ביקש הנאשם את רחמי ביהמ"ש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ