אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פח 1148/06

גזר דין בתיק פח 1148/06

תאריך פרסום : 13/05/2009 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
1148-06
06/02/2008
בפני השופט:
1. ב. אזולאי - אב"ד
2. צ. צפת
3. ד"ר ד. אבניאלי


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אברהם
הנתבע:
נעים אוסאמה
עו"ד ג'ברין
גזר דין

הנאשם נמצא אשם במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בן שני אישומים, המייחס לו את העבירות הבאות: עבירות נשק (הובלת נשק) לפי סע' 144(ב) רישא ל חוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וקשירת קשר למסירת ידיעה לאויב העלולה להיות לתועלת האויב לפי סע' 92 + 111 (חלופה שניה) לחוק .

על פי העובדות המפורטות ב אישום הראשון לכתב האישום המתוקן, בשנת 2005, לבקשת מחמד נעים, הנאשם יחד עם בילאל אברהים נעים נסע ברכבו לביתו של פעיל ועדות ההתנגדות העממית, אשר הינה ארגון טרוריסטי, ויחד העמיסו לתא המטען של הרכב טיל ששייך לועדת ההתנגדות העממית. הנאשם יחד אחרים הובילו ברכבו של הנאשם את הטיל לאזור סוקה. לאחר הובלת הטיל, הנאשם עזב את האזור.

על פי האמור ב אישום השני לכתב האישום המתוקן, בסמוך לחודש אפריל 2006, פנה אכרמה אבו עודה אל הנאשם וביקש ממנו לערוך תצפיות על מיקום כוחות צה"ל ועל התקדמותם באזור ביתו של הנאשם. הנאשם הסכים לתצפת על מעשיהם של כוחות צה"ל באזור ביתו. הלכה למעשה, כוחות צה"ל לא נכנסו לאזור. בהמשך, בסמוך לחודש ספטמבר 2006, מסר מחמד מצרי מכשיר קשר לנאשם וביקש ממנו לתצפת על מעשיהם של כוחות צה"ל באזור ביתו ולדווח על כניסת כוחות צה"ל לאישור. הנאשם הסכים לתצפת על מעשיהם של כוחות צה"ל באזור ולדווח על כך, אולם הלכה למעשה כוחות צה"ל לא נכנסו לאזור.

בהכרעת דין מיום 14/11/07 הורשע הנאשם כאמור על יסוד הודאתו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן. הצדדים לא הגיעו להסדר  לעניין העונש.

בטיעוניה לעונש ביקשה ב"כ המאשימה להחמיר עם הנאשם, ליתן משקל רב יותר לשיקול ההרתעה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם ולגזור על הנאשם עונש מאסר ממושך ומרתיע יחד עם מאסר מותנה. צויין כי מדובר בעבירות חמורות, כאשר העונש בצידה של העבירה בדבר מסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב הינו 15 שנות מאסר, והעונש בצידה של עבירת הובלת נשק הינו 10 שנות מאסר. לטענת ב"כ המאשימה, הנאשם אמנם לא היה חבר בארגון טרוריסטי, אולם הוא היה מוכן לסייע ולעמוד לרשותם של פעילים ושל אנשים אשר זממו רעה נגד מדינת ישראל. מעשיו של הנאשם לא היו מקרה חד פעמי, הפעילות לא נכפתה עליו על ידי אחרים והיא נמשכה עד סמוך לפני מעצרו. אמנם הנאשם לא היה שותף בהפעלת הטיל או בנעשה בו בשלב מאוחר יותר, אך ברור כי מדובר בכלי נשק אשר מיועד לשימוש נגד מדינת ישראל. העובדה שהנאשם לא מסר ידיעות לאויב אשר עלולות היו לפגוע בביטחון המדינה, אינה יכולה להיזקף לזכותו, מאחר וחיילי צה"ל לא הגיעו לאזור ולא היה לו על מה לדווח. ברי כי אילו היה לו על מה לדווח המידע היה עלול להיות לתועלת ארגוני הטרור ולפגוע בביטחון המדינה. הנחת המחוקק בעבירה של מסירת מידע לאויב, היא שמי שמוסר ידיעות בדבר מיקום חיילי צה"ל, יודע שהמידע נמסר לאנשים אשר עלולים לעשות בו שימוש ולפגוע בביטחון המדינה. לטענת ב"כ המאשימה, מעשיו של הנאשם הם חלק מהמעגל התומך והמסייע לביצוע פיגועים, חוליה חשובה בשרשרת הפעילות של ארגוני הטרור. על מנת לפגוע בתשתית הטרור, יש לפגוע בכל חוליה בשרשרת. בימים אלו, מדינת ישראל צריכה להתמודד עם פיגועי טרור ועם ירי בלתי פוסק של טילים מסוגים שונים לעבר מדינת ישראל,  לגרום למותם של ישראלים ולגרום להם לחיות באווירת טרור.

המאשימה הצביעה על פסיקה שהטילה עונש של שבע שנות מאסר בנסיבות הדומות למקרה בו עסקינן (פח (בש) 1099/06 מדינת ישראל נ. מחמד אבו שלוף ( www.nevo.co.il) ו-פח 4059/01 מדינת ישראל נ. הייתם כאלותי, פ"מ תשס"א (2) 433).

ב"כ הנאשם ביקש שלא להחמיר עם הנאשם. לטענתו, הנאשם הוא צעיר בגילו, ללא עבר ביטחוני או פלילי, אינו משתייך לארגון חבלני והעבירות בוצעו ללא מניעים אידיאולוגיים קנאים. בעת המתואר באישום הראשון היה הנאשם בן 19, הוא נקלע לביצוע העבירה ביוזמתו של קרוב משפחתו אשר ניצל את תמימותו ואת העובדה שהוא בעל רכב. אין כל ראיה לכך שהטיל אשר הנאשם השתתף בהובלתו היה מוכן לירי או שימש לאיזה פעולה חבלנית ספציפית. יש לזקוף לזכותו של הנאשם את העובדה שעזב את המקום לאחר הובלת הטיל, עובדה המעידה על אי-נחישות. לטענתו, מאז ביצוע העבירה בשנת 2005, ניתק הנאשם כל מגע עם פעילי הארגון.

לעניין האישום השני טען ב"כ הנאשם, כי עבירת הקשר לא חרגה מעבר להסכמה המילולית ולא הגיעה כלל לידי ביצוע. על כך יש להוסיף כי לא מדובר בקשר עם פעילי ארגון המהווים סכנה לביטחון המדינה. הנאשם לא יזם את הקשר, אלא אחרים פנו אליו בגלל קרבת ביתו לגבול והנאשם נגרר אחריהם. עוד טען ב"כ הנאשם כי אין כל ראיה בכתב האישום כי המידע שהנאשם התבקש לאסוף, היה אמור להיות מנוצל לפעולה חבלנית ספציפית נגד הכוחות, מה עוד שהקושרים אינם שייכים לארגון טרור.

לטענת ב"כ הנאשם, לשון סעיף החוק הרלוונטי- סע' 111 לחוק העונשין: " מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו... היתה הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב...", מלמדת כי המילה "עלולה" מצביעה על כך שזו חלופה פחות חמורה של הסעיף. כן נטען כי עבירה זו מצויה בפרק ז' סימן ד' לחוק העונשין אשר עניינו ריגול, המאפיין הפרה חמורה של נאמנות של אזרח המדינה כלפי מדינתו, להבדיל, מהמקרה דנן, מדובר בנאשם שאינו אזרח או תושב של המדינה, אלא תושב חוץ, החבר ברשות עוינת בראשותה עומד החמאס, אין לו כל חובת נאמנות כלפי מדינת ישראל, אדרבא, ניתן אף לומר כי יש לו חובת נאמנות אחרת, סותרת, לבני עמו הפלסטינים.

ב"כ הנאשם מבקש ללמוד מסע' 45 לאמנה בדבר דיני ומנהגי המלחמה ביבשה (האג 1907), על פיה אין להכריח תושבי שטח כבוש להישבע אמונים למעצמה האויבת. ב"כ הנאשם אף ביקש להקיש מסע' 131 לחוק העונשין, על פיו אדם שאינו חייב בחובת נאמנות לישראל לא ישא באחריות פלילית בעבירות על פי הסעיפים המנויים בו, אם עבר את העבירה מחוץ לישראל. אמנם סע' 111 לחוק אינו נמנה עם הסע' המופיעים הרשימה בסע' 113, אך ניתן להקיש מכך לעניין נאמנות סותרת.

לטענת ב"כ הנאשם, בית המשפט שוקל לחומרה את העובדה שאדם הוא אזרח ישראל כאשר הוא מבצע עבירות נגד המדינה וניתן להסיק מכך שהנאשם נמצא במדרג או ברף הנמוך ביותר לעניין העונש בעבירה זו.  

ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי יש להתחשב לקולא בעובדה שעובדות כתב האישום נודעו לתביעה מפי הנאשם בהודאותיו וענישה מחמירה תרתיע נאשמים להמשיך בקו זה. יתר על כן, הנאשם הודה בכתב אישום המתוקן והורשע על פי הודאתו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר, כן הוא שיתף פעולה עם גורמים בשב"כ וגורמים במשטרה. ב"כ הנאשם ביקש להדגיש כי הנאשם צפוי לשהות כל תקופת המאסר בפועל, להבדיל מאסירים ישראליים אשר להם אפשרות להשתחרר בתום שליש. עוד ביקש להדגיש כי לא נגרם נזק לרכוש או לגוף כתוצאה ממעשיו.

בהתייחס לפסיקה אליו הפנתה ב"כ המאשימה העיר ב"כ הנאשם כי עדיין תלוי ועומד ערעור על תפ"ח 1099/06 ובכל מקרה מדובר במקרה בו נמסרו ידיעות לאויב בפועל, והיתה חברות בארגון טרור. עוד טען, כי יש לאבחן את המקרה דנן מתפ"ח 4059/01 מכיוון שבמקרה זה היה מדובר באזרח ישראל אשר חב חובת נאמנות למדינה בעוד במקרה דנן מדובר בתושב חוץ ושם דובר על 7ביצוע פיגוע התאבדות בתוך ירושלים, נסיבות שונות מאשר במקרה דנן. ב"כ הנאשם הציג פסיקה המצביעה על גזירת עונש מאסר קלים יותר בנסיבות דומות, העומדים על 12 חודשי מאסר עד ארבע שנות מאסר בפועל (פ' (ב"ש) 8204/06 מדינת ישראל נ' אל עמוד איימן; פ"ח 1120/07 מדינת ישראל נ' מצאלחה בשיר; ע"פ 9850/05 פלוני נ' מדינת ישראל; ע"פ 4523/07 סמי אבו מדיעם נ' מדינת ישראל; פ"ח 1229/04 מדינת ישראל נ' טלי פחימה).

בעת גזירת הדין יאזן ביהמ"ש בין חומרת המעשים לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם העומד בפניו.

רואים אנו בחומרה רבה את העבירות אותן ביצע הנאשם. ככלל יש לנקוט בענישה מחמירה נגד הפוגעים בביטחון מדינת ישראל וכלפי המסייעים לכך. אין לקבל את טענת הסנגור על פיה החלופה בה הורשע הנאשם עפ' סע' 111 לחוק, היא הפחות חמורה שבסע' זה. די לעיין במדרג הענישה כדי ללמוד כי דווקא החלופה בה הורשע הנאשם היא החמורה שבין החלופות בסע' זה.

בענייננו, הנאשם אמנם לא היה חבר בארגון טרור אך סייע להם בכך שבאחת הפעמים הסיע ברכבו טיל מביתו של פעיל ארגון טרור לאזור סוקה שברצועת עזה ובפעם השנייה התבקש לתצפת מביתו על פעילות צה"ל באזור ולדווח על כך. הנאשם לא נטל חלק בביצוע פיגועים בישראל אך מעשיו אכן מהווים חוליה בשרשרת הטרור.

העובדה שהנאשם אינו אזרח ישראלי, אינה מצדיקה מעשים העלולים לפגוע בחיי אזרחים וחיילים של מדינת ישראל.

בימים אלו בהם צריכה מדינת ישראל להתמודד עם פיגועי טרור שהפכו למכת מדינה, יש להחמיר עם נאשמים המורשעים בעבירות מסוג זה, גם אם עומדים הם בפריפריה של מעשי הטרור. מדיניות הענישה בעבירות כגון דא, מעדיפה את שיקולי ההרתעה על פני שיקולי ענישה אחרים.

לקולא, תישקל הודאתו של הנאשם, הודאתו וחיסכון זמן שיפוטי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ