אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פח 1094/06

גזר דין בתיק פח 1094/06

תאריך פרסום : 18/05/2009 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
1094-06
09/01/2008
בפני השופט:
1. ר. אבידע
2. ח. סלוטקי
3. א. יעקב


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד עטר
הנתבע:
נבהין ראמז
עו"ד ג'ברין
גזר דין
  1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בביצוע המעשים המיוחסים לו בכתב האישום המתוקן, אשר בו יוחסו לו העבירות של קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, ועבירה של הסתננות לישראל, עבירה לפי סעיף 2 לחוק הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד - 1954.

עבירות אלו יוחסו לנאשם משנטען כי בחודש יוני 2006, בעזה, פנה מוטיע עביד (להלן: "מוטיע") תושב ג'בליה, לנאשם ויחד עם אחרים, הציע לו לקשור עימו קשר ולחטוף חייל ישראלי או נהג מונית ישראלי, וזאת על מנת לסחוט שחרור אסירים פלסטינים הנמצאים בבתי כלא בישראל, ביניהם אחיו של הנאשם, דבר שיפגע בבטחון המדינה.

הנאשם הסכים, הצטרף לקשר, וקיבל ממוטיע שם ומספר טלפון נייד של נהג מונית ישראלי, כך שכאשר יהיה בישראל יוכל להזמין מאותו נהג נסיעה במטרה לחטוף אותו.

כדי לקדם את הקשר הנ"ל, בחודש יוני 2006, יצא הנאשם מרצועת עזה לסיני כדי להסתנן לישראל, כאשר היה בסיני נתגלעו סכסוכים בינו לבין מוטיע, הקשר ביניהם נותק ולא יצא לפועל.

לאחר מכן, הנאשם הצטרף לעמאר אבו שאב ומדחת מצרי, ששהו במקום, בסיני, וביחד איתם הסתנן ממצרים לישראל בתאריך 20.7.06. השלושה נעצרו בישראל.

  1. המאשימה בטעוניה לעונש טענה כי הנאשם במעשיו עשה כל שבידו על מנת לפגוע במדינת ישראל ובאושיות השלטון וכי אילו יצא הקשר מן הכוח אל הפועל, תוצאותיו היו עלולות להמיט אסון על המדינה ולפגוע באזרחי המדינה. כן טענה כי הנאשם לא הסתפק בדיבורים בעלמא, אלא הפגין את רצינותו למען מימוש הקשר, וצעדים אופרטיביים בהם נקט, כאשר החזיק במכשיר טלפון נייד אותו נשא את שמו ומספר הטלפון של נהג המונית הישראלי, אשר היה יעד לחטיפה, ואמור היה לשמש כ"קלף מיקוח" מול מדינת ישראל לצורך שחרור אסירים פלסטיניים, ביניהם אחיו של הנאשם. כמו כן הנאשם עבר, לצורך מימוש הקשר, מרצועת עזה לסיני על מנת להקל את הסתננותו לישראל.

ב"כ המאשימה טענה כי העונש המקסימלי לו צפוי הנאשם הינו 7 שנות מאסר בגין עבירת הקשר, ו- 5 שנות מאסר בגין עבירת ההסתננות. לזאת ביקשה ב"כ המאשימה להוסיף, כי העונש לו צפוי הנאשם בגין עבירת החטיפה שהיתה ביסוד עבירת הקשר, הינו 20 שנות מאסר.

  1. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה אותה הגישה וממנה ביקשה ללמוד על רמת הענישה ההולמת את עניינו של הנאשם.

א.      בפ.ח. 1018/06 (הרכב כבוד השופטים אזולאי, זלוצ'ובר וצפת, בית המשפט המחוזי בבאר-שבע) הורשע הנאשם בעבירות של נשיאת נשק, קשירת קשר לפשע, קשירת קשר לשם רצח או סחיטה והסתננות. הנאשם הורשע בעבירות אלו, משסייע לשאת ולשמור על מטעני חבלה על מנת להפעילם במידה וכוחות צה"ל יגיעו לאזור. כן קשר הנאשם קשר לגרום למותם של ישראלים באמצעות פיגוע ירי נגד חיילים באיזור דהניה, אך הדבר לא יצא לפועל. עוד נטען כי הנאשם עם אחרים חצה את הגבול בין הרצועה למצרים, מתוך כוונה להיכנס לישראל, כאשר בהיותו במצרים הציע הנאשם לאחר להצטרף אליו לפעולת חטיפת קצין צה"ל בישראל, להעבירו לגדה המערבית, כדי להחליפו תמורת עצור פלשתינאי. חבריו של הנאשם הסכימו להצעת הנאשם. בנוסף, חברו של הנאשם הציע לנאשם, כי לאחר הכניסה לישראל יגיעו לקניון בבאר שבע כדי לאתר חייל צה"ל, אותו יחטפו ויעבירו אותו למקום שיוכל מראש, וירצחו אותו כנקמה על מותו של אחיו של אותו חבר. הנאשם הסכים להצעה להצטרף לאותו חבר להצעה. במסגרת הקשר חצו הנאשם והחבר את הגבול ישראל ומצרים, ונעצרו ע"י כוחות הבטחון.  בית המשפט גזר עליו 12 שנות מאסר לריצוי בפועל ומאסר על תנאי.

ב.      בע.פ. 985/04 (הרכב כבוד השופטים חשין, לוי וגרוניס, בית המשפט העליון), נידונה הרשעתו של הנאשם אשר הורשע בעבירות של מגע עם סוכן זר וקשירת קשר לחטיפה לשם סחיטה משקשר קשר עם אחרים לחטוף חייל צה"ל ולהעבירו לארגון החיזבאללה של מנת שישמש קלף מיקוח במו"מ לצורך שחרור אסירים ביטחוניים. עולה מפסק הדין, כי המערער כדי לממש את הקשר התקשר עם תושבי הרשות הפלשתינאית במטרה לקדם את תוכנית החטיפה. הקשר עם אותם תושבים נעשה תוך שימוש במילות קוד, באשגרים, ובאמצעי מידור שונים. המערער אף יצר קשר עם שניים נוספים להם גילה את תוכנית החטיפה וביקש את עזרתם, כחלק מהעזרה שאותם שניים נתנו למערער, יצרו השניים קשר עם שתי נשים על מנת שאף הן תסייענה במהלכים השונים שנוגעים לחטיפה. בשלב מתקדם של ההכנות, אמור היה המערער לקבל לידו אקדח, אלא שנעצר קודם לכן. בית המשפט המחוזי גזר עליו 13 שנות מאסר לריצוי בפועל ומאסר על תנאי. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש.

ג.        בפ.ח. 1048/06 (הרכב כבוד השופטים אזולאי, זלוצ'ובר וצפת, בית המשפט המחוזי בבאר-שבע) הורשע הנאשם בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, קשירת קשר לפשע וישיבה בישראל שלא כדין, משקשר קשר עם פעיל בארגון גדודי חללי אל-אקצא, אשר פנה אליו על מנת שייכנס לישראל, יהרוג יהודי, יסתיר את גופתו ויעביר את תעודת הזהות שלו לארגון על מנת שהארגון יוכל לנהל משא ומתן לשחרור אסירים, אך הדבר לא יצא לפועל. בית המשפט גזר עליו 6 שנות מאסר לריצוי בפועל ומאסר על תנאי.

ד.      ברע"פ 6313/06 (כבוד השופט לוי, בית המשפט העליון) נידונה בקשת רשות ערעור של הנאשם אשר הורשע בעבירה של הסתננות, נידון בבית משפט השלום ל-10 חודשי מאסר לריצוי בפועל ובמסגרת הערעור לבית המשפט המחוזי נידון ל-20 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בהעדר עילה להתערבות ולאור עברו הפלילי המכביד של הנאשם, דחה בית המשפט העליון את בקשתו לערער בשנית.

ה.      בע.פ. 5746/06 (הרכב כבוד השופטים ביניש, לוי וחשין, בית המשפט העליון) נידונה הרשעתו של הנאשם אשר הורשע בעבירות של הסתננות, קשירת קשר לביצוע הסתננות ושהייה בלתי חוקית. בית המשפט המחוזי גזר עליו 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל ומאסר על תנאי. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש.

ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם בענייננו עונש מרתיע וארוך של מאסר בפועל  ומאסר על תנאי.

  1. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם נקלע לביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ביוזמתם של מוטיע ואחרים, אשר יזמו את רעיון החטיפה, והציעו לו לבצע את החטיפה, וכי הם אלה שהשיגו את מספר הטלפון, ומסרו אותו לו, וכי הנאשם לא לקח חלק ביוזמה ובגיבוש תוכנית החטיפה. כן טען כי לא ננקטו צעדים ממשיים לביצוע הקשר וכי לא היה בידי הנאשם האמצעים לביצועו, וכן כי המדובר היה ב "מעשים ילדותיים".  

לטענת ב"כ הנאשם, הקשר נותק בשלב מקדמי, עוד בהיות הנאשם במצרים, ובטרם מעצרו של הנאשם. לטענת הסנגור, אין ראיה כי הסתננותו של הנאשם נעשתה למטרת ביצוע פיגוע או עבירות אחרות בתחום הבטחון או בתחום הרכוש.

ב"כ הנאשם טען כי מרשו הינו אדם נאיבי, אשר כלל לא התעניין בנושאים מדיניים או ביטחוניים, אלא נוצל רגשית על ידי מוטיע ואחרים, אשר ידעו כי יש לו אח הכלוא בישראל, וכי הוא מתוסכל בשל כך.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, אשר הינו כבן 24, בהיותו עצור בתנאי המעצר קשים יותר מ- 16 חודשים, וכן בעובדה כי הפנים את חומרת מעשיו ונטל אחריות עליהם. יש אף להתחשב, טען הסנגור, בכך שעובדות כתב האישום נודעו מפיו של הנאשם, וכי הנאשם הודה בביצוע העבירות וחסך זמן שיפוטי יקר. לטענת ב"כ הנאשם, אין למרשו עבר פלילי בעבירות בטחון.

ב"כ הנאשם ביקש להסתמך על פסיקה אותה הגיש, ואשר לטענתו יש בה כדי ללמד על רמת הענישה ההולמת במקרה זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ