אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פח 1087/05

גזר דין בתיק פח 1087/05

תאריך פרסום : 21/05/2009 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
1087-05
11/07/2006
בפני השופט:
1. ר. אבידע
2. ח. סלוטקי
3. א. יעקב


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד צרי
הנתבע:
אבו סנימה אוסמה
עו"ד יונס תמים
גזר דין
  1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, על פיו תוקן כתב האישום המקורי שהוגש נגד הנאשם, בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

באישום הראשון לכתב האישום המתוקן, הואשם הנאשם כי בחודש יולי 2005 או סמוך לכך, קשר קשר עם חמדאן אבו-ג'ראדה לחצות את הגבול מרצועת עזה לישראל דרך מצרים.

במסגרת הקשר ולשם קידומו, במועד כלשהו שאינו ידוע למאשימה, חצה הנאשם את הגבול מרצועת עזה למצרים ופגש בשניים ששמם עוואד וסאלם סווארכה, שהביאו אותו לביתו של סאלם סווארכה בסיני שבמצרים. במועד שאינו ידוע למאשימה, כאשר שהה הנאשם במצרים, התקשר אליו אחר וביקש ממנו להכניס לישראל שלא כדין אדם שזהותו לא היתה ידועה לנאשם. הנאשם, כנטען בכתב האישום המתוקן, הסכים לכך. במועד שאינו ידוע במדוייק, במהלך חודש יולי 2005, הנאשם חצה יחד עם אדם נוסף את גבול ישראל מצרים ונכנס לישראל שלא כדין ונסע לכפר טמרה שבגליל. במעשיו אלו קשר הנאשם קשר עם חמדאן אבו-ג'ראדה להסתנן לישראל, קשר קשר עם אחר ליתן סעד למסתנן והסתנן בישראל. בגין מעשים אלה ייחסה המאשימה לנאשם, שתי עבירות של קשירת קשר לפשע (הסתננות), עבירות בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין") וכן עבירה של הסתננות בניגוד לסעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד - 1954 (להלן: "חוק למניעת הסתננות").

באישום השני לכתב האישום המתוקן, הואשם הנאשם כי במועד כלשהו בחודש מאי 2005, ברצועת עזה, פנה לנאשם אבו תאאר, פעיל שוהדא אל אקצא, שהוכרז ביום 28.12.02 כהתאחדות בלתי מותרת, בבקשה להעביר רובי קלצ'ניקוב ממצרים לרצועת עזה והנאשם הסכים לכך. במועד כלשהו שאינו ידוע למאשימה, לאחר הסתננות הנאשם לישראל, פנה אבו תאאר לנאשם וביקש ממנו להעביר חגורת נפץ מטול כרם לטייבה. הנאשם נעתר לבקשת אבו תאאר. בגין מעשים אלו נטען כי הנאשם קשר קשר עם אבו תאאר להובלת חגורת הנפץ והרובים, ביצע עסקה להעברת החזקה בנשק לזולתו, וביצע עבירת פשע בהיותו מסתנן.

באישום השלישי לכתב האישום המתוקן, הואשם הנאשם כי ביום 12.8.05, כאשר נעצר הנאשם על ידי שוטרי משטרת ישראל בטמרה, הוא הזדהה בשם יוסף אבו סנימה, שהינו אחיו, וזאת בכוונה להונות ולהכשיל את השוטרים במילוי תפקידם.

בגין מעשים אלה ייחסה המאשימה לנאשם עבירה של התחזות לאחר, לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

כאמור, הנאשם נמצא אשם והורשע בביצוע העבירות המפורטות לעיל, לאחר שהודה בביצוע המעשים שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.

  1. ב"כ המאשימה עתר להטלת עונש מאסר ארוך של מספר רב של שנים ומאסר על תנאי ארוך ומרתיע על הנאשם. לדבריו העבירות בהן הורשע הנאשם, הן חמורות, ובייחוד חמורות העבירות המיוחסות לנאשם באישום השני, לפיו קשר הנאשם קשר עם פעיל גדודי שוהדא אל אקצא, על מנת לבצע שתי עסקאות - האחת, להעביר רובי קלצ'ניקוב ממצרים לרצועת עזה והשניה, להעביר חגורת נפץ מטול כרם לישוב טייבה שבישראל. ב"כ המאשימה טען כי אין להקל ראש ביתר העבירות אותן ביצע הנאשם וציין כי נאשם אחר שנעצר יחד עם הנאשם, נידון בבית משפט השלום לשמונה חודשי מאסר בגין עבירת הסתננות.

ב"כ המאשימה ציין כי נקבע בפסיקה כי יש להחמיר בגין עבירות של העברת נשק וכי הושתו בגינן עונשי מאסר ארוכים בפועל. כמו כן, ציין ב"כ המאשימה כי קשירת הקשר להכנסת חגורת נפץ לתחומי מדינת ישראל, הופכת את הנאשם לבורג מרכזי בשרשרת פיגועי התופת. עצם הנכונות וההסכמה לקשור קשר עם ארגון טרור לשם העברת חגורת נפץ, טען ב"כ המאשימה, מצביעה על הנאשם כחלק חשוב בתשתית הטרור.

ב"כ המאשימה הסכים כי מעבר להסכמה מצד הנאשם לביצוע העברות הנשק לא ביצע הנאשם מעשה נוסף.

כן ציין ב"כ המאשימה כי למרות שנתפס, ניסה הנאשם להתחמק באמצעות התחזות לאחר, ולאור מעשי הנאשם המתוארים בכתב האישום, התחזות זו חמורה יותר.

ב"כ המאשימה צרף לתיק בית המשפט את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, ממנו עולה כי הנאשם הורשע בשנת 1997 בכניסה לישראל שלא כחוק, ובניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

  1. לטענת ב"כ הנאשם, יש לייחס משקל רב לעובדה שהן חגורת הנפץ והן הרובים, לא הגיעו ליעדם. לטענתו מדובר בעבירות גבוליות.

ב"כ הנאשם טען כי ניתן להיווכח מכתב האישום המתוקן כי הנאשם לא ביצע כל פעולה. פעיל מארגון שוהדא אל אקצא אבו תאאר התקשר אליו או פגש בו וביקש ממנו להעביר את הנשק ממצרים לרצועת עזה וכל שעשה הנאשם היה להסכים. כעבור מספר ימים, נכנס הנאשם לגבולות מדינת ישראל, ושוב התקשר אליו אותו אדם וביקש ממנו להעביר חגורת נפץ מטול כרם לטייבה, וכל שעשה הנאשם היה להסכים. לטענת ב"כ הנאשם, שותפו של הנאשם העיד כי הנאשם אמר לו שהפעיל של הארגון נראה לו "אדם מוזר" ושאין הוא מכיר אותו. נטען כי הנאשם התקשר לבן דודו, אצלו נפגש עם אבו תאאר, ואמר לו שימסור לאבו תאאר שיפסיק להתקשר אליו. עובדות אלו אף עולות, לטענת ב"כ הנאשם, מאחת מאמרותיו של הנאשם. ב"כ הנאשם טען כי למרשו יש יד בכך שהרובים וחגורת הנפץ לא הועברו בסופו של דבר ליעדם.

ב"כ הנאשם הגיש שני פסקי דין הדומים בנסיבותיהם, לטענתו, לעובדות המיוחסות לנאשם. האחד, של בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש ובאזח"ע 115/05 מנאר נעים מחמוד חנון נ' התובע הצבאי, אשר בו הורשע הנאשם במסגרת הסדר טעון, בקשירת קשר לגרימת מוות בכוונה ובגניבה, והצדדים סיכמו לעתור במשותף לעונש מאסר של שנה, בקשה שנענתה בערכאת הערעור.

פסק הדין השני, הינו של בית המשפט הצבאי באזור חבל עזה 87/05 התובע הצבאי נ' מוחמד אשתאווי אברהים עאבדין, בו הורשע הנאשם, במסגרת עסקת טעון, בחברות התאחדות בלתי מותרת ובקשירת קשר לגרימת מוות בכוונה. בית המשפט קיבל את ההסדר אליו הגיעו הצדדים לעניין העונש, וגזר על הנאשם 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, תשלום קנס כספי בסך 2,000 ש"ח ושישה חודשי מאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם ביקש להדגיש כי מלבד האמירה "אני מסכים", לא היתה לנאשם כל נכונות לבצע את העבירות שיוחסו לו באישום השני.

  1. הנאשם הביע חרטה על מעשיו וטען, כי כל כוונתו היתה לצאת מעזה לישראל על מנת לעבוד ולפרנס את ילדיו. לטענתו יצא מרצועת עזה מבלי להודיע על כך לאבו תאאר, על מנת לברוח מפניו. כאשר הנ"ל התקשר אליו וביקש ממנו להעביר חגורת נפץ לישראל, טען כי הסכים לכך, אך הוא התקשר למוחמד אבו בטן, וביקש ממנו שימסור לאבו תאאר שלא יתקשר אליו שוב. לעניין התחזותו לאחיו, טען הנאשם כי עשה זאת על מנת שישחררו אותו ממעצר. הנאשם ציין כי הינו אב לבן ובת ומתגורר עם משפחתו בבית אחד יחד עם 14 אחיו.
  1. תופעת הסתננות של תושבים פלשתינאים ואחרים, דרך גבול מצרים, התגברה בעת האחרונה בצורה משמעותית, בעיקר לאחר הליך ההינתקות, ובשל כך גובר הצורך בענישה מחמירה,  על מנת למגר תופעה מדאיגה זו וליצור הרתעה ממשית. חמורים עוד יותר מעשיו של הנאשם העומד בפנינו לתת את הדין, משלא רק שהסתנן בצורה בלתי חוקית לתחומי המדינה וסייע אף לאחר להסתנן לתחומי המדינה, אלא שהביע הסכמתו להעביר נשק -  חגורת נפץ - לתחומי מדינת ישראל, ורובים לעזה, ובכך היווה סכנה ביטחונית למדינה ולתושביה. כמו כן, אין להתעלם מן העובדה כי אף לאחר שנתפס, ניסה הנאשם להתחמק מאימת הדין ומסר לשוטרים פרטים שאינם נכונים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ