אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פח 1032/07

גזר דין בתיק פח 1032/07

תאריך פרסום : 19/05/2009 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
1032-07
29/05/2008
בפני השופט:
1. ר. יפה-כ"ץ - אב"ד
2. ו. מרוז
3. א. ואגו


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אלטמן
הנתבע:
אבו עטוי מוניר
עו"ד יונס אלגרנאוי
גזר דין

השופטת ר. יפה-כ"ץ, אב"ד:

1.         במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, תוקן כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם והוא הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן והורשע בהתאם. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם עולה, כי במהלך חודש אוקטובר 2006 תכנן הנאשם לחצות את גבול ישראל - רצועת עזה או את גבול ישראל - מצרים ולהכנס לישראל שלא כדין. בסמוך לאחר מכן, נפגש הנאשם ברצועת עזה עם אחיו, בשיר אבו עטווי, שהוא פעיל בחמא"ס - ארגון אשר הוכרז ביום 22/6/89 על ידי ממשלת ישראל כארגון טרוריסטי, ובשיר הציע לנאשם, כי לאחר כניסתו לישראל ייצא ממנה, עבור החמא"ס, רובי 16-Mופלאפונים. הנאשם לא החזיר תשובה לאחיו, אולם החליט להסכים להצעה ואף חשב לפנות לתושב ישראל ולתושב הגדה המערבית על מנת שיסייעו לו ביצוא כלי הנשק.

            היות ובשיחתו של הנאשם עם בשיר, ניסה הנאשם לקשור קשר ולתמוך בארגון טרור, דבר שיש בו כדי לפגוע בבטחון המדינה, הוא הורשע בעבירה של נסיון לקשירת קשר לעוון, לפי סעיף 499(א)(2) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

            במסגרת האישום השני של כתב האישום המתוקן הודה הנאשם, כי בתאריך 13/1/07, ברצועת עזה, סיכם עם זאיד נבהין (להלן: "זאיד") לחצות את גבול ישראל - מצרים, להכנס לישראל שלא כדין ולגנוב בה מכוניות. הנאשם וזאיד נפגשו עם תושב רצועת עזה בשם באדר סליסל (להלן: "באדר"), כדי שיעזור להם במימוש תוכניתם. באדר הפנה את הנאשם ואת זאיד לתושב אזור מעבר רפיח, בשם אבו גראד. הנאשם וזאיד נפגשו עם אבו גראד וסיכמו עמו, כי יסייע להם לחצות את הגבול שבין רצועת עזה למצרים תמורת 300 דולר, שישלם לו כל אחד מהם. הנאשם וזאיד עברו, בעזרת אבו גראד וחייל מצרי, את גבול מצרים - רצועת עזה ונכנסו לסיני. בסיני נסעו הנאשם וזאיד לאדם בשם עטאלה ושהו אצלו זמן מה.

כעבור כ-4 - 5 ימים, פנה הנאשם לאדם בשם רמזי אבו דחרג, תושב רצועת עזה, וביקש ממנו לסייע להם. רמזי שלח לנאשם שני תושבי מצרים - את עווד ואת בריקאת -  אשר סיכמו עמם שיעזרו להם לחצות את גבול ישראל - מצרים, תמורת 1,200 דולר. בריקאת הוביל את הנאשם וזאיד, לגבול ישראל - מצרים ואמר להם, כי בצד הישראלי של הגבול ימתין להם רכב שיקח אותם לישראל. הנאשם וזאיד, חצו את הגבול ונכנסו לישראל שלא כדין, אולם, לא המתין להם שם שום רכב והם יצאו מישראל וחזרו למצרים.

            היות ובמעשיו אלה הסתנן הנאשם לישראל הוא הורשע באישום זה בעבירה של הסתננות לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד - 1954 (להלן: "החוק למניעת הסתננות").

            במסגרת האישום השלישי של כתב האישום המתוקן, הודה הנאשם, כי לאחר הארועים נשוא האישום השני, הוא וזאיד קשרו קשר עם תושב סיני בשם פוזי סוארכה, כדי שיעזור להם לחצות את גבול ישראל - מצרים ולהכנס לישראל שלא כדין. במסגרת הקשר הזה ולשם קידמו, הפגיש פוזי את הנאשם וזאיד עם אדם בשם אחמד אבו-גאנם סוארכה, אשר, ביחד עם אחר, הציעו לנאשם ולזאיד לקנות מהם תחמושת ורובים ומאוחר יותר גם מוקשים ולהעבירם לרצועת עזה, אך הנאשם וזאיד סרבו.

            במסגרת הקשר עם פוזי ולשם קידומו, הוביל  סוארכה את הנאשם וזאיד לאדם בשם סילמי, על מנת שיעזור להם לחצות את גבול ישראל - מצרים ולהכנס לישראל שלא כדין. אולם, לא עלה בידי סילמי לעזור לנאשם ולזאיד להכנס לישראל.

            במסגרת הקשר ולשם קידומו, הפנה פוזי את הנאשם וזאיד לאדם בשם חוסיין טראבין. חוסיין הפנה את הנאשם ואת זאיד לאדם בשם עיד טראבין והנאשם וזאיד אמרו לעיד, כי הם יודעים לגנוב מכוניות והנאשם אף אמר, שהוא מכיר היטב את ישראל. זאיד הציע לעיד להשתתף איתם בגניבת המכוניות ולשמש כתצפיתן, כאשר הוא והנאשם יגנבו את כלי הרכב.

עיד קשר עם הנאשם וזאיד קשר, לפיו יחצה איתם את גבול ישראל - מצרים ויכנס לישראל שלא כדין, ובישראל יעסוק איתם בגניבת כלי רכב. במסגרת הקשר האמור עם עיד, תכננו הקושרים, כי הנאשם וזאיד יגנבו את כלי הרכב בזמן שעיד ישמש כתצפיתן. למימוש הקשר, מסר      חוסיין לעיד משקפת לראיית לילה, כדי שיוכל לצפות על אזור הגבול.

            במסגרת הקשר ולשם קידומו, יצאו הנאשם, זאיד ועיד לאזור גבול ישראל - מצרים במכונית הנהוגה על ידי אחיו של חוסיין, חסן, שהצטרף לקשר. עיד נשא עמו משקפת לראיית לילה ומשקפת לראיית יום, כדי שיוכל לצפות על אזור הגבול וכן נשא עמו סכין. עיד הוביל את הנאשם וזאיד לאזור הגבול, הראה להם כיצד לחצות את הגבול וחצה עמם את הגבול לישראל.

השלושה, חצו את הגבול ביום 25/2/07 ונכנסו לישראל שלא כדין. לאחר שנכנסו לישראל, צעדו השלושה בשטח ישראל, כאשר עיד החזיק עמו סכין.

            הנאשם ועיד נעצרו ביום 27/2/07 בשטח ישראל על ידי כוחות הבטחון.

היות ובמעשיו אלה, קשר הנאשם קשר להסתנן לישראל שלא כדין ולבצע בה גניבת כלי רכב ואף הסתנן לישראל הוא הורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין ו- הסתננות לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות.

2.         לנאשם 2 הרשעות קודמות, הראשונה משנת 1996 בגין עבירות של התחזות כאדם אחר, נהיגה ללא רשיון וכניסה לישראל שלא כחוק, בגינה נדון לעונש מאסר בפועל של 5 חודשים ולמאסר על תנאי, והשניה משנת 2003, בגין 5 עבירות של התפרצות לבית דירה, עבירות של התחזות כאחר, שימוש במסמך מזוייף ו-5 עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק. בשל עבירות אלה נדון הנאשם לעונש מאסר בפועל למשך 4 שנים ולמאסר על תנאי של 12 חודשים, אשר הוא בר הפעלה במקרה שבפנינו.

3.         התובע המלומד, עו"ד א. אלטמן, במסגרת טיעוניו לעונש, טען, כי החומרה שבמעשי הנאשם נובעת מהשילוב בין ההסתננות לישראל לבין הכוונות לבצע עבירות נוספות, הן בטחוניות והן פליליות כלפי מדינת ישראל ואזרחיה. החוק למניעת הסתתנות בא למנוע את עצם פעולת הכניסה האסורה לישראל, גם אם לא הוכח שהמסתנן ביקש בפועל לפגוע בבטחון המדינה, אך הענישה חמורה יותר, כאשר יחד עם עבירה זו משולבות עבירות נוספות. התובע הוסיף וטען, כי ענישה מרתיעה הינה נדבך חיוני למיגור תופעת ההסתננות לתחומי מדינת ישראל, כאשר מדובר בדר"כ בעבירות בטחוניות או פליליות, כאשר הסכנה הגדולה מהן היא עם ביצוע פיגועים בשטחי מדינת ישראל.

לפיכך, ביקש התובע להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ומאסר על תנאי, וכן להפעיל את עונש המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם במצטבר.

4.         לעומת התובע עמד הסנגור המלומד, עו"ד אלגרנאוי, על כך, שכתב האישום המתוקן קל בהרבה מכתב האישום שהוגש מלכתחילה כנגד הנאשם. לדבריו, באישום הראשון הנאשם, למעשה, לא השיב תשובה לאחיו אשר הציע לו לסייע לארגון החמא"ס ועל כן, אין דין עבירת הנסיון, לעניין חומרתה, כדין העבירה המוגמרת. הוא אף הדגיש, כי גם הפנייה אל הנאשם לקנות תחמושת ורובים ולעשות פעולה בטחונית כלשהי, סורבה על ידי הנאשם. הפעם, הנאשם לא שתק אלא סרב באופן פעיל ויש ללמוד מכך על נחישותו שלא לסייע לארגוני הטרור כנגד מדינת ישראל. אשר ליתר האישומים, לדברי הסנגור, הרי שמדובר בעבירות של הסתננות וקשירת קשר להסתננות, עבירות אשר בגינן הענישה אינה כה חמורה כטענת התובע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ