אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פח 1024/06

גזר דין בתיק פח 1024/06

תאריך פרסום : 19/05/2009 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
1024-06
04/05/2008
בפני השופט:
1. ר. אבידע
2. ח. סלוטקי
3. א. יעקב


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. נבאהין ראפד
2. רבאייעה חרב

עו"ד אבו עאמר
גזר דין

לגבי נאשם 2

  1. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום מתוקן בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים. הסדר הטיעון אינו כולל הסכמה בעניין העונש. נאשם 2 הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן והורשע בעבירות המיוחסות לו, וגזר הדין מתייחס לנאשם 2 בלבד.

באישום השביעי לכתב האישום המתוקן נטען כי במועד כלשהו שאינו ידוע במדויק בחודש ינואר לשנת 2005, במחנה פליטים שאטי ברצועת עזה, הכיר פעיל ארגון הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני (להלן: "הארגון"), יוסף אבו-סאלם (להלן: "יוסף"), לנאשם 1 את הקטין (במועד הגשת כתב האישום) א.א.ע. והציגו כמי שמוכן להתאבד.

הנאשם 1 קשר קשר עם יוסף והקטין להוביל את הקטין לישראל, שם יבצע פיגוע התאבדות, יתפוצץ עם חגורת הנפץ במקום הומה אדם ויגרום למותם של ישראלים בשל היותם ישראלים (להלן: "הקשר"). במסגרת הקשר ולשם קידומו, מדדו הקטין ונאשם 1, בביתו של נאשם 1, חגורת נפץ המכילה 5-8 ק"ג חומר נפץ המכילה כדורי ברזל והמופעלת בסוללות (להלן: "חגורת הנפץ"). כמו כן, במסגרת הקשר ולשם קידומו, יוסף סיפר לנאשם 1 כי הקטין צולם על ידו ועל ידי אחר כשהוא מקריא צוואה. הנאשם 1 ויוסף תכננו כי לאחר שיבוצע הפיגוע, יחזור נאשם 1 לרצועת עזה ושוב יחזור לישראל עם מתאבדים נוספים.

במסגרת הקשר ולשם קידומו, פנה נאשם 1 לנאשם 2, שהוא שכנו, וביקש את עזרתו בחציית גבול ישראל-מצריים ובכניסה לישראל שלא כדין. נאשם 1 לא ציין בפני נאשם 2 כי מדובר בפיגוע התאבדות אלא אמר לו כי הקטין שמו עבדאללה והוא רוצה להגיע לאביו בירושלים. נאשם 2 אמר לנאשם 1 כי הברחה אינה משתלמת אלא אם כן יצטרפו להברחה שני אנשים נוספים. נאשם 2 פנה לשני אנשים נוספים, שריף סעיד נבאהין ונאהד אבו-תמסי, שרצו להיכנס לישראל.

במסגרת הקשר הנ"ל ולשם קידומו, ניסו הנאשמים 1 ו-2 ביחד עם הקטין בכ-8 פעמים לחצות את גבול רצועת ישראל עזה ולהגיע לישראל, ומשם לחצות את גבול ישראל מצרים ולהיכנס לישראל שלא כדין, אולם הניסיונות לא עלו יפה שכן לא עלה בידי נאשם 2 ויוסף לתאם את המעבר עם שותפיהם מהצד המצרי.

בכל אחד מהניסיונות הנ"ל, הגיעו הנאשמים והקטין לגבול, כשעל הקטין חגורת הנפץ, דבר שהיה ידוע לנאשם 1.

באישום השמיני לכתב האישום המתוקן נטען כי ביום 01.02.06, במסגרת הקשר יצאו הנאשמים והקטין לגבול רצועת עזה מצרים לאחר שנאשם 1 קיבל מיוסף 4,600 דולר למימון הנסיעה. הנאשמים והקטין יצאו לגבול בחסות החשיכה ולאחר שהיתה הפסקת חשמל שמנעה הפעלת התאורה, חצו את גבול רצועת עזה מצרים, כשהקטין נושא עליו חגורת נפץ. נאשם 2 יצר קשר עם שותפיו המצרים והם הסיעו את הנאשמים והקטין למקום כלשהו בסיני, בקרבת גבול ישראל מצרים.

ביום 08.02.06 יצאו הנאשמים והקטין מלווים בשלושה מצרים לגבול ישראל מצרים כאשר הקטין נושא עליו חגורת נפץ. הנאשמים והקטין חצו את גבול ישראל מצרים ונכנסו לישראל שלא כדין כאשר הקטין נושא עליו את חגורת הנפץ. בישראל נעצרו הנאשמים והקטין על ידי כוחות הביטחון.

באישום השנים-עשר לכתב האישום המתוקן נטען כי במועד כלשהו שאינו ידוע במדויק, בסוף חודש אפריל 2005, הסכים באסל אל-עטאונה (להלן: "באסל") להצטרף לארגון גדודי חללי אל-אקצא (להלן: "ההתאחדות"), אשר הוכרז על ידי שר הבטחון כהתאחדות בלתי מותרת, ולצאת לישראל לצורך ביצוע פיגועים. במועד כלשהו שאינו ידוע במדויק, בחודש יוני בשנת 2005, פנה באסל לנאשם 2 וביקשו לעזור לו לחצות את גבול ישראל מצרים ולהיכנס לישראל שלא כדין. נאשם 2 נענה לבקשתו וקשר עימו קשר לעזור לו לעבור את הגבול תמורת 200 דולר. במסגרת הקשר הנ"ל התקשר נאשם 2 עם אחר בשם עיד. עיד ביקש כי באסל יצור עימו קשר לאחר שיעבור את גבול רצועת עזה מצרים. במסגרת הקשר עבר באסל למצרים שם פגש את עיד אשר סייע בעזרת אדם נוסף לבאסל ואחרים להיכנס לישראל דרך גבול מצרים. בישראל, הוסע באסל על ידי אחר לכיוון באר-שבע אך נעצר. באסל שילם לנאשם 2 עבור מעשיו הנ"ל 200 דולר אותם קיבל מההתאחדות.

באישום הארבעה-עשר לכתב האישום המתוקן נטען כי אנואר אל עורג'אן (להלן: "אנואר") תושב רצועת עזה, ביקש לחצות את גבול ישראל מצרים ולהיכנס לישראל שלא כדין. לצורך כך עבר אנואר מרצועת עזה למצרים ביום 07.01.06. במצרים פנה אנואר לתושב סיני בשם צאנע אבו-ערר (להלן: "צאנע") וביקש את עזרתו כדי לחצות את גבול ישראל מצרים ולהיכנס לישראל שלא כדין. צאנע נענה לבקשתו. במסגרת הקשר הציע צאנע לאנואר לערב את נאשם 2. אנואר נענה להצעה ופנה לדוד אחמד אל-ע'ר (להלן: "אחמד") צירפו לקשר וביקשו ליצור קשר עם נאשם 2 ברצועת עזה. אחמד פנה לנאשם 2 והציע לו להצטרף לקשר ולעזור לאנואר לחצות את גבול ישראל מצרים. נאשם 2 נענה להצעה ואחמד שילם לו 400 דולר תמורת עזרתו לאנואר בחציית גבול ישראל מצרים. בסופו של דבר לא עלה בידי נאשם 2 להגיע למצרים במועד ואנואר חצה את גבול ישראל מצרים בדרך אחרת.

לאחר שהודה, כאמור, נאשם 2 במעשים המיוחסים לו בכתב האישום המתוקן, הורשע נאשם 2 בביצוע העבירות שיוחסו לו, היינו, עבירות של קשירת קשר לפשע (הסתננות), לפי סעיפים 499(א)(1),(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); ניסיון להסתננות, לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 בצירוף סעיף 25 לחוק; ניסיון ליתן סעד למסתנן, לפי סעיף 6 לחוק למניעת הסתננות בצירוף סעיף 25 לחוק; הסתננות, לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות ועבירת דין מי שדרכו ליתן סעד למסתנן, לפי סעיף 8 לחוק למניעת הסתננות.

  1. ב"כ המאשימה טענה כי נאשם 2 לא טרח לברר מטרת כניסתו של המפגע לישראל ובמעשיו סייע לתנועת טרור להחדיר מחבל מסוכן החמוש בחגורת נפץ ואך בדרך נס נתפס על ידי כוחות הביטחון והפיגוע הרצחני נמנע. לטענתה, אין לראות בכך שבסופו של יום סוכל הפיגוע, כשיקול לקולא בעת גזירת עונשו.                                                                    

ב"כ המאשימה טענה כי לחובת נאשם 2 רישום פלילי מכביד החל משנת 1986, הכולל ביצוע פעילויות עברייניות כגון עבירות רכוש, סמים ושב"ח. נאשם 2, טענה, ריצה בעבר עשרה עונשי מאסר בפועל, האחרון ביניהם נגזר עליו בסוף שנת 1999 בגין עבירות רכוש, תקיפת שוטר ושב"ח. נאשם 2 נידון לשלוש שנות מאסר שריצוין הסתיים בשנת 2002 ולמאסר על תנאי בן שישה חודשים לתקופה של שלוש שנים בגין עבירות שב"ח. חלק מן העבירות בגינן הורשע בתיק זה, בוצעו לטענת ב"כ המאשימה בתוך תקופת התנאי ולפיכך ביקשה להפעיל את המאסר על תנאי במצטבר לכל עונש שיוטל של נאשם 2, לאור עבור הפלילי המכביד, העובדה שריצה עשרה עונשי מאסר בפועל בעבר אך שב לדרכו העבריינית ולאור העובדה שביצע בפעם השלישית עבירות על חוק הכניסה לישראל והפך את עבירת מתן הסעד למסתנן למקור לפרנסתו, כשהוא עוצם עיניו ולא נותן דעתו למסוכנותם של האנשים להם הוא מסייע להסתנן.

לטענת ב"כ המאשימה, ניתן להפעיל את עונש המאסר על תנאי אשר הוטל בגין עבירות שב"ח במקרה זה, בגין עבירות הסתננות, משיסודות עבירות השב"ח נכללות בין יסודותיה של עבירת ההסתננות. לצורך כך הפנתה לפסק הדין ע"פ 49/80 עמוס מסיתי ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3), 808 ולספרו של י. קדמי, על הסדר בפלילים, חלק 3,עמ' 1229.

עוד טענה ב"כ המאשימה כי לאור מאבקה של מדינת ישראל בארגוני הטרור המסתייעים באנשים דוגמת נאשם 2, על מנת לפגוע באזרחי המדינה, יש להעביר מסר חד משמעי של החמרה והרתעה ולהשית על הנאשם 2 עונש מאסר ממושך אשר ירתיע עבריינים פוטנציאליים מליטול חלק בעבירות מסוג זה. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה אותה צרפה ממנה ביקשה ללמוד על רמת הענישה ההולמת את עניינו של נאשם 2.

א.      בע"פ 71494/06 (הרכב כבוד השופטים המר, שיצר ושבח, בית המשפט המחוזי בתל-אביב) נידונו ערעוריהם של הצדדים על הרשעתו של המערער ועונשו. בית משפט השלום הרשיע את המערער בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה וסיוע לשהייה שלא כדין, משהמערער, נתין גינאי ששהה באופן לא חוקי בארץ, היווה חוליה מרכזית ברשת בינלאומית ששימשה להחדרת נתינים זרים ממדינות אפריקה שלא כחוק לתחומי מדינת ישראל לשם רווח כלכלי. בית המשפט גזר עליו עונש של 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-12 חודשי מאסר לתנאי. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירות לפי חוק ההסתננות במקום לפי חוק הכניסה לישראל, החמיר בעונשו והטיל עליו 4 שנות מאסר לריצוי בפועל.

ב.      ע"פ 5746/06 (הרכב כבוד הנשיאה בניש, והשופטים לוי וחשין, בית המשפט העליון) נידון ערעורו של המערער על הרשעתו ועונשו. המערער, תושב רצועת עזה, הורשע בעבירות של הסתננות, קשירת קשר לביצוע הסתננות ושהייה בלתי חוקית, משסייע למפגע להיכנס לתחומי מדינת ישראל על מנת לבצע פיגוע התאבדות המוני בשטחי המדינה. המערער לא ידע על כוונותיו החבלניות של המפגע. בית המשפט המחוזי התחשב בעובדה זו ובעובדה כי המערער, כתושב רצועת עזה, הינו הראשון מזה עשרות שנים שהורשע בעבירות לפי חוק ההסתננות, כן התחשב בעובדה כי למערער רישום פלילי  וגזר עליו 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.

  1. לטענת ב"כ נאשם 2, יש לאבחן בין עניינו של מרשו לבין העובדות בע"פ 49/80. אשר לע"פ 7149/04 טען כי דובר בנאשם אשר הקים תעשיה משומנת היטב אשר הכניסה קרוב ל-70 אנשים לישראל באופן בלתי חוקי והשתמש לצורך כך במרמה. ב"כ הנאשם טען כי כל שמרשו עשה הוא לתת לשלושה אנשים שרצו להסתנן למדינת ישראל, מספר טלפון של נהג מונית מצרי אשר יודע היכן ישנו חור בגדר הגבול. כן טען כי מרשו לא הוביל את המסתננים למדינה וגבה מהם כסף או דאג להם למסתור בגבולות המדינה, כשם שעשה הנאשם בע"פ 7149/04. אומנם לאחד מן המסתננים היו כוונות טרור, טען בא כוח נאשם 2, אך מרשו לא ידע על כך, ואילו ידע, לא היה נותן לכך יד.

עוד טען ב"כ נאשם 2 כי מרשו היה מוכן להודות בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן כבר לפני שנה, אך המאשימה סירבה להפריד את דינו מדינו של נאשם 1, אשר מואשם בעבירות חמורות יותר. כן טען כי מרשו הינו נשוי ואב לשלושה ילדים, אשר חי ברצועת עזה בתנאים כלכליים קשים וסייע לאנשים להיכנס לתחומי המדינה אך בשל רצונו להתפרנס. עוד טען כי לנאשם 2 אין כוונות פוליטיות או ביטחוניות וביקש להסתפק בתקופת מעצרו הארוכה, מיום 08.02.06, אשר במהלכה לא ניהל כל קשר עם בני משפחתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ