אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פח 1008/07

גזר דין בתיק פח 1008/07

תאריך פרסום : 18/05/2009 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
1008-07
03/09/2008
בפני השופט:
1. ב. אזולאי - אב"ד
2. נ. זלוצ'ובר
3. צ. צפת


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אברהם
הנתבע:
ניאזוב מיכאל
עו"ד אורינוב
גזר דין

ההליך

הנאשם הורשע  בעבירה של רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. כמו כן הורשע הנאשם בשלוש עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 וסעיף 335(א((1) לחוק הנ"ל.

הנאשם הורשע על פי כתב האישום לאחר שמיעת הראיות, בכל העבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום. העובדות על פיהן הורשע הנאשם היו, כי בתאריך 12.1.07, בסמוך לשעה 21:30, בילה הנאשם במסעדת "מנהטן" בערד (להלן: "המסעדה"), יחד עם חברו ובנו י.נ, יליד 1992. בסמוך לשעה 24:00, יצאו יורי צ'רקשין (להלן: "המנוח") וחברו לעשן מחוץ למסעדה. הנאשם פנה לחבר וטען בפניו, כי דחף אותו בעת שיצא מהמסעדה לעשן, החבר התנצל על כך בפניו. בהמשך, נכנסו החבר והמנוח למסעדה, ישבו ואכלו יחד עם אחרים. הנאשם הסב לשולחן אחר יחד עם חברו ועם בנו, ולאחר מכן קם לרקוד. בעוד הנאשם ברחבת הריקודים, הגיח המנוח מאחורי הנאשם והכה בו בראשו. כתוצאה מכך נחבל הנאשם בראשו ונפל ארצה. הנאשם חש מושפל והחליט להמית את המנוח. הנאשם יצא מהמסעדה והלך לביתו, על מנת להצטייד באקדח, אותו החזיק ברישיון במסגרת עבודתו בחברת שמירה, זאת במטרה לירות על המנוח ולהמיתו. משהגיע הנאשם לביתו, נטל את אקדחו מתוך מכנסיו בארון הבגדים, נטל את המחסנית מהחדר השני, הכניסה לאקדח, שחרר את הנצרה וחזר אל המסעדה, שם דרך את אקדחו והחזיקו בידו, כשהוא מסווה אותו בכנף מעילו. בסמוך לשעה 1:00 בלילה, ניסה הנאשם להיכנס למסעדה על מנת להמית את המנוח. משמנעו אחרים שהיו בפתח המסעדה את כניסתו, ירה הנאשם מספר יריות לכיוון תקרת הכניסה ודלת הכניסה של המסעדה, שהייתה סגורה בפניו. יריות אקדחו של הנאשם חדרו את דלת הכניסה ופגעו בנוכחים: מיכאל קרייב - בעל המסעדה, אשר נפצע בבטנו כאשר ניסה למנוע את כניסת הנאשם בהחזיקו את הדלת סגורה מבפנים, וכן אורחים אשר בילו במסעדה, גנאדי גודמינקו, אשר נפצע בשורש כף ידו הימנית, שלוש מאצבעותיו נשברו והוא אושפז במחלקה הפלסטית בבית החולים "סורוקה", נותח והקליע הוצא מידו, ובולדימיר פילב, אשר נפצע בידו השמאלית.

משלא הצליח הנאשם להיכנס למסעדה דרך הדלת הראשית, פנה לדלת האחורית, מכיוון המטבח, דחף את מי שנקרה בדרכו וניסה למנוע ממנו להיכנס. הנאשם נכנס למסעדה, הגיע למנוח, עמד בסמוך אליו ושלף את אקדחו. בעוד המנוח הסב לשולחן עם חבריו, ירה הנאשם פעמיים במנוח לכיוון בטנו, והמשיך וירה לעברו פעם נוספת, לאחר שהמנוח ברח מפניו ונשכב ארצה. הנאשם חדל מלירות רק לאחר שיושבי המסעדה השתלטו עליו ולקחו ממנו את אקדחו.

 כתוצאה מהיריות שירה הנאשם, נפצע המנוח בבטנו, באגן ובגפיו התחתונות. הוא הובהל לבית החולים, שם נכשלו הניסיונות להצילו, והוא נפטר ביום 13.1.07 בשעה 8:45.

במעשיו אלו, גרם הנאשם בכוונה תחילה למותו של המנוח, בהחליטו להמיתו, ובהמיתו אותו בדם קר, וכן חבל חבלה חמורה, בנושאו נשק חם במיכאל קרייב, בגנאדי גודמינקו ובולדימיר פילב.

הנאשם עצור מיום 12.1.07.

הכרעת הדין

ביום 17.3.08, הורשע הנאשם לאחר שמיעת הראיות, בכל העבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום שהוגש נגדו.

הראיות לעונש

 אחות הנאשם, אירנה, שהינה אחותו הגדולה של הנאשם, העידה מטענו לעניין העונש, הצביעה על נקודות חיוביות בהתנהגותו, תיארה את הקשיים בהם מצויה משפחתו, ביקשה להקל בעונשו והביעה צער רב על המקרה.

ב"כ המאשימה הגישה תיעוד רפואי בדבר חומרות הפציעות שנגרמו לשלושת הנפגעים שנפצעו מהירי ע"י הנאשם  במסעדת "מנהטן", ושבגינן הורשע הנאשם בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

הטיעונים לעונש

ב"כ המאשימה מבקשת למצות את הדין עם הנאשם ולהשית עליו  עונש מאסר עולם בגין מעשה הרצח בו הורשע, ובנוסף לכך, להשית עליו עונשי מאסר הולמים, מצטברים, ארוכים וממושכים בגין שלוש העבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, בהן הורשע, שיש בהן להעיד על מסוכנתו של הנאשם.

לטענת ב"כ המאשימה, אין להחיל בענייננו את הסיפא של סעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, האוסר על ענישה " יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה", שכן אין מדובר באותו מעשה, הן על-פי המבחן הצורני והן על-פי המבחן הנורמטיבי, כפי שנקבע בפסיקה בתפ"ח 861/05 מדינת ישראל נ' ויזגן, תק-מח 2006(3), 12537, אלא ניתן להפריד בין מעשה הקטילה לבין מעשה החבלה ולראותם כעומדים כל אחד בפני עצמו. לטענת המאשימה, על אף שהעבירות בוצעו ברצף של יריות, יכול היה הנאשם להפסיק בין השלב בו ירה לכיוון דלת המסעדה והתקרה, לבין השלב בו חיפש את המנוח ולשם כך נכנס לתוך המסעדה דרך דלת המטבח. בין היריות הייתה הפוגה, ובכל שלב יכול היה הנאשם להפסיק את לחיצתו על ההדק.

לטענת ב"כ המאשימה, על פי הפסיקה, כאשר מדובר במעשי פגיעה נפרדים בחיי אדם, יש לבטא זאת בעונשים מצטברים זה לזה, בשים לב לכך שלכל קורבן יש זהות בפני עצמו, ולכל קורבן עומד האינטרס העצמי שלו לשלמות גופו.

עוד טענה ב"כ המאשימה, כי בפן ההרתעתי, עונש מאסר עולם אחד, בחופף ליתר העבירות שביצע הנאשם, עשויים להעביר מסר לפיו ניתן לפגוע בחפים מפשע מתוך מטרה ונחישות לפגוע בקורבן שנרצח, ובכך תפגע הן הרתעת הכלל והן הרתעת היחיד. לאור זאת, העונש הראוי למעשיו של הנאשם, הינו עונש של מאסר עולם ועונש מאסר בפועל לתקופה נוספת במצטבר ובנוסף יש לפסוק פיצוי למשפחת המנוח ולשלוש הקורבנות שנחבלו מחמת מעשיו, לפי סעיף 77א לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, אשר ייטיבו אך במעט את הנזק שגרם הנאשם.

מנגד טען ב"כ הנאשם, כי אין לגזור על הנאשם עונש נוסף במצטבר בגין שלוש העבירות של חבלה בנסיבות מחמירות בהן הורשע, ויש לחפוף את העונש בגין עבירות אלה לעונש מאסר העולם בגין עבירת הרצח.

לדבריו, בצד המעשים החמורים אותם ביצע הנאשם קיימים שיקולים אחרים והם נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות, אותם יש להניח, מנגד, על כפות המאזניים.

סעיף 45 לחוק העונשין קובע את ברירת המחדל, לפיה אם לא נקבע אחרת, ירוצו עונשי מאסר שניתנים באותו משפט בשל עבירות שונות בחופף, כאשר שאלת החפיפה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבות האישיות של הנאשם. בע"פ 9804/02 ש. ש. נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4), 461, נקבע כי בימ"ש שוקל סטיה מהכלל של הטלת עונש חופף, כאשר מדובר בעבירות המלוות בכוונה. בענייננו לנאשם אמנם הייתה מודעות, אך לא קיננה בו כל כוונה לפגוע במי מבין המתלוננים. הנאשם ירה לעבר דלת סגורה, בלי שראה אותם.

עוד טען, כי אין להיזקק לסעיף 186 לחסד"פ,  מאחר וכפי שנקבע בע"פ 3504/01 מאהר פסיסי נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(4), 1518, מתייתר הצורך להוכיח שמדובר במעשה אחד כדי להצדיק חפיפה, ודי להראות זיקה בין המעשים.

באשר לנסיבות ביצוע העבירה, טען ב"כ הנאשם, כי בענייננו, היריות לעבר דלת הכניסה שהיוותה מכשול בפני הנאשם, אשר גרמו לפציעת המתלוננים, קשורות באופן הדוק להמתה של המנוח, עד שהן מהוות מסכת עובדתית אחת,ואין במעשיו אלו של הנאשם כדי להצדיק עונשי מאסר מצטברים.

ב"כ הנאשם הוסיף, כי יש ליתן את הדעת לכך שהייתה התגרות מצד המנוח, אשר הכה את הנאשם בראשו, כתוצאה מכך נחבל הנאשם ונפל ארצה, ואף שהחבלות שנגרמו לשלושת המתלוננים מצערות, אין מדובר בפציעות חמורות -קרייב מיכאל (עת/13), נשרט מקליע באזור החזה, פצע לא חודר, ולדימיר פילוט (עת/12) נפצע קל מאוד בידו, הגיע למחרת האירוע לבית החולים לקבל טיפול, אולם הפצע התייבש ולכן לא נתפר, וגם פציעתו של גנאדי גודימנקו (עת/18) אינה חמורה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ