אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק מרכז (מחוזי) 205/09

גזר דין בתיק מרכז (מחוזי) 205/09

תאריך פרסום : 09/02/2011 | גרסת הדפסה
מרכז (מחוזי)
בית הדין הצבאי המחוזי מרכז
205-09
11/03/2010
בפני השופט:
1. סא"ל נועה זומר - אב"ד
2. סרן חנית אלעזרא
3. סרן קיריל קרמנצוגסקי


- נגד -
התובע:
התובע הצבאי
עו"ד רס"ן שלי נחום
הנתבע:
סגן א"מ
עו"ד שמי כהן
גזר דין

      סגן (מיל') א"מ הורשע על ידנו, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, ובעבירה נגזרת של התנהגות שאינה הולמת. כפי שקבענו, ביום 27/09/08, בכניסה לכפר קדום, היכה הנאשם פלשתינאי ב'כאפה' בפניו, ודחף פלשתינאי נוסף שהגיע למקום ושאל למעשיהם של החיילים. זאת בהמשך לכך שסמ"ר גדסי, אשר ניצב לצד הנאשם, היכה פלשתינאי אחר, בנגיחה לפניו וב'ברכיה' לבטנו. בתוך הכפר, בסמטה בה הוצב סמ"ר תובל רמות לאבטחה, היכה הנאשם ב'כאפה' באחת מלחייו של סטודנט פלשתינאי, וזאת לאחר שגם סמ"ר גדסי היכה אותו, ב'כאפה' באחת מלחייו ובבעיטה לירך. בהמשך לכך, נערכו ע"י הנאשם תשאולים בסמטה סמוכה, במהלכם הנאשם וסמ"ר גדסי תפסו בפלשתינאים וטלטלו אותם בחוזקה, תוך שהם חוזרים על דבריהם ומורים להם שלא לשקר. תחקור שהוגדר ע"י הנאשם כ'אגרסיבי' הופעל בעניין מי שלא שיתף פעולה, או היה אדיש, ורק כלפי הנחקרים הצעירים יותר, ובמסגרתו היכה הנאשם ב'כאפות' את הפלשתינאים. גם סמ"ר גדסי היכה את הפלשתינאים ב"סטירות לפנים ופחות לעורף", וכן היכה אותם ב'ברכיות' הנוגעות בפלשתינאי (אך לא ב"בעיטה המשתקת את הרגל"). עוד קבענו, כי הנאשם, כמי שעמד בסמוך לסמ"ר גדסי ותשאל את אותו פלשתינאי בכל נקודת זמן, היה מודע גם להפעלת הכוח מצידו של גדסי.

         כפי שנקבע בהכרעת הדין, כניסת הכוח לכפר נעשתה במסגרת משימה שהוטלה על הנאשם, לאחר קבלת דיווח על ירי לעבר היישוב קדומים, והפלשתינאים עימם באו החיילים במגע תושאלו על רקע זה.

      הנאשם גוייס לצה"ל בחודש מרץ 2004, ושירת כלוחם וכמ"כ בXXX XXX, לאחר שפעל להעלות את הפרופיל הרפואי שנקבע לו. בחודש אוגוסט 2006 יצא לקורס קצינים, לאחר העלאת פרופיל נוספת, ושב אל הגדוד לתפקיד מפקד מחלקה (תחילה, כמ"מ טירונים ולאחר מכן כמ"מ בפלוגת החוד), ובהמשך שימש כסגן מפקד פלוגת XXX, משך כשמונה חודשים (ת/1, וכן עמ' 48 לפרוטוקול, ש' 17-23). בעת מעצרו בגין האירועים נשוא ההרשעה, ביום 04/03/09, עמד כשבועיים לפני תום התנדבותו לשירות קבע, לאחר שהחליט שלא לקבל את הצעת מפקדיו להישאר בשירות, כמפקד פלוגה. כפי שמסר המג"ד דאז, סא"ל הרוש, הצעה זו הוצעה לנאשם עקב הצטיינותו כמ"מ וכסמ"פ, ויכולות הפיקוד והמנהיגות שגילה (עמ' 92, ש' 25-33; ראו גם עדותו של המח"ט דאז אל"ם וירוב, בעמ' 78, ש' 25-30).

טיעוני הצדדים

      התובעת ציינה את החומרה שבהכאתם של חפים מפשע, ללא הצדקה, במישור הפלילי והתודעתי, ואת הפגיעה בערך הדוגמה האישית, הנדרשת מן הנאשם כקצין וכמפקד - פגיעה שבאה לידי ביטוי גם בפועל, עת חבר אליו חייל נוסף, פקודו, ונקט כוח פיזי בלתי מוצדק גם הוא. הוטעם, כי הנאשם לא הודה באשמה, אלא ניהל הליך ממושך, תוך הטלת דופי בעד התביעה ובבהירות הפקודות הניתנות לחיילים, ואף לא הביע חרטה על מעשיו לאחר שהורשע. לאור אלה, ביקשה התביעה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, אשר יעלה על ימי מעצרו, מאסר מותנה, וקנס. כן נתבקשנו להורות על הורדתו מכל דרגה שהיא.

         מנגד, הדגיש הסניגור את נסיבותיו המבצעיות של האירוע, ואת העובדה כי הכוח הפיזי הופעל לצורך ביצוע משימה שניתנה לנאשם, ולא לשם התעמרות לשמה בתושבים הפלשתינאים. הפעלת הכוח לא הביאה לפגיעה פיזית כלשהי בתושבים (נסיבה אותה ציין גם ביחס לרכיב הקנס שנתבקש ע"י התובעת). חלקו של הנאשם במעשים היה פחות מזה של החייל הנוסף, סמ"ר גדסי. המדובר במקרה אחד של "משימה מבצעית שהשתבשה", ולא בסדרת מעשים, כאשר מנגד, יש לזקוף לזכותו של הנאשם את תרומתו הרבה, בחמש שנות שירותו במערך הלוחם. בנסיבות אלה, ביקש הסניגור להסתפק בתקופת מעצרו הממשי של הנאשם בתיק, למשך 64 ימים, בשים לב גם לתקופה נוספת, בת 32 ימים, בה שהה במעצר בית. עוד ביקש הסניגור שלא לפגוע בדרגתו של הנאשם, לאור נסיבותיו המבצעיות של האירוע והיעדר מניע פלילי למעשים, ולנוכח שירותו הטוב בעבר, ותרומתו הצפויה במערך המילואים.

      הצדדים הגישו אסמכתאות לעונש, העוסקות בעיקרן בתיקי התעללות או השפלה כנגד תושבים פלשתינאים. אין זה המקרה שלפנינו, לאור הקביעה העובדתית ביחס לרקע המבצעי לכניסת הכוח לכפר, ולכך עוד נתייחס בפרק הדיון.

         נבהיר, כי מצאנו להתעלם מטיעונים נוספים לעונש - בין של התובעת, בדבר ההתנכלויות לעד התביעה סמ"ר רמות עקב עדותו במצ"ח ובבית הדין (שכן הנאשם לא הואשם, ולא הורשע, באחריות לכך); ובין של הסניגור, בדבר "הכשרה לקויה" של הנאשם ביחס לגבולות האסור והמותר בפעילות - שכן טיעון זה נדחה על ידנו מפורשות בהכרעת הדין.

      בדברו האחרון, הדגיש הנאשם את הזמן שחלף מאז תחילת ההליכים, ואת אי הוודאות בה הוא מצוי לגבי עתידו וצעדיו הראשונים במסגרת האזרחית, בין היתר בשל הרישום הפלילי עקב ההרשעה. גם הנאשם הדגיש, כי לא נכנס לכפר כדי לפגוע בחפים מפשע, אלא כדי לאתר נשק באמצעותו בוצע ירי לעבר יישוב ישראלי. לדבריו, רק בהליך המשפטי הוגדר אופן פעילותו כמוטעה, והדבר אינו מצדיק פגיעה בכל שהשיג, בעמל רב, במהלך השירות, ובכלל זה הדרגה אליה הגיע.

דיון והכרעה

      כפי שנקבע בהכרעת הדין, נקיטת כוח פיזי במהלך תשאול שעורכים החיילים היא אסורה, ואינה מצויה במתחם שיקול הדעת הנתון למפקד. הכוח הפיזי בענייננו לא הופעל בתגובה לאלימות כלשהי מצד התושבים הפלשתינאים, ולא חל שינוי נסיבות אשר העמיד את הכוח בסכנה ממשית, מעבר לסיכון הכללי שבנוכחות הכוח בכפר.

      אכן, כמבואר בפתח הדברים, הפעלת הכוח כלפי התושבים נעשתה אגב תשאול אודות ירי שבוצע זה מקרוב כלפי היישוב קדומים, ובמסגרת משימה שהוטלה על הנאשם בהקשר זה. אין המדובר בהתעללות לשמה, או במעשי אלימות והשפלה אחרים שנידונו בפסיקה (על אבחנה זו ראו גם ע/153/03 סא"ל גבע שגיא נ' התובע הצבאי הראשי, תק-צב 2004(3), 27, בעמ' 33 (2004)). מנגד, כפי שנקבע בפרשת שגיא הנ"ל -

"השגת מטרה צבאית, כשלעצמה, איננה מכשירה פעולה פלילית. הציווי המקצועי של "דבקות במשימה לאור המטרה" - המהווה בצה"ל עיקרון יסודי, כחלק מעשרת עקרונות המלחמה אותן אימץ - אינו בלתי מוגבל. מפקד הנוקט בדרך פעולה בלתי לגיטימית נכשל כישלון חרוץ. זהו כשל מקצועי, מוסרי ומשפטי".

(ע/153/03 שגיא הנ"ל, בעמ' 42).

         מטעם זה, לא מצאנו לקבל בהכרעת הדין את הטענה לקיומו של סייג ה"צורך", לעניין אחריותו הפלילית של הנאשם למעשים שביצעו הוא וסמ"ר גדסי, כחלק מתשאולם של התושבים הפלשתינאים. אף אם מוטיבציה להגשמת הפעילות המבצעית היא העומדת בבסיס המעשים - הרי "בחברה נאורה המטרה אינה מקדשת את האמצעים" (ע/247/96 התובע הצבאי הראשי נ' אילן (ביטון) ברוש [פדאור (לא פורסם) 97 (5) 286], בעמוד 10).

         כפי שנפסק, הפעלת הכוח הנתון בידי חיילי צה"ל -

"חייבת להיות מוגבלת במקום, בזמן ובמידה הראויה; היא חייבת להיות תלוית הקשר: אך ורק, במידה ובהקשר הנכונים, לצורך מילוי התפקידים המוגדרים שהוטלו עליהם, בנסיבות נתונות. המגבלות החלות על הפעלת הכוח הצבאי תקפות ביחס לפעולות של כל חייל וחיילת המשפיעות על הסובבים אותם. כך ביחסים הראויים שבין מפקד לפקודו ובין חייל לעמיתו החייל; ביחסים שבין חייל לאזרח מבני עמו או לתושב מדינתו או לזר השוהה בה; ביחס הראוי שבין חייל לאויבו - חייל מצבא אחר, או אזרח בן עם אחר, הנלחם כנגדו - או כלפי כל אדם הנמנה עם בני עמו של אויבו. בכל אלו נדרשים חיילי צה"ל להפגין איפוק ולהפעיל את הכוח המסור בידם רק במידה הראויה. זו חובתו האישית: המוסרית, המשפטית, המקצועית והאתית של כל חייל בצבא ההגנה לישראל, וזו גם חובתו המוסדית של צה"ל, כארגון לוחם".

(ע/146/03 התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט רועי רוזנר ורב"ט ליאור ליברמן, תק-צב 2003(3), 130, עמ' 135. וראו גם ע/64/04 סרן צבי קורצקי נ' התובע הצבאי הראשי, תק-צב 2004(4), 84, בעמ' 106 (2004); ע/66/05 סמל נ. ר נ' התובע הצבאי הראשי, תק-צב 2005(3), 308, בעמ' 314 (2005); ע/166,169,172/08 סמ"ר דמיטרי אייזן ואח' נ' התובע הצבאי הראשי וערעורים שכנגד, בפסקה 41 לפסק הדין (2010)).

      מלבד הפגיעה בגופו של אחר, נקיטת כוח פיזי כלפי התושבים הפלשתינאים מביאה לנזקים נוספים, המתבטאים בפגיעה קשה במערכת היחסים בין חיילי צה"ל לבין התושבים המקומיים, כמו גם "בחוסנו המוסרי ובתדמיתו של צבא ההגנה לישראל, מבית ומבחוץ"(ע/153/03 סא"ל שגיא הנ"ל, בעמ' 41). נזכיר, בהקשר זה, את עדותו של המתלונן אווס עמר, אודות הכאתו-שלו במהלך התשאול ואודות תשאולם של חבריו, וכן את דבריו בדבר בקשתו "שיחזירו לו את הזכויות שלו והוא רוצה לדעת מי עשה את זה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ