אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולן נ' ראש עיריית תל אביב - רון חולדאי ואח'

גולן נ' ראש עיריית תל אביב - רון חולדאי ואח'

תאריך פרסום : 10/05/2018 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
88-17
09/05/2018
בפני השופט:
1. נ' הנדל
2. א' שהם
3. ג' קרא


- נגד -
המבקשות:
1. רימונה בדרה גולן
2. זהבה שירזי

עו"ד גיל-נתן מיכלס ועו"ד גלית דיגמי
המשיבים:
1. ראש עיריית תל אביב - רון חולדאי
2. עיריית תל אביב
3. מדינת ישראל - רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול.

עו"ד עומרי יוסף [בשם משיבות 1-2]
עו"ד שרון מן אורין ועו"ד אפרת ברנר [בשם משיבה 3]
פסק דין

       

השופט נ' הנדל:

המבקשות, תושבות דרום תל אביב, הגישו נגד המשיבים תובענה אזרחית בבית משפט השלום. עילת התביעה היא מדיניותם ואופן טיפולם של המשיבים בתופעת ההסתננות לישראל, ובפרט התיישבותם של רבים מהמסתננים לישראל בדרום תל אביב. ראשי  הנזק שנמנו בכתב התביעה הם ירידת ערך הדירות של המבקשות ועוגמת הנפש שנגרמה להם. המבקשות טענו כי מדיניות המשיבים פגעה בתחושת הבטחון האישי של תושבי דרום תל אביב ובערך נכסיהם, וכי גובה הנזק שנגרם להם עומד על 640,000 ש"ח. מנגד הגישו המשיבים בקשה לסילוק התובענה על הסף, בין היתר בטענה של העדר סמכות עניינית לבית המשפט האזרחי, לנוכח אופייה המינהלי של עילת התובענה.

 

          בית משפט השלום דחה את הבקשה לסילוק על הסף, בהדגישו את מבחן הסעד – פיצוי כספי המצוי על פי שיעורו בתחום סמכותו של בית משפט השלום. המשיבים הגישו בקשות רשות ערעור על החלטה זו, ובית המשפט המחוזי החליט לדון בהן כאילו ניתנה רשות ערעור והוגשו ערעורים על פיה, ולקבל את הערעורים. בית המשפט המחוזי הסיט את הדגש מן הסעד המבוקש אל מהותו האמיתית של הסכסוך – מהות מינהלית. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור המונחת לפנינו.

 

          לטענת המבקשות, המבחן המשפטי הראוי לסמכותו העניינית של בית המשפט האזרחי הוא מבחן הסעד. הן סבורות כי קבלת עמדתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה מונעת מתושבי דרום תל אביב את היכולת להגיש תביעות נזיקין נגד המדינה לשם קבלת פיצוי כספי, גם במקום שבו עומדת להם עילת תביעה טובה, כגון רשלנות או הפרת חובה חקוקה. מבחן הסעד, כך טוענות המבקשות, נקבע בהלכות שונות של בית משפט זה, ולפיכך סטה בית המשפט המחוזי מן ההלכה הפסוקה באופן המצדיק דיון בתיק לגופו בגלגול שלישי. המשיבים, מנגד, חולקים על עמדות אלה, בסמכם את ידיהם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הם מטעימים כי לא נקבעה בפסק הדין הלכה חדשה, וכי פסיקה קודמת, כמו גם פסיקה שניתנה לאחר הגשת הבקשה, הכירה בכך שגם תובענה לסעד כספי יכולה שלא להיות בסמכותו של בית המשפט האזרחי. עוד נטען, בין היתר, כי תביעת המבקשות אינה בגדר תקיפה עקיפה של מדיניות המשיבים אלא תקיפה ישירה שלה – תקיפה שצריכה להיעשות בערכאות המינהליות.

 

  1. הבקשה שלפנינו אינה מצדיקה דיון בגלגול שלישי. הכללים המשפטיים הרלוונטיים נקבעו זה מכבר בפסיקה, וחודדו בפסק דין נוסף שניתן לאחר הגשת הבקשה. מוכרת ההבחנה בין תקיפה ישירה של החלטה מינהלית לתקיפה עקיפה שלה. בתקיפה ישירה נתקפת באופן חזיתי החלטת הגורם המינהלי, כאשר הסעד המבוקש מכוון במישרין נגד ההחלטה המינהלית, כגון ביטול ההחלטה. תקיפה עקיפה, לעומת זאת, מכוונת להשגת סעד אחר, כגון תשלום כספי או פטור ממנו. תקיפת ההחלטה המינהלית נעשית רק בדרך אגב, לשם הכרעה בדבר הזכאות לסעד המבוקש, כאשר תוקף ההחלטה המינהלית עצמה אינו עומד למבחן (ראו דנ"א 7398/09 עיריית ירושלים נ' שירותי בריאות כללית, פסקאות 28-27 לפסק דינו של הנשיא גרוניס (14.04.2015); יצחק זמיר השפיטה בעניינים מינהליים 57-19 (1987)).

 

          סיווג התקיפה משפיע על סוגיית הסמכות העניינית, שכן על פי רוב תקיפה ישירה של מעשה מינהלי מקומה בערכאה המינהלית ואילו תקיפה עקיפה מקומה להתברר בערכאה אחרת, כגון בית משפט אזרחי, בכפוף לחריגים שהותוו בהלכה הפסוקה לכלל זה (ראו למשל בר"מ 7363/09 מרכז משען בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו, פסקה 8 (02.03.2010)). במקרנו אין מחלוקת בין הצדדים על כך שתקיפה ישירה של מדיניות המשיבים מצויה תחת סמכותה העניינית של ערכאה מינהלית, ותחת סמכותה בלבד. יריעת המחלוקת היא כיצד יש לסווג את התובענה שהגישו המבקשות – האם כתקיפה ישירה או כתקיפה עקיפה. במוקד המחלוקת מצוי הסעד שנתבע על ידי המבקשות – סעד כספי. השאלה היא האם מבחן הסעד הוא מבחן חותך, החורץ את גורל הסמכות העניינית לבדו בכל מקרה ומקרה, או שלעיתים אף במסגרת תובענה לסעד כספי יש להוסיף ולבחון את מהות התובענה, שמא מדובר בתובענה מינהלית בעור תובענה אזרחית. ודוקו, כלל גדול בסמכות עניינית בתביעה אזרחית הוא מבחן הסעד. כך עולה מסעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. עינינו אפוא לחריג.

 

  1. בפסיקה נקבעו משכבר כללי ההכרעה במחלוקת בין הצדדים – האם מבחן הסעד הוא מבחן בלעדי בתובענות אזרחיות, או שיש לו חריגים מסוימים. כך, למשל, נקבע בעבר:

 

"על בתי המשפט לבחון היטב תביעות בהן מתבקש סעד כספי ואשר בגדרן משיג התובע על החלטה מנהלית כזו או אחרת של רשות. רק באותם המקרים בהם מדובר בתקיפה עקיפה תוכר סמכותו של בית המשפט האזרחי. ואולם, באותם המקרים בהם הלכה למעשה מדובר בתקיפה ישירה של ההחלטה המנהלית, אין לאפשר עקיפה של הליך העתירה המנהלית, על סדרי הדין הקבועים לגביה, באמצעות ניסוח מניפולטיבי של כתב הטענות" (רע"א 7987/10 מדינת ישראל נ' עמותת מוסדות "חזון ישעיה" (28.4.11)).

 

צא ולמד, גם כאשר מדובר בתובענה לסעד כספי, עדיין יש להוסיף ולבחון האם מדובר, הלכה למעשה, בתקיפה ישירה של ההחלטה המינהלית – שאותה יש לבצע בערכאה מינהלית – או שהתקיפה היא אכן עקיפה, ויכולה להיעשות בבית המשפט האזרחי.

 

          ברע"א 2063/16 גליק נ' משטרת ישראל (19.01.2017), שניתן כשבועיים לאחר הגשת הבקשה למתן רשות ערעור, נדון עניינה של תביעת נזיקין לסעד כספי שהוגשה בבית משפט השלום, בגין איסור שהוטל על המבקש לעלות להר הבית. בית המשפט דן בסוגיית הסמכות העניינית בהרחבה רבה, וקבע שוב:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ