אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולן נ' המוסד לביטוח לאומי

גולן נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 03/12/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
28799-03-12
24/11/2013
בפני השופט:
עפרה ורבנר

- נגד -
התובע:
אלברט גולן
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק - דין

1.התובע עתר לבית הדין להכיר בפגיעה בכתפו הימנית, כ"פגיעה בעבודה" כמשמעה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995.

2.עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מתאריך 9.1.13 והחלטה זו מהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה (להלן - ההחלטה).

ד"ר יוג'ין כהן מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין והוא התבקש להשיב על השאלות המקובלות בהתייחס למחלת מקצוע ולמיקרוטראומה.

3.בחוות דעתו של ד"ר כהן, אשר התקבלה בבית הדין בתאריך 28.3.13, השיב המומחה כי התובע סובל משינויים אריתרוטיים קשים במפרק ה-ACJ בכתף ימין, וכן מבורסיטיס ומאוסתאופיט גדול באקרומיון, ללא עדות לקרע בשרוול.

המומחה הסביר את המושגים דלעיל, כך שהמדובר בשינויים ניווניים, בדלקת בבורסה בכתף ובבליטת עצם שמשמעותה שינויים ניווניים קשים.

המומחה אף ציין כי התלונות באשר לכאבים בכתף התחילו בחודש 3/08 לערך. המומחה התייחס לכך שבחומר הרפואי מתועדות גם תלונות על כאבים בכתף שמאל ובצילום נמצאו שינויים ניווניים בשתי הכתפיים.

המומחה חיווה דעתו כי המדובר בתחלואה טבעית שמושפעת מגורמים גנטיים, מגיל ומגורמים נוספים שחלקם לא ידועים.

המומחה אף חיווה דעתו, כי אם היה קרע בגיד השרוול המסובב, הרי ממצא כזה היה יכול, באופן תיאורטי, להיות קשור לעבודתו של התובע, אולם בפועל לא היה קרע כזה לפי ממצאי האולטרסאונד והארטרוסקופיה.

מכל מקום ציין המומחה, כי גם אם היה קרע מאוד קטן, הרי הגורמים הניווניים והעישון הם אלה שהשפיעו באופן מכריע על מצב הכתף של התובע. המומחה אף הפנה לספרות רפואית מקצועית באשר להעדר הקשר הסיבתי בין עבודת התובע לבין הכאבים והבעיות בכתפו הימנית.

4.בהחלטתנו מתאריך 13.6.13, הפנינו למומחה, ד"ר יוג'ין כהן, שאלות הבהרה וכן צירפנו למומחה את רשימת מחלות המקצוע על מנת שיוכל להשיב על השאלה, בסעיף 7ה' להחלטה מ-9.1.13.

המומחה, ד"ר יוג'ין כהן, השיב בהתייחס לשאלה, שעניינה החמרת מצב כתפו של התובע, כי מבחינה רפואית עבודת התובע לא השפיעה, לא בדרך של גרימה ולא בדרך של החמרה, על מצב הכתף, ולדעתו אין קשר בין עבודת התובע לבין מצב הכתף.

מכל מקום, חיווה המומחה דעתו כי השינויים הניווניים שהתפתחו במפרק הכתף, כתוצאה מתחלואה טבעית, מנעו מהתובע הפעלה מאומצת של כתף ימין. המומחה חיווה דעתו, כי אפשר אולי להכיר נקודתית בתקופות אי-כושר של ימים בודדים בגלל כאבי כתף, כאשר הטריגר הינו מאמץ ספציפי מסוים עם הכתף, אולם אין זה משנה את המסקנה, כי התלונות הינן כתוצאה מתחלואה טבעית וכי השפעת העבודה, אם בכלל, היתה מזערית.

באשר לשאלות שעניינן מחלות המקצוע, ציין המומחה, כי פריט 26 לחלק א' לתוספת השניה בהתאם לתקנות 44 ו-45 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), אינה רלבנטית לגבי התובע, וכן ציין כי אצל התובע לא נמצאה פתולוגיה מהותית בידיים, ולא תסמינים של כאב אמה-יד, כאשר דווקא לגבי איברים אלה, עשויה להיות השפעה לויברציות. המומחה חיווה דעתו: "לא מכיר ולא הגיוני בעיני סיטואציה של נזק רק של הכתף (כלומר בלי נזק בכף היד או במרפק) כתוצאה מויברציות".

המומחה אף חיווה דעתו כי גם פריט 14 לחלק ב' לתוספת השניה, אינו רלבנטי.

5.התובע הגיש סיכומים בכתב ובהם ביקש כי תביעתו תתקבל, על אף קביעת המומחה, תוך שהוא מפנה לכך, כי בסופו של דבר קביעת הקשר מוטלת על בית הדין ולא על המומחה, וכי בית הדין אינו מחויב לאמץ את חוות הדעת.

התובע אף טען כי המומחה היה צריך לקבוע לכל הפחות, כי עבודת התובע גרמה להחמרה במצב הכתף.

הנתבע הגיש סיכומים מטעמו ובהם ביקש כי תביעת התובע תידחה על יסוד חוות דעתו של המומחה. הנתבע אף ציין, כי גם בהתייחס לשאלת היות העבודה בבחינת "טריגר", השיב המומחה בהבעת ספק בכך בהתבטאות של "אולי" ומכל מקום המומחה הבהיר כי המדובר בהשפעה מזערית שולית וזניחה, בודאי פחותה מ-20%, כך שאין מקום לקבוע קיומו של קשר סיבתי.

6.בעב"ל 332/05 שמחה הראל נ. המוסד לביטוח לאומי (18.1.06), נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי:

"...התשובה לשאלה המשפטית בדבר הקשר הסיבתי בין הליקוי בשמיעה לבין החשיפה לרעש, מחייבת את בית הדין, החסר ידע רפואי, למנות מומחה רפואי מטעמו, אשר ישמש כ"זרועו הארוכה" לעניינים שברפואה. הלכה היא כי בעניינים שבגדר המומחיות הרפואית, יסמוך בית הדין ידיו על חוות דעתו של המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה משפטית או עובדתית לעשות כן. לא כך בענייננו. המומחה השיב לשאלות בית הדין קמא, בהסתמך על החומר הרפואי והתשתית העובדתית, כפי שנקבעה על ידי בית הדין קמא ועשה זאת באופן ענייני ומנומק. בהתאם לחומר שבפניו, קבע המומחה באופן חד משמעי כי הליקוי בשמיעה לא נגרם ולא הוחמר כתוצאה מחשיפתו לרעש וכי מצבו של המערער הינו תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל. משכך, הרי שקביעת בית הדין קמא לפיה לא קיים קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה לבין החשיפה לרעש, נכונה."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ