אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולן ואח' נ' עירית רמת גן ואח'

גולן ואח' נ' עירית רמת גן ואח'

תאריך פרסום : 28/01/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
7362-01-09
28/12/2009
בפני השופט:
אילן דפדי

- נגד -
התובע:
1. אורי גולן
2. דפנה גולן

הנתבע:
1. עירית רמת גן
2. עירית הרצליה

פסק-דין

פסק דין

בתביעה שלפניי מבקשים התובעים לקבוע שהקנסות והתשלומים אותם גבו הנתבעות מהם הינם בלתי סבירים, ולפיכך – יש להשיב להם אותם.

לטענתם, בתאריך 17/12/08 הגיע שליח לכתובתם וטען שהוא גובה מטעם נתבעת 2. מאחר שהתובעים לא היו בבית, נמסר לשליח מספר הטלפון הנייד של התובע. למרות זאת, לא הושארה במענם של התובעים דרישה כלשהי לתשלום, ואף לא יצרו עם התובע קשר טלפוני. התובע ניסה לברר במה מדובר והוא הופנה למשרד עורכי דין סנדרוביץ' ושות'. בבירור שערך עם משרד עורכי הדין נבדקו חובותיהם ונתברר, כי קיימים להם חובות כלפי שתי הנתבעות. התובע קיבל את פירוט הדו"חות, שרובם מלפני 7-10 שנים. דו"חות אלה כללו לטענת התובעים עלות גבייה בלתי סבירה ובלתי מידתית יחסית לחוב. פנייתו של התובע אל משרד עורכי הדין בעניין זה נענתה בתשובות בלתי מספקות. בסופו של דבר, שילמו התובעים ביום 06/01/09, תחת מחאה, סך של 1,989 ₪ לנתבעת 1 וסך של 3,387.5 ₪ לנתבעת 2. התובעים טוענים, כי תביעה זו נועדה לעצור את החגיגה הבלתי נתפסת והניצול הלא ראוי והלא הגון של החוק על ידי הנתבעות ובאי כוחן. לטענתם, הנתבעות היו יכולות לפנות אליהם טלפונית ולהתריע על קיומם של הדו"חות, ולא להמתין שנים כה רבות ולדרוש קנסות גבוהים. לאור זאת, מבקשים התובעים, כי הנתבעות ישיבו להם את הוצאות הגבייה והקנסות המוגזמים, לדבריהם.

הנתבעות הגישו כתב הגנה ובקשה לדחיית התביעה על הסף, בטענה של חוסר סמכות עניינית. בהחלטתי, שניתנה לאחר שנתקבלה תגובת התובעים, קבעתי, כי אין מקום לדחות את התביעה על הסף. בהחלטתי הבהרתי לתובעים, כי בית משפט זה לא ידון בהתיישנות העבירה וכי אין הוא מוסמך לדון בטענה האם העבירה בוצעה או לא. עוד הבהרתי, כי בית המשפט, בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות, לא ייתן סעד הצהרתי לעניין התיישנות העונש, אלא ידון אך ורק בסעד הכספי הנתבע, וזאת – רק אם יוכיחו התובעים, כי נפל פגם בדרך פעולתן של הנתבעות, בכל הקשור להליכי הגבייה שננקטו על ידן. במסגרת זו תידון שאלת התיישנות העונש כשאלה אגבית.

בדיון הראשון שהתקיים לפניי הבהיר התובע, כי התביעה אינה עוסקת בשאלה האם בוצעו עבירות החנייה אם לאו, אלא היא מתייחסת להוצאות הלא סבירות והלא הגיוניות שנגבו על ידי הנתבעות. לאור זאת, התמקד הדיון במרכיבי החוב שנתבע מהתובעים. מאחר שהנתבעות לא היו ערוכות להציג את פירוט ההוצאות שנגבו מהתובעים, ומאחר שהן בפני התובעים והן בפני בית המשפט לא עמד הפירוט האמור, קבעתי, כי יש לקיים דיון נוסף בתיק. בהחלטתי, הוריתי לנתבעות, כי תמצאנה לתיק בית המשפט פירוט מדויק של מרכיבי החוב, וכי עותק מהפירוט יימסר לתובעים, אשר יהיו רשאים להתייחס לכך בכתב. כך נעשה.

הדיון הנוסף נערך בהתייחס לפירוט מרכיבי החוב והמסמכים שצרפו הנתבעות לתיק בית המשפט כאמור בהחלטתי. בדיון זה הציגו הנתבעות לראשונה התכתבויות בין התובע לבין הנתבעות שמהן עולה, כי התובעים ידעו זמן רב קודם לכן, כי יש להם חובות כלפי הנתבעות בגין דו"חות חנייה (נ/1-נ/5). התובע אישר, כי שלח מכתבים בעניין זה, אולם, לדבריו, הוא לא יכול היה לזכור, לפני שאלה הוצגו לפניו, כי היה מדובר בחוב כלפי הנתבעות.

נציגת הנתבעת שהופיעה לדיון, גב' מריאנה דנון, הסבירה, כי הוצאות הגבייה שנגבו הינן סבירות. מדובר בסכומים סבירים ביחס לעלויות הכרוכות בתחזוקה של המערכת. מדובר במענה לפניות הציבור ומשלוח מכתבים. עוד התברר, כי התובעים חויבו בתשלום כפול, בסך של 405 ₪, לאחר שפעולת הגבייה אשר התייחסה לשני דו"חות חנייה – אחד על שם התובע ושני על שם התובעת – בוצעה לגבי שניהם באותו היום ובאותה כתובת. לאור מגבלת המערכת, ומאחר שמדובר בשני בעלי חוב שונים, חויבו התובעים בתשלום כפול, כאמור.

התובע טען, כי מאחר שהנתבעות מחייבות סך של 50 ₪ לכל משלוח עיקול ברישום, הן עושות זאת בנקל, שכן בדרך זו – הן גורמות לניפוח החוב.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, וכן לאחר שעיינתי במסמכים שאותם צירפו הנתבעות ואשר כללו את פירוט התשלומים שאותם הן גבו מהתובעים, אני סבור, כי דין התביעה להידחות.

ראשית, אומר, כי התרשמתי מהתכתובות שהוצגו לפניי במהלך הדיון, כי התובעים ידעו לפני שנים רבות על קיומם של חובות כלפי הנתבעות. למרות זאת, הם לא דאגו לסלק חובות אלה. לאור זאת, אין להם להלין על כך שבמהלך הזמן שחלף גדלו החובות ובוצעו פעולות שונות לצורך גבייתם, שגרמו לחיובם בתשלומים נוספים.

שנית מהמסמכים שצירפו הנתבעות לא מצאתי, כי יש בחיובם של התובעים משום גבייה בלתי סבירה. במסמכים שצורפו על ידי הנתבעות פרטו הנתבעות את תחשיב תוספות הפיגורים שנוספו לחוב המקורי בגין הדוחות בהתאם להוראות החוק. (נספחים א-ד).

בנוסף פרטו הנתבעות את הסכומים בהם חויבו כל אחד מהתובעים כלפי כל אחד מהנתבעות בגין הליכי גבייה.

התובע חויב בתשלום הוצאות גבייה בסך של 375 ₪ כלפי נתבעת 1 . סכום זה מורכב מחיוב בגין מכתב דרישה ו-6 בקשות בגין צווי עיקול. בגין פעולות רבות לא בוצעו חיובים כלל. בין פעולות אלה ניתן למנות ביקור גובה מס לצורך מסירת אזהרה, 3 מכתבי דרישה והתכתבות נוספת עמו. לטענת הנתבעת אם הגבייה הייתה נעשית במסגרת לשכת ההוצאה לפועל שאז התובע היה מחויב לפחות בתשלום של 1,000 ₪ בגין הוצאות גבייה.

באשר לחיובי התובע כלפי הנתבעת 2 – זו גבתה מהתובע סך של 1,110 ₪. סכום זה כלל חיוב בגין 3 מכתבי דרישה, 13 צווי עיקול וכן ביקור גובה מס לצורך ביצוע עיקול והוצאת מטלטלין. הנתבעת 2 לא חייבה את התובע בגין 4 מכתבי דרישה , ביקור גובה מס לצורך מסירת אזהרה והתכתבות נוספת וכן ביקור חוזר של גובה מס לצורך העיקול. לטענת הנתבעת 2 אם הגבייה הייתה נעשית במסגרת לשכת ההוצאה לפועל שאז התובע היה מחויב בתשלום סך של 1,271 ₪ לפחות.

באשר לתובעת – זו חויבה על ידי הנתבעת 1 בתשלום סך 686 ₪ עבור ביקור גובה מס לצורך מסירת אזהרה ועיקול, 2 מכתבי דרישה ו-9 צווי עיקול. התובעת לא חויבה בגין 5 מכתבי דרישה , ביקור גובה מס לצורך מסירת אזהרה ראשונה. לטענת הנתבעת 1 אם הגבייה הייתה נעשית באמצעות לשכת ההוצאה לפועל שאז התובעת הייתה מחויבת בתשלום של לפחות 1,185 ₪.

באשר לחוב כלפי הנתבעת 2 – התובעת חויבה בתשלום 1,189 ₪. סכום זה כלל 4 מכתבי דרישה, 13 צווי עיקול וביקור גובה מס לצורך עיקול. הנתבעת לא חייבה את התובעת בגין 4 מכתבי דרישה , ביקור גובה מס לצורך מסירת אזהרה התכתבות נוספת עמה וכן ביקור חוזר של גובה מס לצורך העיקול. לטענת הנתבעת 2 אם הליכי הגבייה היו מתבצעים בלשכת ההוצאה לפועל שאז הייתה מחויבת התובעת בתשלום של לפחות 1,271 ₪.

לאור האמור לעיל,ובהתחשב בפעולות שבוצעו על ידי הנתבעות, אין לומר כי בגין פעולות הגבייה חויבו התובעים בסכומים בלתי סבירים. כאמור, התובעים יכולים היו להימנע מהשתלשלות העניינים האמורה, אילו היו משלמים את החובות בטרם נקיטת הליכי הוצל"פ.

אציין כי קביעתי זו מתייחסת אך ורק לתיק שלפניי ואין בו משום קביעה כללית לגבי סבירות הסכומים שנגבים על ידי הנתבעות באופן כללי. לבית המשפט אין את הכלים לקבוע מהן ההוצאות בהן נושאות הנתבעות כדי לממן את פעילות הגבייה והאם התעריפים שנקבעים על ידיהן הנם סבירים.

סוף דבר, התביעה נדחית. לאור הסכמתה של הנתבעת 1 להשיב לתובעים סך של 405 ₪, אשר נגבה בכפילות, תשיב זו את הסכום לתובעים. הסכום ישולם בתוך 30 יום.

לאור הכפילות שנמצאה בחיוב התובעים וכן לאור התנהלותן של הנתבעות אשר גרמה להתמשכות הדיונים, אינני סבור, כי יש מקום ליתן צו להוצאות. הנתבעות לא פירטו בכתב הגנתן את ההוצאות והסכומים שבהם חויבו התובעים. עקב כך, נוצר צורך לקיים דיון נוסף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ