אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולדשמיט ואח' נ' טי,גי אי, השקעות נדל"ן בע"מ ואח'

גולדשמיט ואח' נ' טי,גי אי, השקעות נדל"ן בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 08/11/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
14281-05-10
07/11/2010
בפני השופט:
יעקב שינמן

- נגד -
התובע:
ראובן גולדשמיט
הנתבע:
1. טי
2. גי אי
3. השקעות נדל"ן בע"מ
4. O NTARIO – LIMITED

החלטה

לפני בקשה מיום 6.10.10 ל לתיקון כתב התביעה שהגישו המבקשים (שיקראו להלן: "המבקשים" או "התובעים") נגד המשיבים (שיקראו להלן: "המשיבים" או נתבעים").

בקשה זו הינה המשך ישיר לבקשה לעיקול זמני שהגישו המבקשים מיום 7.9.10, במסגרתה התבקש סעד כנגד שלוש חברות שהינן הנתבעות בתביעה זו ושאת צירופן כנתבעות מבקשים עתה התובעים, בנוסף, לצירופו של מר שרון שאתי, משמע, הבקשה הינה לצירוף ארבעה נתבעים נוספים (להלן: "הנתבעים הנוספים").

המשיבים 1 ו - 2 נתנו תשובתם, וביום 4.11.10 הוגשה תשובה לתשובה מטעם המבקשים (להלן: "התשובה לתשובה").

בטרם אדון בבקשה, ברצוני להעיר כי דרך הגשת הבקשה אינה דרך ראוייה, והתלבטתי אם בנסיבות העניין אין מקום לדחות את הבקשה על הסף, רק מטעם זה.

בבקשה לתיקון כתב התביעה פירטו המבקשים מה הן הסיבות בגינן יש להתיר להם לתקן את התובענה. במסגרת התשובה שהגישו הנתבעים 1 ו-2 הם טענו כי הבקשה אינה עומדת במבחנים למתן רשות לתיקון כתב טענות, בין היתר, "כי מלבד הפרכת סיסמאות בעלמא, התובעים לא נתנו כל הסבר כיצד צירוף הנתבעים המבוקשים דרוש להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, או בכלל יכול להועיל להכרעה בשאלות השנויותב מחלוקת". ובהמשך טענו כי אין כל יריבות בין התובעים לבין הננתבעים הנוספים וכי "למעשה תכליתה היחידה של בקשת התיקון כתב התביעה הינו אלא לשנות סדרי עולם ולהתאים את הסעד העיקרי המבוקש בתביעה, כדי שישרת את הסעד הזמני שהתובעים חפצים. מדובר בחוסר תום לב משווע שלא יעלה על הדעת".

כאמור, המבקשים/התובעים הגישו "תשובה לתשובה" המחזיקה 60 סעיפים, אליה מצורף תצהיר תמיכה מטעם מר אסף רפפורט, שהינו אחד התובעים.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בפרק כ' סימן א', עוסקות בדרך של הגשת בקשות בכתב. ובתקנה 241 (א) נקבע כי על מבקש לפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות וכי לבקשה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה וכי "תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט".

המבקשים, בתשובה לתשובה, העלו טענות ופירטו עובדות שכלל לא הופיעו בבקשה ובתמיכה לאותן עובדות חדשות צירפו את תצהירו של מר רפפורט, כמפורט לעיל. ברור שזו אינה הדרך להגיש בקשה, שכן מהתשובה לתשובה המחזיקה 60 סעיפים, ניתן ללמוד כי גם לדעת המבקשים, הבקשה היתה חסרה ולוקה, שאם לא כן, מדוע היה צריך להגיש תשובה לתשובה כה ארוכה אליה מצורף התצהיר האמור, דבר שנאסר מפורשות על המבקש בהתאם לתקנה 241(א).

כפי שכבר ציינתי לעיל, התלבטתי אם אין מקום למחוק את הבקשה רק מטעם זה, אך בסופו של דבר, הגעתי למסקנה כי ליקויים ותקלות אלו אינם צריכים לעמוד לרועץ לתובעים, בייחוד מן הטעם, שאני סבור כי היה די בבקשה הראשונה, כדי להיענות לבקשה בשלב זה, גם אם אחליט להתעלם מהתשובה לתשובה בגלל החריגה מהוראות התקנות.

כידוע, בית המשפט נוטה לאפשר לבעל דין לתקן כתבי טענות ביחוד כשמדובר בשלב בו טרם החל המשפט לגופו ובעניינינו התיק מצוי בשלבי קדם המשפט ומטעם זה אין כל מניעה לאפשר את התיקון.

הפסיקה נוקטת ברוחב לב בתיקון כתבי טענות, שמטרתם להביא להכרעה בשאלות שבמחלוקת ה"אמיתית" בין בעה"ד, כאשר קיימת, זיקה אמיצה שבין התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים, בייחוד כאשר מדובר בשלב מוקדם של הדיון, וכאשר לא נגרם לצד שכנגד פגיעה ועיוות דין שלא ניתן לרפאם בדרך של פסיקת בהוצאות. חריגים לכלל זה הם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה. שיקולי בימ"ש בעניין, מעבר לאפשרות להכריע במחלוקת לאמיתה הם אף המועד, האפשרות לפיצוי בכסף, אי גרימת עוול, הכרחיות התיקון ותום הלב. רכיב מרכזי הוא הוגנות ההליך ויש לבחון אם עשוי צד לרכוש ע"י התיקון יתרונות דיוניים שויתר עליהם לפני כן מטעמי נוחות, ובכך שינה הצד שכנגד את מצבו.

התובעים, בבקשתם, טענו כי הבקשה ותיקון כתב התביעה על ידי צירוף נתבעים נוספים, מטרתה לאפשר להם לצרף את כל הנתבעים המעורבים- לטעמם, במסכת המעשים שביצעו הנתבעים כלפיהם, ביחוד הנתבעת 1, כאשר רוקנה את נכסיה ואלו הועברו לנתבעים ובכלל זה הנתבעים הנוספים ומכאן הסעד המבוקש, סעד של הרמת מסך כנגד כל הנתבעים.

בהתאם לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין, או בלא בקשה כזו ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או נתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלומות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

בשלב זה, אין בית המשפט בוחן את חוסנן של טענות התובעים ודי בכך שהעובדות המפורטות בבקשה מקימות עילת תביעה כנגד הנתבעים החדשים. בבקשה לתיקון, טענו המבקשים כי הנתבעים החדשים, ביחד עם שאר הנתבעים, עשו לריקון נכסיה של הנתבעת 1, ולפיכך טענו כי עובדות אלה מקימות להם עילת תביעה. אני סבור כי אכן אם טענות אלה יתבררו כנכונות, הן יכולות להקים לתובעים עילת תביעה, ובין היתר בגין הטענה שהנתבעים ביחד כל אחד בהתאם לחלקו עשו להבריח רכושה של הנבתעת 1 פעולות המהוות גם עילה של הרמת מסך.

יש לזכור כי המשיבים בבקשה זו הם אינם הנתבעים החדשים, למרות שאלו חברות הקשורות לטענת התובעים, עם הנתבעים האחרים. טענות שיש לנתבעים החדשים ששצירופם מתבקש, בקשר להעדר עילה והעדר יריבות, אינם עומדים למבקשים שעילות התנגדותם יכולות להיות עילות אחרות, כמו שהצירוף יסבך ויאריך שלא לצורך את בירור התובענה בענייננם.

המבקשים לא נתנו כל הסבר מניח את הדעת מדוע השתהו בהגשת הבקשה. המבקשים הודיעו כבר בעת שהגישו את הבקשה לעיקולים ביום 7.9.10 כי בכוונתם להגיש תובענה כנגד הנתבעים הנוספים (מלבד מר שאתי) וכפי שניתן להיווכח הם טרחו לעשות כן רק, כאמור, כחודש ימים לאחר שהוגשה אותה בקשה. כבר בהחלטתי מיום 21.9.10 כשדחיתי את הבקשה לעיקול זמני, הבעתי תמיהה לנוכח העובדה כי באותה בקשה לעיקול זמני, התנו המבקשים את רצונם בתיקון כתב התביעה, בתוצאה, אם אענה לבקשה לעיקול זמני ואם לאו, ואין לי אלא לחזור על אשר נאמר בסעיף 13 לאותה בקשה לעיקול זמני: "בהתאם ולאור הדחיפות, הבקשה להטלת עיקול על הנתבעות 2 4 מוגשת בטרם הגשת תביעה להרמת מסך כנגדן ו/או בטרם הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה דנן ולהוספתן כנתבעים, ובמידה וינתן כנגדם צו עיקול כמבוקש, הרי שהתובעים יגישו כנגדם, תוך 7 ימים תביעה להרמת מסן ו/או יבקשו את תיקון כתב התביעה והוספתן כנתבעות"(ההדגשות בקו אינן המקור).

בהחלטתי מיום 21.9.10 הבעתי תמיהה לא הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה בכלל ובפרט עד למועד החלטתי, אך גם תמיהה זו לא עוררה את המבקשים לפעול במהירות והבקשה דנן הוגשה רק כשבועיים לאחר אותה החלטה.

למרות דרך הגשת הבקשה ולמרות השיהוי הבלתי מוסבר אני סבור שמן הדין לאפשר את התיקון שכן אין בידי המשיבות נימוק ממשי המצדיק אי הענות לבקשה, בכפוף לתשלום הוצאות שנגרמו להן.

אני סבור כי המשיבות נפלו לכלל טעות בנימוקי ההתנגדות שלהם לבקשה לתיקון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ