אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולדפרינט בע"מ נ' בלנקו פרל פרסום ושווק בע"מ ואח'

גולדפרינט בע"מ נ' בלנקו פרל פרסום ושווק בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 05/05/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
64290-07
02/05/2010
בפני השופט:
מנחם קליין

- נגד -
התובע:
גולדפרינט בע"מ
הנתבע:
1. בלנקו פרל פרסום ושווק בע"מ
2. רוני בלנקלדר
3. טלי קלינגר
4. רוני פרלסון
5. קלינגר בנימין גבריאל

פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך 7,950 ₪ שהוגשה ונוהלה בהליך של "סדר דין מהיר". פסק הדין יינתן, עד כמה שניתן, בהתאם לתקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי במסמכים שהוגשו וקראתי את הסיכומים המשפטיים, החלטתי לקבל את התביעה, מהנימוקים שיפורטו להלן:

רקע:

1.חברת בלנקו פרל פרסום ושווק בע"מ (להלן - "הנתבעת 1") הזמינה מחברת גולד פרינט בע"מ (להלן – "התובעת"). באמצעות מנהליה ביצוע עבודות דפוס (להלן – "העבודה") תוך התחייבות לתשלום תמורה.

2.רוני בלקלדר (להלן - "הנתבע 2") טלי קלינגר (להלן – "הנתבעת 3") רונן פרסלון (להלן - "הנתבע 4") בנימין גבריאל וקלינגר (להלן - "הנתבע 5"), היו בכל הזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה בעלי עניין בנתבעת 1 ובעלי זכות החתימה בחשבונותיה.

3.עם ביצוע ההזמנה, משכה הנתבעת שני שיקים מחשבונה בסכום כולל של 6,810 ₪ לפקודת התובעת. לאחר קבלת העבודה, ביטלה הנתבעת על ידי מי מהנתבעים את השיקים. לטענת התובעת התנהלותם של הנתבעים מהווה ניצול לרעה של מסך ההתאגדות, תוך עשיית עושר שלא במשפט. משכך, על בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות של החברה ולחייב את הנתבעים באופן אישי בחבות הנתבעת 1 כלפי התובעת.

4.ההליך כנגד הנתבעים 1, 2 ו- 4 הסתיים בשלב מוקדם. משכך פסק דין זה מתייחס אך ורק לנתבעים 3 ו- 5 (שייקראו להלן – "הנתבעים").

5.הנתבעים טענו שאומנם הם היו רשומים כבעלים של הנתבעת 1 אולם הלכה למעשה לא ביצענו בה תפקידים ניהוליים, לא היו מעורבים בקבלת החלטת בכל הנוגע לעסקה עם התובעת ולא נתנו הוראה לביטול השיקים.

המסגרת הנורמטיבית:

6.סעיף 4 לחוק החברות התשנ"ט – 1999 (להלן – "החוק") קובע את הכלל הבסיסי בדיני חברות ולפיו חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה. סעיף 6 לחוק קובע שבית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים. סעיף 54 לחוק קובע עוד שאין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס.

7.לעקרון של האישיות המשפטית הנפרדת של החברה נקבעו חריגים אשר מטרתם למנוע מצבים בהם המסך משמש את בעלי המניות או אורגנים של החברה על מנת להסתתר מן הדין או להתל בנושים. יחד עם זאת החוק קבע, שהרמת מסך תיעשה רק במקרים חריגים ביותר, בהם תכונותיה של חברה נוצלו על ידי אורגן שלה לטובתו ושלא בתום לב, זאת כדי שלא לערער את חיי המסחר במדינה. כאשר מתקיימים אי אילו מן החריגים, הרי שניתן להרים את מסך ההתאגדות ולהתעלם מן האישיות המשפטית הנפרדת.

8.קיימים מספר מקורות משפטיים להטלת חבות אישית על אורגן של חברה או אחד מבעליה. ראשית פקודת הנזיקין המאפשרת הטלת חבות אישית על נתבע, אשר ביצע עוולה נזיקית. לשם כך יש להוכיח כי הנתבע הוא המעוול בעצמו וכי התקיימו יסודות העוולה לגביו אישית. במקרה של עוולה נזיקית המיוחסת לתאגיד, נשאלת השאלה האם בגלל ההפרדה בין אישיותה המשפטית של החברה, לבין אישיותו המשפטית של נושא המשרה או בעליה, אין האחרונים נושאים באחריות בגין אותה עוולה.

9.על פי מודל חסינות האורגן, האחריות היא של התאגיד בלבד, כל עוד פעולת האורגן נעשתה בהתאם למטרות התאגיד. במקרה זה האורגן מקבל חסינות מלאה ולא נוטל עליו אחריות אישית. יוצא מן הכלל הוא מקרה בו פועל האורגן לקיום מטרותיו הפרטיות, שאז לא יזכה להגנה זו.

10.מודל האחריות האישית מציג גישה נוגדת, לפיה גם אם ניתן לייחס את מעשה הנזיקין לתאגיד, הרי שהמעוול אינו פטור מחבות אישית, במקביל. גישה זו מייצגת את ההלכה הנהוגה כיום בפסיקה, כדבריו של כב' הנשיא שמגר:

בע"א 4114/90 בן שושן נ' כריכיה קואופרטיבית בע"מ פ"ד מח (1), 415, 427:

"כפי שאחריותו של התאגיד אינה מותנית באחריותו של האורגן, כך גם אחריותו של התאגיד אינה שוללת את אחריות האורגן".

11.בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ ואח', פ"ד מח (5) 661, דחה בית המשפט העליון, את גישת חסינות האורגן וקבע כי מודל האחריות האישית מאזן בין הרצון לאפשר לקיחת סיכונים עסקיים, לבין הצורך למנוע ניצול לרעה של פעילות במסגרת התאגידית. מודל האחריות האישית עולה בקנה אחד עם ההלכה הנהוגה מתחום הרמת המסך.

12.גם עילות חוזיות, כמו למשל הפרת חובת תום הלב במשא ומתן לכריתת חוזה (סעיף 12 לחוק החוזים), בקיום חוזה (סעיף 39 לחוק החוזים), וכן בכל דיני החיובים באשר הם, על פי סעיף 61(ב) לחוק החוזים, יכולים להביא לחיוב אישי של האורגן אשר אחראי לכריתת החוזה. זוהי חובה קוגנטית שאין להתנות עליה. הדרישה היא להתנהגות שתיעשה ביושר, בהגינות ובאמון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ