אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולדפרב מורן נ' האוניברסיטה הפתוחה מינהל ושירותי הוראה

גולדפרב מורן נ' האוניברסיטה הפתוחה מינהל ושירותי הוראה

תאריך פרסום : 01/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
1258-09
26/04/2010
בפני השופט:
אור אדם

- נגד -
התובע:
גולדפרב מורן
הנתבע:
האוניברסיטה הפתוחה מינהל ושירותי הוראה
פסק-דין

פסק דין

התובעת הגישה תביעה זו כנגד הנתבעת, לפיצוי בסך 8,000 ₪, בגין שני קורסים אליהם נרשמה בשנת הלימודים תשס"ט באוניברסיטה הפתוחה, אותם לא מימשה לנוכח שביתה ממושכת. הבקשה היא להשבת שכר הלימוד ופיצוי בגין עגמת הנפש.

האוניברסיטה הפתוחה היא מוסד שונה מאוניברסיטה רגילה. הסטודנטים מקבלים את חומר הלימוד לביתם, לומדים בעצמם, מגישים מטלות מהבית, ונפגשים רק אחת לפרק זמן מסויים למפגשי הנחייה. יודגש כי התובעת הזמינה את שני הקורסים במסגרת של "הנחייה מוגברת", מסגרת בה מעבר לחומר שנשלח לבית ולמטלות שעליה לעשות, היא נפגשת אחת לשבוע עם מנחה המסייע לה בלימוד.

הנתבעת טוענת, כי אין מקום לקבל את התביעה. לדבריה המועד לביטול קורס ע"פ ההסכמה בין הצדדים כבר חלף, ובידיעון המהווה חוזה בין הצדדים נרשם במפורש, כי האוניברסיטה שומרת לעצמה את הזכות לדחות קורס לבטלו או לשנות את מועדיו. הנתבעת טוענת עוד, כי עם תום השביתה, תואמו מועדים חלופיים להשלמת הקורס, וכי שינוי המועדים עקב השביתה היתה בגדר התנהגות מוצדקת.

בדיון בבית המשפט, הסבירה התובעת, כי נרשמה לאוניברסיטה הפתוחה דווקא כיוון שרצתה להתאים את הלימודים לעבודה ועיסוקים אחרים. היא הספיקה להשתתף ב- 2-3 מפגשים עד שהחלה השביתה. בתום השביתה, לדבריה היא לא יכלה להשתלב במועדים החלופיים שהוצעו ע"י האוניברסיטה, עקב עיסוקים אחרים. בשנה שלאחר מכן, שנה"ל תש"ע, כבר החלה ללמוד במכללת ספיר. התובעת הודתה שהיא מוכנה להשבת שכר הלימוד בניכוי מסויים של השיעורים בהם היא לקחה חלק (ע' 1 ש' 24 לפרוטוקול).

אין מחלוקת כי שביתה ממושכת בת כשבעה שבועות, מיום 19.4.09 עד 17.6.09, פגעה בלימודים באוניברסיטה הפתוחה בשנה"ל תשס"ט. אין מחלוקת כי האוניברסיטה הפתוחה הלכה לקראת התלמידים בהצעות שונות ומגוונות, בהן לא חפצה התובעת.

בין השאר הציעה הנתבעת הקלות, מרתונים והנחייה מוגברת, המשך תגבורים עד מועדי ב', החזר דמי הנחייה מוגברת למי שסיים בהצלחה, שלושה מועדי בחינה, דחיית הקורסים לשנה"ל תש"ע ללא עלות ועוד.

הנתבעת הציעה עוד לתובעת במהלך הדיון, גם להמיר את הקורסים בקורסים אחרים, וממשם בשנת הלימודים תשע"א (ע' 2 ש' 26-27 לפרוטוקול), וגם לכך סרבה התובעת. עוד נתברר בדיון, שהנתבעת העלתה לאתר את אחד משני הקורסים להם נרשמה התובעת במלואו, אלא שהתובעת טוענת כי היא היתה זקוקה למפגשי ההנחייה פנים אל פנים.

השאלה הינה אחת: האם שביתה ממושכת כזו מקנה זכאות לביטול הקורס, להשבת שכר הלימוד ולפיצוי, כפי שדורשת התובעת, או שלא קמה זכאות כזאת.

פסק הדין המנחה בעניין שביתה במוסד להשכלה גבוה, הוא ת"א (מחוזי יר') 109/94 התאחדות הסטודנטים בישראל נ' האוניברסיטה העברית, (תק-מח 96(2), 2687 (1996) – להלן: "הלכת האונ' העברית". כב' השופטת נאור מנתחת באיזמל השיפוטי את כל העילות האפשריות של הסטודנטים בקשר לשביתה שהתרחשה במוסד להשכלה גבוהה.

באשר לעילה הנזיקית קובע בית המשפט בהלכת האונ' העברית:

"הנחתי היא כאמור שלראשי האוניברסיטה חובת זהירות כלפי התלמידים... ...במכלול פעילותם עליהם לאזן בין כל העניינים עליהם הם מופקדים. אפשר שעם חלוף זמן עשויה נקודת האזון להשתנות... ...יתכן ובנסיבות אחרות, לא היה מנוס מלפנות בשלב מאוחר יותר לבית הדין לעבודה כדי שניתן יהיה להציל את שנת הלימודים... ...עם זאת, כאמור, כשבוחנים את סבירות הפעולות שננקטו ולא ננקטו אין מנוס מלנקוט במבחן מאזן. דעתי היא שבנסיבות שתוארו, הרגע בו נקודת האזון היתה עשויה להשתנות - לא היה רחוק... ...במכלול הנסיבות כפי שתוארו בפרק על העילה הציבורית אין, לדעתי, מקום לקבוע שהפעולות כפי שננקטו, נכון לאותו שלב, היו בלתי סבירות, או בלשון אחרת - שחובת הזהירות הופרה...".

ולגבי העילה החוזית קובעת כב' השופט נאור:

"כעקרון - לוח המועדים הינו חלק מן החוזה שבין אוניברסיטה ותלמידיה. עם זאת, לאוניברסיטה זכות לשנות את לוח המועדים. ניסוח התנאים המאפשרים שינוי חד צדדי של המועדים כאמור מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד. אין פירוש הדברים שיש לבטל את התנאי, ניתן גם לשנותו. באופן המסיר את הקיפוח. השינוי מצריך ששינוי משמעותי של המועדים יותנה בשניים: סיבה מוצדקת ולא שרירותית ושינוי שלא יביא לאבדן שנת לימודים. בענייננו היתה סיבה מוצדקת, ושנת הלימודים התקיימה למרות השינוים בלוח המועדים. בנסיבות אלו אין לומר שהיתה הפרה של החוזה...”

מכאן שבהלכת האונ' העברית, מהלכת כב' השופטת נאור על חבל דק: היא איננה קובעת כי שביתה במוסד השכלה גבוהה לא תהיה לעולם עוולה נזיקית או הפרת חוזה. נקבע כי בכל מקרה יש לבחון אם האוניברסיטה נקטה באופן סביר בכל הדרכים כדי לצמצמם את הפגיעה בסטודנטים. עוד נקבע, כי שינוי בלוח הזמנים של מוסד להשכלה גבוהה עקב שביתה, חייב להיות מסיבה מוצדקת ובתנאים שלא ימנעו השלמת הלימודים. תנאי אחרון זה יעמוד במרכז הדיון בענייננו.

בתום הדיון בפני, בקשה הנתבעת להמציא פסיקה בעניינים דומים, אולם פסק הדין היחיד שהביאה, נוגע להסכמה בין הצדדים ולכן איננו רלוונטי.

דווקא התובעת המציאה שורה של פסקי דין בהם ניתן פיצוי לסטודנטים, בדמות השבת שכר הלימוד, אולם קיימת לדעתי אבחנה בין עניינים אלה לענייננו, כמפורט להלן:בתיק ת"ק (חי') 4279/07 מילשטיין נ' אוני' פתוחה, תק-של 2008(1), 27254, נקבע פיצוי גבוה, אולם זאת לנוכח רשלנות של ממש בניהול הקורס. בתיק ת"ק 6916-08-08 תנעמי נ' בר-אילן, מדובר היה אמנם בשביתה כמו בענייננו, אולם נקבעה רשלנות קונקרטית לאוניברסיטה, שלא הודיעה כדבעי לתובע על קיום הרצאות למרות השביתה ועל אפשרות ביטול הלימודים במועד, היינו שוב, רשלנות קונקרטית. גם כב' השופטת רון בעניין ת"ק (פ"ת) 1813/07 לוי איתמר נ' האונ' הפתוחה, תק-של 2008(1), 6500, קובעת רשלנות קונקרטית לגבי קורס מסויים, ואף מבהירה:

"משקיבלתי את הטענה כי מדובר במקרה חריג, סברתי כי ראוי היה לפצות את התובע. יתכן וניתן היה לעשות זאת, בזמנו, בדרך של הצעת קורסים חלופיים, פיצויים חלקיים בנוסף לקורסים חלופיים ועוד...” (שם, ע' 6502).

בענייננו, אין התובעת טוענת לכל רשלנות קונקרטית מצד הנתבעת, אלא לשביתה שנכפתה גם על הנתבעת הר כגיגית. אין לי ספק כי הנתבעת לא רצתה בשביתה, והוכח כי עשתה כל שניתן כדי לצמצם את הפגיעה בסטודנטים.

ואולם, כפי שהדגישה כב' השופטת נאור בהלכת האונ' העברית שצוטטה לעיל, בניגוד לעילה הנזיקית המחייבת הוכחת של התנהגות עוולתית שיש בה אשם, הרי שבעילה החוזית אין צורך להוכיח אשם, ודי בהפרת החוזה – אלא שלשם כך יש להביא בחשבון סיבה מוצדקת לשינוי לוח הזמנים, ופגיעה מינימאלית בתלמידים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ