אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולדפיש נ' חברת כלל - פורקס אווא פיננסי בע"מ

גולדפיש נ' חברת כלל - פורקס אווא פיננסי בע"מ

תאריך פרסום : 18/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
38518-10-12
11/07/2013
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
יגאל גולדפיש
הנתבע:
חברת כלל - פורקס אווא פיננסי בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשה אשר הוגשה על-ידי המבקשת, הנתבעת (להלן: "המבקשת") לדחות את התביעה שבכותרת על הסף בשל קיומו של מעשה בית דין מכוח תקנה 101(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") וזאת לאור החלטת כב' השופט שוורץ מיום 28/5/12 במסגרת תא"ק 47384-06-11 (להלן: "התביעה הקודמת" ו-"ההחלטה", בהתאמה). לחלופין, התבקש בית המשפט לדחות התביעה בשל חוסר סמכות מכוח תקנה 101(א)(2) לתקסד"א, וזאת לאור כפיפותו של המשיב לתניית שיפוט זר. בנוסף ולחלופין, מבוקש לדחות את התביעה מכוח תקנה 101(א)(3) לתקסד"א עקב היעדר יריבות בין המבקשת למשיב.

2.בתמצית טוענת המבקשת, ותומכת דבריה בתצהירו של מר אורן אלדד (להלן: "אלדד"), מנהל במבקשת, כי המשיב הגיש תביעה קודמת זהה כמעט לחלוטין לבית המשפט. לטענת המבקשת, תביעתו של המשיב מתבססת על הסכם שנחתם בינו ובין חברת האם של המבקשת, Ava Financial L.T.D (להלן: "חברת האם"). המבקשת טוענת שהסכם זה נחתם באופן מקוון, באינטרנט. לטענת המבקשת, ההסכם כולל תניית שיפוט זר ייחודית לפיה כל סכסוך הקשור במישרין או בעקיפין להסכם יוכרע באופן בלעדי על-ידי בית המשפט המוסמך באנגליה. המבקשת טוענת שיש להחיל את תניית השיפוט הזר גם במערכת היחסים בין המשיב לבין המבקשת, וכי על-פי ההלכה יש לתת תוקף לתניית שיפוט זר. לחלופין כאמור נטען כי ההסכם הינו בין המשיב לבין חברת האם ולא בין המשיב לבין המבקשת, ולכן יש מקום לסלק את התביעה על הסף גם מטעם זה.

3.ביום 20/11/11 התקיים דיון בפני כב' השופט שוורץ בתביעה הקודמת. במסגרת הדיון חזרו הצדדים על טענותיהם, אך לא התקיימו חקירות. לאחר הדיון נשלחה החלטה הקובעת כדלקמן: "אני מחליט להורות על מחיקת התביעה. ברי שלא היה מקום להגיש התביעה בסדר דין מקוצר ומן הטעם שנתבע הסעד בגין עוגמת נפש ושלא בר תביעה בהליך זה. לגבי תניית השיפוט, מכתב התביעה ברי שהתביעה מתבססת על ההסכם שכולל את תניית השיפוט, נוכח פסיקה קודמת בעניין, וביחס לאותה תניה, של מותב זה ושל מותבים אחרים [...] יש מקום לקבל את הטענה לגבי תחולת תניית השיפוט. לא ראיתי, שיש כאן נסיבות שמצדיקות סטיה מן המוסכם בעניין זה, או שאין הסכמה מחייבת בעניין. מכל מקום, אני מורה על מחיקת התביעה שבפניי והמבוססת על ההסכם שצורף. ככל שהתובע סבור שישתכלל הסכם אך ללא תניית שיפוט כאמור, רשאי להגיש תביעה אחרת כפי שימצא לנכון".

4.התביעה הקודמת כאמור נמחקה וכחמישה חודשים לאחר אותה החלטה הוגשה התביעה שבפניי. אציין כי כתב התביעה זהה לחלוטין לזה שהוגש בתביעה הקודמת, למעט הוספת שני סעיפים, סעיף 3 וסעיף 11 לכתב התביעה. בסעיפים אלו מדגיש המשיב שלא נחתם בין הצדדים הסכם. המשיב מדגיש שההסכם שצורף לכתב תביעתו הקודם נעשה לפי שיקול דעתו של המומחה מטעמו.

5.לאחר הגשת התביעה שבפניי הוגשה כאמור הבקשה לסילוק על הסף, מהטעמים שפירטתי בסעיף 1 לעיל. בקשה זו הועברה לתגובת המשיב ואף הוגשה התשובה לתגובה. עמדת המשיב הינה שדוקטרינת מעשה בית דין אינה חלה במקרה הנדון. בעניין זה טוען המשיב שהתביעה הקודמת נמחקה על הסף מן הטעם שלא היה מקום להגישה בסדר דין מקוצר. עוד טוען המשיב כי לא מתקיימים התנאים המצטברים לקיומו של השתק פלוגתא. בכל הנוגע לתניית השיפוט, טוען המשיב בתגובתו שזו הוסתרה מעיניו במהלך המשא ומתן לפתיחת החשבון אצל המבקשת; כי המשיב שוכנע להאמין שהוא מתקשר עם חברה ישראלית; כי אין להכיר בתוקפה של תניית השיפוט עליה ניתן ללמוד רק באמצעות קישור (לינק) המפנה להסכם משתמש; כי תניית השיפוט הינה תנאי מקפח בחוזה אחיד; כי מדינת ישראל היא הפורום הנאות לדון בתביעה.

6.ביום 8/7/13 התייצבו בפניי הצדדים וטענו את טענותיהם, בין היתר, לעניין הבקשה לסילוק על הסף. במהלך הדיון נחקרו המצהירים, קרי מר אורן אלדד מטעם המבקשת והמשיב בעצמו. במהלך חקירתם הודה אלדד שהוא לא היה נוכח בבית המשיב בעת התקנת התוכנה (ראו עמוד 3, שורה 26). המשיב מצדו חזר וטען שהוא לא חתם על ההסכם הנטען, ראו עמוד 4, שורה 9; עמוד 4, שורות 14, 18, 22, 28. המשיב גם הכחיש את הטענה כאילו כביכול בהליך הקודם טען לקיומו של הסכם, ראו עמוד 5, שורה 5. בתום הדיון חזרו ב"כ הצדדים על טענותיהם וב"כ המשיב הציג לבית המשפט את החלטתה של כב' השופטת רות רונן מיום 13/9/11 במסגרת ת"א 1963-05-11 מלכה נ' אווא פיננסי בע"מ ואח' (להלן: "החלטת כב' השופטת רונן" ו-"מקרה מלכה", בהתאמה).

7.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בכתב התביעה הקודם, בכתב התביעה שבפניי, בהחלטה של כב' השופט שוורץ, בהחלטת כב' השופטת רונן ובאסמכתאות אליהן הפנה ב"כ המבקשת, הנני קובעת כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף מכל הטעמים המפורטים להלן.

8.לטעמי, החלטת כב' השופט שוורץ אינה מקימה השתק פלוגתא במקרה הנדון. חלק מטעמיו למחיקת התביעה על הסף היו שלא היה מקום להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר, ראו סעיפים 5-6 להחלטה. בנוסף, לא התקיימו חקירות במסגרת הבקשה לסילוק על הסף וקולם של הצדדים לא נשמע, אלא בהחלטה הסתמך השופט על טענות הצדדים בלבד וביסס מסקנות על-פיהן. כך למשל קבע: "התביעה מתבססת על ההסכם שכולל את תניית השיפוט". הן בכתב התביעה בתביעה הקודמת והן בכתב התביעה בתביעה שבפניי לא נטען לקיומו של ההסכם. בתביעה שבפניי אף הובהר כי לא נחתם כל הסכם, ראה כאמור סעיפים 3 ו-11. ייתכן כי סעיפים אלה הוכנסו לאור הערת כב' השופט שוורץ בהחלטתו בשורות 13-14. סבורני שקביעה שכזו, שאינה מתבססת כאמור על שמיעת הצדדים, אינה יכולה להקים השתק פלוגתא. זאת ועוד, אם נעיין בפרוטוקול הדיון שקדם למתן ההחלטה, אזי ב"כ המשיב טענה במפורש שהמשיב לא חתם על הסכם מעולם, ראו עמוד 1, שורות 19-20. על טענות אלה, כאמור, חזר המשיב גם בפניי.

9.בנוסף ולחלופין, איני סוברת שמתקיימים ארבעת התנאים לקיום השתק פלוגתא, ראו בעניין זה ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומר בע"מ, פד"י נ"ד 1, 642. לחלופי חלופין, יש לזכור כי התביעה נמחקה על הסף ובית המשפט בהחלטתו הותיר למשיב את האפשרות להגיש תביעה חדשה המבוססת על הסכם שאינו כולל תניית שיפוט. ראו עמוד 1 להחלטה, שורות 13-14. ניתן לראות בתביעה שהוגשה בפניי כעונה על הגדרות אלו, בין היתר, לאור הדברים המפורשים שנכתבו בסעיפים 3 ו-11 לכתב התביעה שבפניי.

10.כמו כן, איני יכולה להתעלם מהחלטתה של כב' השופטת רונן. אמנם החלטה זו אינה יכולה להקים השתק פלוגתא או השתק עילה בתיק שבפניי כיוון שמדובר בצדדים שונים (למעט המבקשת), אולם בהחלטתה דנה כב' השופטת רונן בתניית השיפוט הזר ולמעשה הכריעה בדיוק באותה טענה אשר הועלתה על-ידי המבקשת בבקשתה החלופית בפניי. החלטת כב' השופטת רונן ניתנה לאחר שנערך בירור עובדתי קצר בשאלת אופן ההתקשרות בהסכם בין הצדדים (ראו עמוד 7 להחלטה, שורות 28-30). גם במקרה מלכה נטען שתניית השיפוט הזר הוסתרה מהמתקשר עם המבקשת במהלך המו"מ לקראת כריתתו של ההסכם, שהמתקשר סבר שהוא מתקשר עם חברה ישראלית ושאין לתת לתניית שיפוט זר תוקף מקום שמדובר בלינק. אלו בדיוק הטענות שמעלה המשיב גם במקרה שבפנינו.

11.בעמוד 9, שורות 12-13 להחלטתה, קבעה כב' השופטת רונן: "אני סבורה כי בנסיבות המקרה דנן אין די בטענות המבקשים (המבקשת בפנינו) כדי לקבוע כי המשיב היה כפוף לתניית השיפוט הזר". לאחר קביעה זו, מפרטת כב' השופטת רונן את טעמיה, ובין היתר, נכתב: "במקרה דנן ההסכם המדובר הוא הסכם מכוון, אינטרנטי, ולא הסכם כתוב. בהסכם כזה אקט החתימה הוא שונה מאשר בהסכם כתוב [...] יחד עם זאת, כדי שלחתימה כזו תהיה אותה משמעות כמו לחתימה על מסמך כתוב יש לוודא כי החותם אכן היה מודע לתנאים עליהם חתם וכי הוא קרא אותם. במקרה בו מתקשר אדם בהסכם מקוון שכל תנאיו גלויים בפניו והוא מאשר את הסכמתו להם, ניתן להחיל את ההלכה שצוינה לעיל [...] אולם במקרה דנן אני סבורה שלא הוכחה ההסכמה של המתקשר, המשיב, לתנאי ההסכם, וזאת משום שהוא לא חתם על ההסכם ולא ביצע בעצמו את פעולת האישור הנדרשת. לא ניתן לראות את המשיב כמי שהסמיך את מר זילברמן להסכים בשמו לכל תנאי ההסכם, וודאי שלא לתניית השיפוט הזר".

12.הוא הדין גם לענייננו. אלדד שהובא לעדות על-ידי המבקשת לא היה נוכח בעת החתימה על ההסכם האינטרנטי, בכך הוא הודה; המשיב הכחיש כי הוא זה שחתם על ההסכם; לאור דברי כב' השופטת רונן לא ניתן לראות בכך הסכמה לאותה תניית שיפוט זר; לכך אוסיף את דברי כב' השופטת רונן בקשר לתניית שיפוט זר עליה ניתן ללמוד רק מהפניה לקישור. מכל המקובץ עולה שאותה תניה אינה חלק מההסכם בין הצדדים, גם אם הסכם שכזה נחתם. לחלופין, די באמור לעיל כדי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף, ויש להמשיך ולברר בהליך ההוכחות את מידת ידיעתו של המשיב ולאפשר לבא כוחו להעלות את כל טענותיו בנוגע לתוקפה של אותה תניית שיפוט וחוקיותה.

13.מכל הטעמים הללו, הבקשה לסילוק על הסף נדחית. אני נותנת בזאת ההוראות הבאות לצורך המשך ההליכים: תוך 30 יום מהיום ישגר כל צד לרעהו תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין וכן דרישה לענות על שאלון ו/או פרטים נוספים, במידה וצד יחפוץ בכך. לכל צד יעמדו 30 יום מיום קבלת הדרישות כדי להשיב למבוקש וכן לאפשר עיון במסמכים. במידה וצד סובר כי לא קיבל את המבוקש, יש להגיש בקשה תוך 15 יום מהמועד שנקבע למתן מענה.

לאחר השלמת ההליכים המקדמיים יוגשו תצהירי עדות ראשית: התובעת תוך 30 יום מיום השלמת ההליכים המקדמיים, והנתבעת תוך 30 יום מקבלת תצהירי תובעת.

אם ברצון צד להגיש חוות דעת מומחים, יש לעשות כן ביחד עם התצהירים. יש לצרף לתצהירים כל מסמך שברצון הצדדים להסתמך עליו במהלך דיון ההוכחות.

אם צד מבקש לזמן עד ללא תצהיר, יש להגיש בקשה מתאימה נתמכת בתצהיר, המפרטת את תמצית העדות, את מועדי הפניה לעד ואת סיבת הסירוב. בקשה שכזו לא תוגש יאוחר למועד הגשת התצהירים ותועבר להתייחסות הצד השני. ימי הפגרה יבואו במניין הימים לצורך השלמת ההליכים המקדמיים.

נקבע לקדם משפט לאחר תצהירים ליום 4/3/14 בשעה 9:00.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהיעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ