אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולדמן נ' מדינת ישראל ואח'

גולדמן נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 11/03/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
9216-09-10
25/02/2013
בפני השופט:
אילת דגן

- נגד -
התובע:
גלינה גולדמן
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. המוסד לביטוח לאומי
3. שפושניק אדוארד – (התביעה נדחתה)

פסק-דין

פסק דין

1.התובעת, ילידת 1952, עותרת לחייב את הנתבעים בנזקי גוף שנגרמו לה במשרדי נתבעת 2/המל"ל, שעה שעל פי הטענה הותקפה ע"י שוטר במהלך נסיון לבירור זכויותיה.

2.לטענת התובעת, ביום 9.9.03 פנתה למל"ל לצורך בירור בדבר עיכוב קבלת כספי הבטחת הכנסה שהגיעו לה. לטענתה, הפקידה הפנתה אותה למנהל המחלקה בקומה השלישית, ומשהגיעה לקומה השלישית והחלה לחפש את המזכירות על מנת לקבוע מועד פגישה, שמעה אחריה צעקות וקללות שהופנו אליה. באותו רגע התקרב אליה שוטר (נתבע 3) שהמשיך לצעוק עליה, תפס אותה בבגדיה והחל לדחוף אותה לכיוון המעלית. התובעת טוענת, כי השוטר ביקש את תעודת הזהות, ברם זו הסבירה לו כי השאירה את המסמכים אצל הפקידה. השוטר לא ויתר וניסה לחלץ מידיה בכח את התיק, תוך שגרם לשבר ביד ימין. לטענתה, המאבטח, עובד נתבעת 2, לא נחלץ לעזרתה.

3.התובעת טוענת, כי לאחר שהשוטר עיקם את אצבעותיה ושבר את ידה, היא איבדה את ההכרה וכשהתאוששה, מצאה את עצמה מחוץ למעלית. עוד היא טוענת, כי מאבטחי הנתבעת 2 איימו עליה שיאזקו אותה ודרשו ממנה לחתום על מסמך לפיו היא שברה את היד במהלך נפילה, דבר שכמובן סירבה לו.

4.התובעת פנתה לחדר מיון בבית-חולים "בני ציון" ולטענתה אובחנו שני שברים ביד ימין וקרע בגיד. לטענתה, היא לא יכלה לעבור ניתוח מאחר וסובלת ממחלה של קרישת דם. ידה גובסה למשך חודשיים. במהלך תקופה זו הייתה באי כושר ולאחר שחזרה לעבודה באולם ארועים בו עבדה כמעצבת עובר לארוע, לא הצליחה לעמוד בעומס ופוטרה. התובעת טוענת שהיא סובלת עד היום מבעיות תפקודיות ביד ימין, היא היד הדומיננטית שלה, ובשל כך לא מצליחה למצוא עבודה.

5.הנתבעות טוענות שהתביעה הוגשה בשיהוי קיצוני, שלושה ימים לפני ההתיישנות.

לגופו של עניין, נטען כי התובעת הגיעה למשרדי המל"ל. הוסבר לה העיכוב בקבלת הקצבה ומשהתשובה לא הניחה את דעתה, היא איימה על הפקידה שלא תעזוב את המקום גם אם יזמינו משטרה, עד שתקבל את הכסף. היא החלה להתקדם לכיוון מהלך המדרגות מקומת הכניסה לקומות העליונות. השומר של חברת האבטחה מטעם המל"ל, שהוצב באולם קבלת הקהל, פנה אחריה בנסיון למנוע ממנה לעלות לקומות המשרדים. בדרך נתקלה התובעת במנהלת היחידה להבטחת הכנסה, ושטחה בפניה את עניינה, ומשלא התרצתה מתשובתה המשיכה לעלות במדרגות, תוך התעלמות מדרישות השומר לעצור ולרדת, הואיל וקומות אלה אינן מיועדות לקבלת קהל. נוכח התנהגותה הפרועה, הזמין השומר עזרה משוטר שהיה במקום, הנתבע 3. הנתבע 3 עלה אחריה לקומה שלישית, פנה אליה ברוסית ושאל אם יכול לסייע לה וכן דרש שתזדהה בפניו. לפי הטענה, היא סירבה להזדהות ואף דיברה אליו בזלזול, תוך שהיא פותחת וסוגרת בפראות דלתות של חדרי עובדים. בעקבות כך הודיע לה השוטר שהיא מעוכבת בגין הפרת סדר במוסד ציבורי והכשלת שוטר במילוי תפקידו, וכן דרש ממנה להכנס למעלית.

לטענת הנתבעות, השוטר אחז בידה, הכניס אותה למעלית, והיא, השוטר והשומר ירדו יחד במעלית. לפי הטענה, היא אף שרטה את השוטר בציפורניה, איימה עליו כי זה יומו האחרון בתפקיד ואף ניסתה לנשוך את כף ידו.

התובעת לא נאותה להזדהות בשום שלב, אלא לאחר שהגיעה ניידת משטרה נוספת.

6.בגין הארוע הגישה התובעת תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), הוחלט, לאחר חקירה, לא להגיש כתב אישום פלילי ולהעביר את הטיפול למישור המשמעתי.

7.לאחר כחמש ארכות שניתנו לתובעת, לפנים משורת הדין, להגיש חוות-דעת רפואיות מטעמה כדי להוכיח עניין שברפואה, לא הוגשה כל חוות-דעת ובסופו של יום ניתנה החלטה לפיה התיק יתנהל על בסיס העדר נכות.

8.הצדדים ביקשו לקבל פסק-דין, מנומק בקצרה, על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי-המשפט [נוסח חדש], תוך ויתור על חקירות עדים. כן הוסכם כי התביעה נגד נתבע 3 (השוטר) תדחה, ללא צו להוצאות, תוך שנתבעת 1 תכנס בנעליו לצורך תשלום, ככל שיקבע פיצוי. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה.

9.בישיבת 25.2.13 טענו הצדדים באופן חופשי וצירפו את המסמכים עליהם הם מבקשים להסתמך. בנוסף, שמעתי את התובעת בעצמה.

10.כיוון שהצדדים ויתרו על חקירות עדים, עומדות גרסאות הצדדים זו כנגד זו, מבלי שניתן לקבוע גרסת מי מהימנה יותר מבין הצדדים, ואינני מוכנה לאמץ את עדות התובעת במלואה.

אני מתקשה לקבל את גרסת התובעת כפי שהיא מוצגת ולפיה היא רק עלתה בתמימות ובשקט לקומות שבהן אין קבלת קהל, ולהפתעתה התנפל עליה באופן ברוטלי השוטר, ללא סיבה. מצד שני וגם אם גרסת השומר והשוטר, כפי שהובאו בפני מח"ש הן נכונות, וכי התובעת התנהגה באופן פרוע וחריג, צעקה, איימה ובניגוד לרשות עלתה למנהלת המל"ל ולא שעתה לדרישות השוטר להרגע ולרדת למטה, הרי שאין ראיה טובה מתוך המסמכים, ממנה ניתן ללמוד שהשוטר עמד בפני סכנה כלשהי שחייבה הפעלת כח עד כדי גרימת היזק גוף של ממש לתובעת.

נראה כי גם אם התובעת סירבה להזדהות, לא היה מקום לאחוז בגופה ולנסות למשוך את תיקה בניגוד לרצונה, באופן שגרם בסופו של דבר לחבלה.

11.יצוין כי בניגוד לגרסת התובעת בתביעה, לפיה הופנתה לקבל הסבר בקומה שלוש, בהודעה שמסרה למח"ש יום לאחר הארוע, מסרה כי הלכה לפקידה בחדר מספר שמונה, וזו ענתה לה שתמסר לה תשובה אבל היא לא יודעת מתי וכי אין להם זמן לטפל באנשים והתובעת היא לא היחידה. התובעת מעידה כי בשלב זה עלתה לקומה שלוש, כדי לחפש את המנהלת של אותה פקידה. היינו, העליה לקומה שלוש לשטח שאין בו קבלת קהל, לא היה בשל הפנייתה לשם, אלא בשל החלטתה של התובעת לפעול בדרך זו על דעת עצמה. כמו כן, הגרסה לפיה מאן דהו דרש ממנה למלא טופס שקרי לפיו שברה את היד כתוצאה מנפילה במדרגות, היא גרסה כבושה שעלתה שבע שנים אחרי הארוע הנטען ולא מצאתי לה סימוכין במסמכים שהוגשו, לרבות תלונה במח"ש.

12.סופו של דבר לעניין השתלשלות הארועים, אני מניחה שהאמת מצויה בחלק האפור שבין הגרסאות החד צדדיות שכל אחד בחר להציג מטעמו. היינו, כי לא היה מקרה של הפעלת אלימות סתם כך, אלא התנהגות פרועה של התובעת שקדמה לכך, ברם מצד שני, אינני סבורה במבחן התוצאה שהאמצעים שננקטו היו מידתיים, ואני בהחלט סבורה כי יש לראות בחומרה את התוצאה הקשה והפעלת הכח הבלתי סביר.

בעניין זה, נראה כי הכרעת-הדין וגזר-הדין בבית-הדין המשמעתי, משקפים אל נכון את הארועים והפרופורציות. נקבע שם כי שעה שהתובעת סירבה להזדהות, השוטר דחף אותה למעלית, משך את תיקה וכשסירבה לשחרר את אחיזתה מהתיק, תפס בידה וכתוצאה מהתנגדותה נגרם השבר באצבע. על השוטר הושת קנס והוטלה נזיפה חמורה.

13.על פי התיעוד הרפואי שהוגש, נמצאו בחדר מיון סימני חבלה באגודל ימין, נמצאה נפיחות ורגישות במישוש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ