אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולדמן נ' אלמליח

גולדמן נ' אלמליח

תאריך פרסום : 10/06/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום אשדוד
15533-11-10
10/06/2011
בפני השופט:
יניב בוקר

- נגד -
התובע:
זהבה אלמליח
הנתבע:
אילן גולדמן

החלטה

בפני בקשתה של המבקשת כי אתיר לה להתגונן בפני תביעתו השטרית של המשיב, אשר הוגשה כנגדה כבקשה לביצוע שטר ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק מס' 0113611803.

בהתנגדותה טענה המבקשת, בין היתר, כי מסרה את השיק כנגד רכישה של ריצוף וחיפוי מחברת "סופר קרמיקה". לטענתה, כאשר הגיע הריצוף לביתה התברר כי סופקו 45 מ"ר במקום 56 מ"ר כמוסכם, וכי אריחי החיפוי לא סופקו כלל. עוד התברר כי הריצוף שסופק לא היה מהסוג אשר הוזמן. המבקשת ניסתה, לטענתה, להביא את בית העסק ממנו רכשה את המוצרים להחליפם, אך בית העסק נסגר ובעליו נעלמו. המבקשת הוסיפה וטענה כי המשיב אינו אוחז כשורה בשיק שהוגש לביצוע, שכן לא היה שלם ותקין על פי מראהו עת הגיע לידיו, וכן משום שידע או צריך היה לדעת על קשייה של "סופר קרמיקה" ו/או מטעמים אחרים.

ביום 24/3/2011 התקיים בפני דיון בבקשה והמבקשת נחקרה על תצהירה.

המבקשת חזרה בחקירתה על טענותיה העיקריות, וביניהן הטענה כי הריצוף אשר הגיע לדירתה לא היה בכמות המוסכמת ולא מהסוג המוסכם.

כאן המקום לציין כי גם אם תאמר שטענותיה של המבקשת הן בגדר כשלון-תמורה-חלקי, הרי שהוא ניתן, לטעמי, לקיצוב בדרך פשוטה יחסית, שהרי המבקשת טענה כי קיבלה כמות מסויימת, מוגדרת (45 מ"ר), מתוך הכמות המוסכמת (56 מ"ר). גם אם מחירו של החיפוי, שלא התקבל כלל, לטענת המבקשת, איננו ידוע, הרי שעל דרך האלימינציה (כלומר, גם אם מחירו ייחשב כאפסי כמעט, לצורך הדיון), ניתן לחשב בכמה פחתה התמורה, בחישוב אריתמטי פשוט, ולהגיע למסקנה כי הסכום עולה כמעט כדי סכום השיק שהוגש לביצוע (11/56 * 8145). מאחר שלא נסתרה טענתה כי החיפוי לא סופק כלל, הרי שיש לה הגנה, ולו בדוחק, כנגד סכום השיק במלואו.

כידוע, קיימת גישה בפסיקה, כי די בטענות שכאלה, כנגד הצד הקרוב בתביעה השטרית בלבד, כדי להתיר לנתבע רשות להתגונן גם כנגד הצד הרחוק.

כך נקבע, למשל, כי: "אם וככל שטענות אלה בין הצדדים הקרובים יוכחו בסופו של יום, ונוכח היות המשיבה צד רחוק בשטר, הרי שיהא עליה להוכיח, בהליך העיקרי, עדיפות שטרית, בין מכוח אחיזה כשורה ובין מכוח סיחור השטר לידיה קודם לכשלון התמורה."

(מתוך בשא 175356/07 ברנץ רזיאל נ' מירסני סחר ושיווק בע"מ (תל-אביב-יפו), פורסם בפדאו"ר).

וכן נאמר כי "נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על ידי צד שלישי בשטר, די לו בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על ידי הצד הסמוך שעמו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר. וכעת צריך הצד השלישי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות, ולהוכיח כי ניתן ערך בתום לב בעד השטר"

(ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית 2006 בעמ' 235).

וכן, "השאלה אם התובע (שהוא צד שלישי) הוא אוחז כשורה אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשה לרשות להתגונן" (ד' בר אופיר, לעיל, בעמ' 236).

אלא שיש לטעמי, לדקדק בהלכה שהיא ביסודה של גישה זו ("הלכת חביה נגד גליק"), וממנה עולה כי הרשות תינתן כאשר מעלה הנתבע בתצהירו (תצהיר ההתנגדות) טענה בדבר מועד סיחורו של השטר.

כך באו הדברים לידי ביטוי בהחלטתו של כב' הש' קיסטר בע"א 218/66 יעקב ו-דוד חביה ו-אברהם מנצור נ' לוי גליק, פ"ד כ (3) 63:

"מאחר והרשות להתגונן היא סייג לזכותו הרגילה של אזרח לבוא לבית-המשפט ולהתגונן בפני כל תביעה המוגשת נגדו, ולבקש שפסק-הדין יינתן רק אחרי שמיעת טענותיו, אין להטיל על המבקש להתגונן חומרות יתירות, ולדרוש ממנו שכבר בשלב המוקדם של הבקשה לרשות להתגונן יוכיח את מלוא הגנתו. כבר נפסק (ע"א 7/49, [2], כן ב-המ' 434/65, [1], הנ"ל) שאף אם בבקשתו אין המבקש רשות להתגונן מגלה אלא הגנה שבדוחק, גם אז תינתן לו הרשות המבוקשת ובלבד שגילה בתצהירו טענת הגנה אפשרית הראויה לעמוד לדיון, ושיש בה כדי להדוף את התביעה לכשיובא הענין כולו לדיון בצורה הרגילה: זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שניה, ע' 402. בהתאם לאותו עקרון נפסק כי די לו לנתבע החפץ להתגונן אם יפרש בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה לו תבע אותו האדם שעמו התקשר. הגנה זו פוגמת, לכאורה, את זכות הקנין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד צד שלישי אליו סוחר השטר כל עוד לא יבוא הוא וירים את נטל השכנוע המוטל עליו, על-פי סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות ויוכיח שניתן בתום-לב ערך בעד השטר: ע"א 576/61, בראון נגד רוגוז'ינסקי, ואח', פד"י טז 1460 [3]; וראה זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שלישית סעיף 216.

כאשר מדובר בטענת כשלון תמורה המועלית על-ידי הנתבע כהגנה ביחס לשטר שהוא חתום עליו והנמצא בידי אדם שלישי התובע על-פיו את הנתבע, יש להבדיל בין מקרה כשהשטר סוחר לפני מועד ביצוע העיסקה שבקשר אליה נעשה השטר, לבין מקרה בו סוחר השטר לאחר אותו מועד. אם סוחר השטר לפני המועד - אין מקום לדבר על פגם סיחור כי אז אין כלל כשלון תמורה; רק כשסוחר השטר לאחר אותו מועד והעיסקה שבקשר עמה נעשה השטר לא בוצעה, ניתן לדבר על פגם בזכות הקנין של המסחר כיון שאז ייתכן שפקעה זכותו להעביר את השטר והיה צריך להחזירו לחתומים עליו; סיחור השטר במקרה כזה כמוהו כמעילה באמון. ראה דברי השופט זוסמן ב-ע"א 576/61, [3], הנ"ל ב-ע' 1464.

במקרה דנא, העלו המערערים בתצהירם טענה בדבר סיחור השטר לאחר שהעיסקה שבקשר עמה הוא נעשה, לא בוצעה. לאור העקרונות עליהם עמדתי לעיל, די היה בכך כדי ליתן למערערים רשות להתגונן.". (ההדגשה שלי – י.ב.).

מן הביטוי "די בכך" בשלהי הדברים, ניתן ללמוד, לטעמי, כי כאשר לא מועלית בתצהיר ההתנגדות כל טענה בדבר מועד סיחורו של השטר ו/או לכל הפחות, כל טענה אחרת כנגד תום-ליבו ו/או טיב אחיזתו של הצד הרחוק בשטר, הרי שאין מקום ליתן רשות להתגונן.

ואולם, בענייננו, המבקשת טענה, במפורש, טענות כנגד תום-ליבו ו/או טיב אחיזתו של המשיב בשטר, וטענותיה לא נסתרו.

המבקשת טענה, למשל, כי השיק הגיע למשיב כשהוא איננו תקין ושלם על פי מראהו שכן שם הנפרע בשטר היה חסר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ