אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולדברג פרחיה ואח' נ' גרינשטיין ואח'

גולדברג פרחיה ואח' נ' גרינשטיין ואח'

תאריך פרסום : 20/01/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
4981-04-10
20/01/2011
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
1. פנינה גרינשטיין
2. משה יואב גרינשט י ין

הנתבע:
1. לייזה גולדברג פרחיה
2. חיים פרחיה

החלטה

לפניי בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מפאת חוסר סמכות עניינית, השתק עילה והשתק פלוגתא, ולחלופין העברתה לערכאה מוסמכת.

ההכרעה בסוגיית הסמכות אמורה להיות מקדמית לכל הכרעה אחרת, ולכן מן הראוי לדון ראשית לכל בה.

התביעה נסבה על טענות התובעים בדבר בניית מבנים בלתי חוקיים בנכס המשותף לצדדים, ללא הסכמתם, ותוך שהנתבעים נוהגים מנהג בעלים ברכוש המשותף באופן היוצר מטרד ונזקים ממשיים לתובעים. בהתאם לכך, עותרים התובעים למתן צו להריסת מבנים בלתי חוקיים מסויימים, מתן צו לסגירת פתחים במעטפת הרכוש המשותף, מתן צו מניעה גורף להפסקת כלל עבודות הבנייה ברכוש המשותף ופסיקת פיצוי כספי בסך 400,000 ₪.

יודגש, כי ה"רכוש המשותף" הוא למעשה מגרש, שעליו בנויים הן בית התובעים והן בית הנתבעים.

לפני הגשת התביעה הנוכחית, הגישו התובעים תביעה לסילוק יד כנגד הנתבעים, אשר נדונה בבית משפט השלום בהרצליה, והתקבלה בפסק דינו מיום 6/6/10 של כב' השופט צבי דותן.

כב' השופט דותן קבע בפסק הדין כי קיימות חריגות והסגת גבול של חלק ממבני הנתבעים אל שטחם של התובעים. בנוסף, קבע כב' השופט דותן, כי על פי צו רישום הבית המשותף משנת 1959, לכל אחד מהצדדים מוקנות מחצית מהזכויות ברכוש המשותף, כך שלכל אחד מהם נתונה חזקה בלעדית במחציתו.

לאור זאת, הורה כב' השופט דותן על סילוק יד הנתבעים משטחם של התובעים (בנוגע לאותן חריגות ש"עברו את קו הגבול"), והותיר על כנו את הצו הארעי שניתן ביום 2/11/09, האוסר על הנתבעים להפריע בכל דרך שהיא לעבודות הבנייה שמבצעים התובעים בשטחם, עד תום הליך הבנייה. בנוסף, ניתנה בפסק הדין רשות לתובעים לפיצול סעדים.

במסגרת הבקשה טוענים הנתבעים כי הסוגיות נשוא התביעה ראויות להתברר בפני המפקח על המקרקעין, על פי הוראות סעיפים 72 ו- 73 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, או בפני בית משפט השלום.

בתגובתם, טוענים התובעים, כי הסעד הנתבע הוא הריסת מבנים בלתי חוקיים, ולכן הסמכות מוקנית לבית משפט זה, וזאת על פי סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), שלפיו תביעות מקרקעין המצויות בסמכות בית משפט השלום הן תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה או שימוש במטלטלין.

סוגיית הסמכות העניינית לדון בתביעות למתן סעד הריסה, נדונה רבות בפסיקה. כך, לדוגמא, נקבע ברע"א קנאזע נ' הנזירות הפרנסיסקניות של הלב הטהור של מריה (2008): "...הסוגיה בענייננו, נדונה והוכרעה במספר מקרים דומים, ואין המקרה שבפנינו סוטה מן המצב המשפטי הקיים. אכן, "ההלכה היא, כי תביעה להריסת חלק במקרקעין הינה בסמכות בית המשפט המחוזי, וזאת משום שאין המדובר בשימוש במקרקעין תוך שמירה על גוף הנכס...כאשר עצם מציאות המבנה הלא חוקי של המשיבים- ולא השימוש שעושים המשיבים במבנה- היא הפוגעת בשימושה של המבקשת בנכסה, הסמכות היא בידי בית-המשפט המחוזי" (רע"א 3189/06 וולפינגר נ' ראובני (20.8.2006) פסקה ו' להחלטה (להלן: עניין וולפינגר); רע"א 7166/02 פונטה אלגריה נ' שמאי אברמוב פ"ד נז(1) 337, 339 (2002)). אולם, בהתאם להלכת "הטפל והעיקר" ניתן לומר כי בית משפט השלום היה מוסמך לדון גם בסעד של צו ההריסה, הטפל לסעד הנוסף שהתבקש בכתב התביעה, ושעניינו בפינוי וסילוק ידם של המבקשים (ע"א 4796/95 אלעוברה נ' אלעוברה, פ"ד נא(2) 669, 674 (1997) (להלן: עניין אלעוברה); עניין וולפינגר, פסקה ו' להחלטה)...".

להבדיל מהמקרה האמור, בענייננו הסעד העיקרי הנתבע הוא סעד ההריסה, והוא אינו טפל לסעד כלשהו המצוי בסמכות בית משפט השלום.

לסקירה מקיפה של הסוגיה, ראו: יצחק כהן, "'שימוש במקרקעין' – יישומו המוטעה של מבחן הסעד והשלכותיו" מחקרי משפט כד 1 (2008).

עם זאת, גם בעת האחרונה מובעת העמדה, שלפיה אין הצדקה להקנות את הסמכות לדון בתביעות למתן צווי הריסה, באופן בלעדי, לבית המשפט המחוזי.

סיכום הגישות השונות בהקשר זה הובא בפסק הדין בע"א (מחוזי י-ם) 3651-09 סאמיה נ' פאיז (2010): "סברתו של בית משפט קמא כי הסמכות העניינית למתן צו הריסה יוחדה לבית המשפט המחוזי, בוססה על ההלכה עתיקת היומין בעניין שמש נ' מפעל המים כפר סבא (ע"א 37/59). בפסיקת בתי המשפט המחוזיים ובספרות רווחת זה מכבר הדעה כי הלכה זו עברה מן העולם ואינה תקפה עוד. ראו, לדוגמא: ת"א (מחוזי חיפה) 348/03 קעדאן נ' לחאם; ע"א (מחוזי חיפה) 3405/06 צרפתי נ' אלבו; ת"א (מחוזי י-ם) 3036/01 נציגות הבית המשותף נ' ריבלין; ע"א (מחוזי נצרת) 1134/05 ג'ינו נ' גליק; ע"א (מחוזי חיפה) 1670/05 עתאמנה נ' עתאמנה; ת"א (מחוזי ת"א) 2523/07 כנען נ' ירושלמי; ע"א (מחוזי מרכז) 433909/07 מינהל מקרקעי ישראל נ' מסורי; ... דעה זו טרם נבחנה על ידי הרכב של בית המשפט העליון. אכן, במספר החלטות בבקשות רשות ערעור שניתנו על ידי דן יחיד בבית המשפט העליון נאמר כי הלכת שמש נותרה על כנה. עם זאת, תחולתה של ההלכה סויגה תוך שלמונח "שימוש במקרקעין" ניתנה פרשנות מצמצמת. כך, למשל, ברע"א 4991/03 ג'מיל נ' לוי נפסק, כי אין להחיל את הלכת שמש בתביעה הנוגעת להריסה של מבנה שהוקם על מקרקעין משותפים, אשר הפריע לשימושו של התובע בחלקו שלו במקרקעין; ברע"א 3189/06 וולפינגר נ' ראובני, וברע"א 10889/07 קנאזע נ' הנזירות הפרנסיסקניות של הלב הטהור של מריה נפסק כי אין להחיל את הלכת שמש כאשר סעד ההריסה הוא טפל לסעד העיקרי, שאז הולך הטפל אחר העיקר. אף אנו נוטים לדעה כי הלכת שמש עברה מן העולם וזאת מטעמים דומים לאלו שהובעו בפסקי הדין ובמאמרים שהוזכרו לעיל. מכל מקום, ואף אם הלכה זו בעינה עומדת, הרי בנסיבותיו הספציפיות של המקרה שלפנינו, אין היא בת תחולה: ראשית, צו ההריסה שהתבקש במקרה דנן על ידי המערערת טפל לבקשתה לצו מניעה אשר יאסור על המשיב להפריע לשימושה במקרקעין המשותפים. כאמור לעיל, במצב דברים זה, הולך הטפל אחר העיקר; שנית, תביעתה של המערערת כנגד המשיב מבוססת, בין היתר, על זכותה המעוגנת בסעיף 31 לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 "להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר". בצדק ציין בית משפט קמא כי בניה על רכוש משותף היא פעולה החורגת בעליל מניהול ושימוש רגילים. האינטרס המוגן נשוא התביעה דנן הינו, אפוא, זכות השימוש של המערערת כשותפה במקרקעין המשותפים, והסעד המהותי המבוקש הוא הסרתה של מניעת השימוש. בנסיבות אלו, מדובר ב"שימוש במקרקעין" ואין חשיבות לעובדה שמבוקש צו הריסה".

ראו בנוסף פסקי הדין של כב' השופט יצחק עמית בע"א (מחוזי חיפה) 3405/06 צרפתי נ' אלבו (2007); ת"א (מחוזי חיפה) 942-07 דרור נ' מוסק (2009)).

בענייננו, אין מדובר בסעד המבוקש בנוגע למבנים המצויים ב"שטחם" של התובעים, שכן בנוגע אליהם ניתן כבר פסק דינו של כב' השופט דותן (עת כיהן כשופט שלום), וככל שלא בוצע, ניתן לאכוף את ביצועו. ההליך שבפניי נוגע, כפי שהבהיר גם ב"כ התובעים בדיון האחרון, למבנים המצויים בשטח המוחזק בידי הנתבעים, והעילה המרכזית היא עילת המטרד, המצויה בסמכות בית משפט השלום.

אמנם, לכאורה, מדובר ב"רכוש משותף", אך אין זה רכוש משותף במובן הרגיל של המילה; פסק דינו של כב' השופט דותן מהווה מעין תחליף להסכם שיתוף או תחליף לחלוקת הבעלות במגרש. בנסיבות המיוחדות הללו, האינטרס המוגן של התובעים הוא זכות השימוש בנכס (מעבר לאינטרס הציבורי של חוקיות הבנייה), ולכן מבחינתם, הסעד המהותי המבוקש הוא הסרת מניעת השימוש, וזו גם הסיבה להכללתו של סעד למתן צו מניעה גורף להפסקת כלל עבודות הבניה ברכוש המשותף, גם אם כסעד משני לסעד ההריסה.

במצב דברים זה, לטעמי, אין לייחס משמעות רבה לסיווג הפורמלי של סעד ההריסה כסעד אשר נדון בעיקרון בבית המשפט המחוזי, אלא יש להבחין ולהדגיש את האינטרס שניצב ביסוד הסעד, שהוא, כאמור, אפשרות השימוש הסביר בנכס (שעה שחלוקתו כבר נקבעה, ושעה שהמבנים שמדובר בהם מצויים בשטחם של הנתבעים, כאמור), ובהתאם אליו, הסמכות מסורה לבית משפט השלום.

הבקשה מתקבלת, באופן שהדיון בתביעה מועבר לבית משפט השלום בהרצליה, על פי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט. יתר הטענות שמורות. הוצאות הבקשה – 10,000 ₪ - לפי תוצאת פסק הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ