החלטה
1.לפניי עתירת המבקשת, שהוגשה באמצעות מבטחתה – מנורה חברה לביטוח, אשר נטלה את הייצוג בתובענה שלפניי, לביטול פסק דין בהיעדר הגנה, אשר ניתן כנגדה ביום 04.11.13 (להלן: פסק הדין), בהתאם לסמכותי לפי תקנה 201 לתקנות סדר דין אזרחי תשמ"ד-1984.
2.המדובר בתביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשת בגין נזקי גוף שנגרמו לה בחצריה של המבקשת – ואשר לטענתה באחריות המבקשת לפצותה בגינם. המשיבה טענה כי בעת שהותה בבית קפה שבבעלות המבקש נתקלה היא בקיר זכוכית – אשר לא סומן כראוי, וכתוצאה מכך נגרמה לה חבלה באפה, אשר הצריכה ניתוח לתיקון החבלה. משלא הוגש כתב הגנה במועד, ניתן פסק דין כנגד המבקשת, ומכאן הבקשה שלפניי.
3.המבקשת טוענת בבקשתה כי אף שהתרשלה באי הגשת כתב ההגנה במועד, הרי שהדבר נובע מכך שמבטחתה ניסתה להגיע לפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט, אך לא פעלה במקביל – משלא הצליחה ליצור קשר עם המשיבה – להגשת כתב הגנה במועד. המבקשת טענה כי לא יכולה הייתה להגיש כתב הגנה כיוון שמספר התיק לא נכתב על כתב התביעה שנמסר למבקשת. המבקשת טענה כי אף אם מדובר במחדל, הרי שאין מדובר בזלזול אלא בשגגה או בטעות בשיקול דעת, ועל כן יש להעדיף הכרעה בתביעה לגופה. באשר לסיכויי הגנתה טענה המבקשת כי בתביעת נזיקין הן החבות והן הנזק מוכחשים, וכבר מטעם זה יש להיעתר לבקשה. שנית, לטענתה, באשר לחבות, הרי שלטענתה הזכוכית סומנה ועל כן האירוע אינו מקים חבות למבקשת; ובאשר לנזק – לטענת המבקש יהא בהגנתה כדי להפחית מן הסכום שנפסק בפסק הדין.
4.בתגובתה טענה המשיבה כי ההזמנה לדיון נמסרה למבקש כדין, וכי טענותיה ותירציה של המבקשת בבקשתה אין בהם כדי לרפא את הפגם הדיוני – שהינו התעלמות מדעת מן ההליך המשפטי. המשיבה ציינה כי בהזמנה לדין שהמצאה למבקשת נכתב מספר התביעה, ובנוסף, לטענתה, לא הבהירה המבקשת כיצד זה לא עלה בידה להשיג אאת ב"כ המשיבה משך כשלושה חודשים. המשיבה מוסיפה כי המבקשת לא הביאה כל ראשית ראייה לכך שיש סיכויי הצלחה טובים לטענותיה – מלבד טענות בעלמא. עוד טוענת היא כי בסמוך לאחר הגשת כתב התביעה ע"י המשיבה סימנה היא את קירות הזכוכית שבבית הקפה מושא התביעה, אף שלא היו הם מסומנים במועד התאונה, ולראייה צירפה היא תמונות אשר צולמו עובר לתאונה – ובסמוך לה.
דיון והכרעה
5.במקרה כגון דא, כאשר לא נפל פגם בפסק הדין שכן המבקשת ידעה אודות כתב התביעה, אך לא הגישה כתב הגנה במועד, נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לביטול פסק הדין (ראו: ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח' פ"ד מח(1), בעמ' 835-836). לפי ההלכה הפסוקה, על מבקש ביטולו של פסק דין להוכיח שני יסודות מצטברים; האחד הוא מתן סיבה טובה למחדלו של המבקש- הנתבע שגרמה לאי התייצבות במועד, והאחר - הוכחת סיכויי הצלחת הגנתו - אם יבוטל פסק הדין .
ראו:
גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 371.
י. זוסמן , "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 735 עד 738.
6.אשר לשאלה הראשונה, היינו בדיקת סיבת המחדל, כאשר המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, וככל שיתברר שלא מדובר בזלזול מופגן בבית המשפט אלא ברשלנות מסוימת מצד המבקש שהובילה למחדלו, ויש למבקש הגנה סבירה, יקבל בית המשפט את בקשת המבקש וידון במחלוקת לגופה (ראו: ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז (3) 431) ובמקרה שכזה יסתפק בית המשפט בפסיקת הוצאות המשיב כתוצאה ממחדלי המבקש (ראו: ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395 ; רע"א 1598/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה בבית אל על פד"י נ"ה (5) 43). יחד עם זאת, "יהיו מקרים בהם המחדל הוא כה משמעותי עד שיהא בו כדי להאפיל על התשובה לשאלה השניה" (ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (פורסם בנבו, 6.4.2008)). אם המחדל עולה כדי זלזול בהליכים המשפטיים ייטה בית המשפט שלא לדון בסיכויי הצלחת התביעה (ראו: רע"א 6379/09 פלוני נ' פלונית (19.8.2009); רעא 6905/11 פסי גולדנברג בפשט''ר נ' זהבה רובנר (31.12.12)).
7.אולם על דרך הכלל נקבע, כי השאלה השניה, היינו, סיכויי ההצלחה בתביעה, היא העיקר ולשאלה הראשונה חשיבות משנית (ראו: גורן בספרו הנ"ל בעמ' 373; עא 64/53 יששכר כהן נ' שלום יצחק פד"י ח 395; רעא 9565/09 רינה מרגוליס נ' איגור גנץ ( 10.08.2010)). יש לציין כי שיקולים אלו אינם נבחנים במנותק, אלא מתקיים ביניהם יחס שמכונה לעיתים "מקבילית כוחות" (ראו: בר"ם 63/09 קשת שלטים בע"מ נ' עיריית פתח תקוה (פורסם בנבו, 15.1.2009)).
8.באשר לסיבת המחדל, גם אניח כי אי הגשת כתב ההגנה במועד מקורה ברשלנות המבקשת או מבטחתה, הרי אין מחדלה עולה כדי זלזול בבית המשפט המצדיק נעילת שערי בית המשפט בפניה למען תוכיח הגנתה.
9.באשר לשאלה השנייה, שאלת סיכויי ההצלחה, המבחן הינו מבחן של הגנה אפשרית, ולאו דוקא בטוחה. הנטל המוטל על המבקש הוא לשכנע שלכאורה יש לו הגנה אם יוכיח אותה, ואין על המבקש בשלב הבקשה לביטול פסה"ד להוכיח את הגנתו באופן מוחלט (ע"א 276/62 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז 349; ע"א 32/83 אפל נ' קפח הנ"ל).
10.במקרה דנן, הציגה המבקשת גרסתה, ואין לומר בשלב זה, על אף טענות המשיבה, כי אין בגרסה זו ממש, וודאי בכל הנוגע לשיעור הנזק. נראה, כי המבקשת הציגה וביסס הגנה אפשרית שיש בה כדי להצדיק פתיחת שערי בית המשפט בפניה למען תוכיח את הגנתה.
11.סוף דבר, מצאתי כי התמלאו התנאים לביטול פסק הדין, ועל כן אני מורה על ביטולו.
12.יחד עם זאת, לאור מחדלי המבקשת, אשר לא הגישה כתב ההגנה במועד, ולאור הודאתה במחדליה, תשלם היא למשיבה הוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪.
13.סוף דבר, הנני נעתר לבקשה ומורה על ביטול פסק הדין. כתב ההגנה יוגש תוך 30 ימים ולאחר הגשתו תקבע המנ"ת את התיק בפני מותב.
ניתנה היום, ג' אדר תשע"ד, 03 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.
