גולדברג ואח' נ' קדוש

פסק דין

1.עסקינן בתביעה כספית שהגישו התובעים, תומר ואורן גולדברג לפיצוי בגין נזק רכוש שנגרם לרכב בבעלות התובע 1 (להלן: "הפרטית") בתאונה שארעה ביום 21.7.09 ברחוב חיל התותחנים בראשון לציון, בה היתה מעורבת מונית נהוגה על ידי הנתבע מר חנניה קדוש.

2.לגרסת התובע 2, מי שנהג בפרטית, פגע הנתבע בחלק האחורי של רכבו, עת עצר טרם כניסתו למעגל תנועה-

"הנסיעה היתה ברחוב התותחנים והיה שם מעגל תנועה ועצרתי בו עם נטיה ימינה והנתבע פשוט נכנס בי כשהרכב נוטה קצת לכיוון ימין, בפנים היתה משאית שהסתובבה ואני הסטתי את הרכב קצת ימינה"

3.הנתבע הודה בכתב הגנתו כי פגע בפרטית "פגיעה מזערית ... של פגוש לפגוש" ובעדותו בבית המשפט חזר בו וציין כי "לא נגע" בפרטית-

"התובע עצר ואני לא נגעתי בו, כלום ..."

עוד ציין הנתבע כי יש עד לתאונה אלא שזה לא נקרא על ידו למתן עדות, דבר העומד לו לרועץ-

"כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה"

(ע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה (1) 736)

5.על יסוד הודאתו של הנתבע בכתב ההגנה בעצם הפגיעה בפרטית ומשלא ניתן כל טעם לחזרתו בו ממנה, דומה עלי כי המחלוקת הטעונה הכרעה מצומצמת אך לשאלת הנזק שנגרם ולשיעורו.

6.התובעים צרפו לכתב תביעתם חוות דעת שמאי הנושאת תאריך 20.8.09, חודש ימים לאחר התאונה, וחשבונית מס בגין תיקון הרכב מיום 5.8.09, מוקדמת בזמן לחוות דעת השמאי.

בחוות דעת השמאי לא צוין כמקובל מועד בדיקת הרכב (להבדיל ממועד עריכת חוות הדעת), כך שלכאורה תוקן הרכב טרם עריכת חוות דעת השמאי.

לפער זמנים זה נדרש מר יהודה גולדברג, אביהם של התובעים, בעדותו בפני.

על פי עדותו המקובלת עלי תוקן ברכב לאחר בדיקת השמאי והתשלום בוצע לאחר התיקון.

7.הנזק המתואר בחוות דעת השמאי הולם לדידי פגיעה מאחור כשהפרטית בהטיית מה לימין לקראת פניה ימינה אל תוך מעגל התנועה ובשים לב להתרשמותי הבלתי אמצעית מעדותם של הצדדים בפני, מוצאת אני להעדיף את גרסת התובע 2 על פני גרסת הנתבע באשר לנזק שנגרם.

עדותו של הנתבע, אשר מצא לחזר בו מהודאתו בכתב ההגנה, הותירה בי רושם בלתי אמין.

בעוד שכתב ההגנה ביקש הנתבע למזער את הנזק לו גרם הרי שבעדותו מצא להתכחש לו.

8.התביעה הועמדה על סך כולל של 6,878 ₪ - עלות תיקון הרכב + שכ"ט שמאי + אובדן 5 ימי עבודה.

לתמיכה בתביעה צורפו חוות דעת שמאי באשר לגובה הנזק (5,328 ₪), חשבונית מס בגין תיקון הרכב (5,328 ₪) וקבלה בגין שכ"ט השמאי ( 550₪) .

משחוות דעת השמאי, כמו גם חשבון שכ"ט השמאי, לא נסתרו, פוסקת אני על פיהם ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע 1, בעליו של הפרטית, סך של-