אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולדברג ואח' נ' וולף ואח'

גולדברג ואח' נ' וולף ואח'

תאריך פרסום : 02/03/2011 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום ירושלים
22985-06-10,497-09-10
02/03/2011
בפני השופט:
אנה שניידר

- נגד -
התובע:
1. יעקב גולדברג
2. לאה גולדברג

הנתבע:
אחיעזר וולף

החלטה

עניינו של ההליך שלפנינו, ערעור על פי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן- החוק), על החלטת המשיבה מיום 22.4.10, לפיה נדחו תביעות המערערים לפיצויים בגין שכירות בדיור ציבורי לפי סעיף 38 לחוק.

בדיון מיום 27.12.10 ניתן פסק דין אשר קיבל את הערעור במלואו בשל אי התייצבותה של המשיבה לדיון (הלן- פסק הדין ).

לפניי בקשה מטעם המשיבה לביטול פסק הדין מהטעם כי היעדרותה מהדיון נבעה משביתת הפרקליטים שהתקיימה באותה העת ולא מהתרשלות או זלזול בבית המפשט או בתובעים.

לטענת המשיבה, במסגרת שביתת הפרקליטות (שהחלה ביום 16.11.10) נמנעו פרקליטי המדינה, ובכללם הפרקליטה המטפלת בתיק דנן, להגיש כתבי טענות ולהתייצב לדיונים, למעט מקרים חריגים אשר קיבלו את אישורה של וועדת חריגים, ואשר התיק דנן לא נכלל בהם.

המערערים מתנגדים לבקשה וטוענים, בין היתר, כי הבקשה הוגשה באיחור, וזאת בניגוד לקבוע בסעיף 17 לחוק, לפיו המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הוא 7 ימים ,ואילו בענייננו בקשת המשיבה הוגשה 30 ימים לאחר מתן פסק הדין.

לאחרונה ניתנו, בערכאות השונות, מספר החלטות בבקשות שהוגשו על-ידי המדינה להארכות מועד ו/או לביטול החלטות שניתנו נוכח שביתת הפרקליטים.

בבש"א 8435/10 ועדת הזכאות לפי חוק יישום ההתנתקות נ' חגור תעשיות ש.ח. 1990 בע"מ (מיום 20.1.11) נפרש על ידי בית המשפט העליון המתווה לשיקול הדעת שיש להפעיל בבקשות מסוג זה, כדלקמן:

"נוכח ייחודיותה של הסוגיה הנדונה, אינני סבורה כי נכון יהיה לאמץ גישה חדה וגורפת. ראוי לבכר גישה זהירה הבוחנת את מכלול הנסיבות והשיקולים הצריכים לעניין ומאזנת ביניהם בכל מקרה לגופו. מבלי להתיימר להציג רשימה ממצה, אציין כי ראוי לשקול את מהות ההליך ואת ההשלכה של מתן האורכה המבוקשת על זכויות בעלי-הדין שכנגד ועל עוצמת הפגיעה בצפייתם לסופיות ההליך בעניינם..."

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאזנת בין האינטרסים האמורים בקובעה כי בית המשפט או הרשם רשאי לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים.

כידוע, שיקולי בית המשפט בבקשות לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, הינם

סיבת מחדלו של המבקש, מחד, ומאידך- סיכויי המבקש והאם טענותיו לגופו של עניין, יש בהן כדי לשנות את פסק הדין שניתן בהיעדר, באם יינתן למבקש יומו בבית המשפט.

במקרים בהם הסיבה להיעדרות המבקש מקורה בזלזול ניכר או ברשלנותו שלו, אזי יתכן כי לאור הזלזול הרב בבית המשפט, תדחה הבקשה וזאת מבלי ליתן משקל רב לשיקול השני. לחילופין, במקרים בהם הציג המבקש בכתב הגנתו או בבקשתו טיעוני הגנה טובים ובעלי סיכוי לשינוי פסק הדין, אז יכול בית המשפט ליתן לו יומו בבית המשפט, למרות היעדרות שאינה מוצדקת, תוך תיקון המחדל והנזק שנגרם בפסיקת הוצאות.

(ראה ע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), 836-835; תא (ת"א) 29746/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' דרורי מיכה (פורסם ב"נבו") ע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופיביץ ואח', פ"ד מז(4) 133, 137, ) וכן ראה בספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית 2007, בהוצאת סיגא).

"הנחת העבודה" העוברת כחוט השני בהחלטות השונות בבקשות הדומות לזו שלפנינו, הינה כי הנימוק של שביתת הפרקליטים אינו מוביל באופן ישיר לביטול פסקי הדין ו/או ההחלטות שניתנו בגינה, אולם יש בו כדי להטות את הכף לטובת המדינה, בכפוף להטלת הוצאות.

ומן הכלל אל הפרט.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, לאור כל האמור לעיל, החלטתי לקבל את בקשת המשיבה, בכפוף לפסיקת הוצאות.

ראיתי לקבל את טענת המשיבה כי אי התייצבותה לדיון לא נבע מזלזול או רשלנות מצידה כי אם כתוצאה ממימוש זכותם הבסיסית של הפרקליטים להתאגד ולשבות, זכות שמנעה את מפרקליטת הנתבעת להגיש את סיכומיה, הגם שכתוצאה מכך, נפגעה זכותם של התובעים לסופיות ויעילות הדיון שבעניינם.

אשר לטענה בדבר האיחור בהגשת הבקשה - הואיל והבקשה הוגשה בסמוך לסיום שביתת הפרקליטות , דין הטענה להידחות.

בהקשר זה מצאתי לנכון להביא את דבריו של בית המשפט המחוזי (כב' השופט פרידלנדר) בעת"א 199-11-10 אלדנפירי (אסיר) נגד משטרת ישראל, מיום 16.11.10:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ