אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גולאני נ' אלדין אבו ג'בנה ואח'

גולאני נ' אלדין אבו ג'בנה ואח'

תאריך פרסום : 13/04/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
49408-01-11
13/04/2011
בפני השופט:
תמר בזק - רפפורט

- נגד -
התובע:
אברהים גולאני
הנתבע:
1. ווקף חליל שרף אלדין אבו ג'בנה
2. עמאד עווידה

פסק-דין

פסק דין חלקי ו החלטה

בקשה לדחיית התובענה מחמת מעשה בית-דין.

ביום 30.4.08 התקשר התובע, שהוא קבלן בניה בעיסוקו, עם נתבע 1, הקדש המנוח חליל שרף אלדין אבו ג'בנה ז"ל, בהסכם קומבינציה המתייחס למקרקעין שבבעלותו של נתבע 1, המצויים בשכונת ואדי ג'וז בירושלים (להלן – עסקת המקרקעין). באותו מועד חתמו התובע, נתבע 1 ונתבע 2 על הסכם שכר טרחתו של נתבע 2. התובע לא קיבל לידיו עותק מהסכמים אלה. דרישתו של התובע לקבל את העתקי ההסכמים – סורבה. הנתבעים הסבירו את הסירוב בטענה כי בין הצדדים הוסכם, כי ההסכמים יישארו בנאמנות בידי נתבע 2 ויימסרו לתובע רק אחרי שזה יישלם לנתבע 1 סך של 280,000 דולר. לגרסת הנתבעים, הסכמת התובע לעניין זה ניתנה במועד הפגישה בה נחתמו ההסכמים - 30.4.08 - פגישה שצולמה והוקלטה על ידי הנתבעים. הואיל והשיקים שמסר התובע לידי הנתבעים חזרו ולא נפרעו, סירבו הנתבעים למסור את ההסכמים לידי התובע.

בעקבות זאת הגיש התובע תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת כנפי-שטייניץ) בת"א 3320/09, בגדרה עתר לחייב את הנתבעים להעביר אליו את כל המסמכים הנוגעים לעסקת המקרקעין, ובכללם הסכם הקומבינציה והסכם שכר הטרחה (להלן – התובענה הראשונה). בעת ישיבת קדם משפט מיום 2.3.10 צומצמה יריעת המחלוקת ונרשמה מפי ב"כ הצדדים הסכמה בזו הלשון (פרו' מיום 2.3.10, ע' 5):

"שמענו את הצעת בית המשפט ואנו מסכימים כי השאלה היחידה העומדת בפני בית המשפט היא האם זכאי התובע לעיין בשני ההסכמים (ההסכם עם הנתבע מס' 1 והסכם שכר הטרחה עם שני הנתבעים) ולקבל עותק מהם. מוסכם על הצדדים כי בית המשפט יכריע בשאלה זו לאחר שיחזה וישמע את קלטות הוידאו והאודיו, בליווי תמליל מוסכם של קלטות אלה שיוגש על ידי הצדדים..." (להלן – ההסדר הדיוני).

לאחר שציין ב"כ הנתבעים כי את דבר קיומן של הקלטות המתעדות את הפגישות שהתקיימו בין הצדדים הוא גילה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים שמסר לתובע (פרו' מיום 2.3.10, ע' 4), קבע בית המשפט שדן בתובענה הראשונה, כי על הנתבעים לאפשר לתובע לעיין בכל המסמכים המפורטים בגילוי המסמכים, למעט שני ההסכמים נשוא הדיון (פרו', ע' 7). דא עקא, שגם לאחר החלטה זו לא התאפשר לתובע לצפות ולהאזין להקלטות, כיוון שלא הצליח לפתוח את הקבצים שבדיסק שנמסר לו על-ידי ב"כ הנתבעים, ומשנמסר לו דיסק חדש, התברר כי ההקלטה והתמליל אינם שלמים.

ביום 15.11.10 ניתן פסק דין בתובענה הראשונה, ובגדרו נקבע כי על הנתבעים להמציא לידי התובע עותק משני ההסכמים. קביעה זו נסמכה הן על פן דיוני והן על פן מהותי. בהיבט הדיוני מצא בית המשפט, כי הנתבעים הפרו צווים שיפוטיים ומשכך הורה על מחיקת הגנתם וכפועל יוצא מכך על קבלת התביעה. בהיבט המהותי מצא בית המשפט, כי הנתבעים לא ביססו את הטענה כי התובע הסכים לכך שיהא זכאי לקבל את ההסכמים רק עוקב לתשלום סך של 280,000 דולר. בית המשפט קבע, כי הואיל והתובע זכאי לעיין בהסכמים עליהם חתם, שהם גם פרי יצירתו, והואיל והנתבעים לא הרימו את הנטל להוכיח קיומו של תנאי לקיום זכות זו ופעלו בחוסר תום לב, יש לחייבם במסירת ההסכמים לעיונו של התובע. לאחר שניתן פסק הדין, ומשלא עמדו הנתבעים בחיובם, קיבל בית המשפט ביום 28.12.10 בקשה שהוגשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט וקבע כי על הנתבעים להמציא לידי התובע עותקים קריאים של שני ההסכמים בגרסתם המקורית עד יום 30.12.10, וכי אם לא יעשו כן יחוב כל אחד מהם בסך של 1,000 ₪ בגין כל יום איחור.

כעת הגיש התובע תובענה חדשה, בגדרה הוא עותר לחייב את הנתבעים להעביר לידיו את הקלטת המתעדת את הפגישה מיום 30.4.08 ואת תמלילה, במלואם, וכן את כל המסמכים הנוגעים לעסקת המקרקעין ולהקדש.

במסגרת כתב הגנתם טענו הנתבעים, כי יש לדחות את התביעה על הסף, מחמת מעשה בית-דין. לטענת הנתבעים, הואיל ופסק הדין שניתן בתובענה הראשונה קבע אילו מסמכים יועברו לתובע, הרי שבין הצדדים קיים מעשה בית דין מחייב והתובע מנוע מלתבוע ולבקש שוב את אותו הסעד. לעניין הקלטת המתעדת את הפגישה מיום 30.4.08 טוענים הנתבעים, כי אמנם אין הם מתנגדים לחשוף את הקלטת, אך לשיטתם לא היה מקום להגיש את התביעה ביחס לקלטת לבית משפט זה, ונכון היה לבקש את גילויה במסגרת הליך אחר המתנהל בין הצדדים בבית משפט השלום (ת"א 8823/09).

לגישת התובע, ההכרעה בתובענה הראשונה נוגעת רק להסכם הקומבינציה ולהסכם שכר הטרחה ואיננה משתרעת על התובענה הנוכחית להעברת המסמכים והתוכניות הנוגעים למקרקעין והמוחזקים בידי נתבע 2, ולכן אין בעניינינו מעשה בית-דין. כן טען התובע כי בקשת הסילוק לא הוגשה כדין, כיוון שלא צורף לה תצהיר.

דיון

מעשה בית דין הוא כלל שיפוטי שנועד למנוע את הטרדת בעל הדין שכנגד, ואילוצו להתדיין בענין שכבר נדון וניתנה לגביו הכרעה, וכן נועד למנוע העמסת יתר על בתי המשפט בדיונים כפולים מיותרים. פיתוחו של הכלל מצוי בספרות ובפסיקה, ובא לידי ביטוי אף בהוראות תקנות 46-44, ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. "מעשה בית דין" מסתעף לשתי דוקטרינות עיקריות: השתק פלוגתא, המונע מהצדדים לשוב ולהעלות טענה עובדתית שהוכרעה במשפט הראשון ביניהם, והשתק עילה, היוצר מחסום בפני בעלי דין לשוב ולהתדיין באותו עניין שהיתה לגביו הכרעה שיפוטית (ע"א 303/79 אבני נ' גליקסמן, פ"ד לה(1) 92 (1980)). השתק עילה, כשמו כן הוא, משתיק בעל דין לשוב ולהעלות טענות בעילות משפטיות שהוכרעו בערכאה קודמת. שלא כהשתק פלוגתא, אין נפקא מינה אם פסק הדין מבוסס על ממצא חיובי או שלילי ודי להוכיח כי פסק הדין ניתן על ידי בעל סמכות לפסוק בתביעה, כי פסק הדין סופי ומוחלט, כי ההכרעה ניתנה לגופו של עניין וכי העילות בשני ההליכים זהות (ראו נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 33-32 (1991) (להלן – זלצמן)). זהות העילות בין שני ההליכים נבחנת בדרך מרחיבה. בע"א 8/83 גורדון נ'כפר מונאש - מושב עובדים, פ"ד לח(4) 797, 801 (1985) (להלן – ענין מונאש) נפסק כך:

"מבחן זהות העילה לעניין טענת מעשה-בית-דין רחב הוא, והעיקרון של מעשה-בית-דין יחול, גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה, אפילו בתביעה המאוחרת יותר נכללים פרטים ומרכיבים, שלא פורטו בתביעה הקודמת. אין לדקדק במרכיבים משניים, ויש לראות את העיקר - את התשתית הבסיסית של העילה".

התשתית הבסיסית של העילה תילמד מכתבי הטענות של הצדדים ומהמערכת העובדתית הכוללת ששמשה יסוד להליך ולפסק הדין. בגדר "עילת התביעה" תיכלל גם כל טענה אפשרית הקשורה קשר ענייני הדוק בעילה, אפילו לא הועלתה בפועל על ידי התובע; כלל "השתק העילה" ימנע מתובע בהליך מאוחר מלהעלות טענות או לבקש סעדים שהוא יכול היה להעלותם ולבקשם במסגרת עילת התביעה בהליך הראשון אך לא עשה כן (ענין מונאש, בע' 801; זלצמן, בעמ' 31).

בענייננו, מתקיימת זהות בין עילת התביעה של התובענה הראשונה לבין עילת התביעה של התובענה הנוכחית. שני ההליכים מתמקדים בסוגיית המסמכים שזכאי התובע לקבל לידיו מכוח התקשרותו בהסכם המתייחס למקרקעין שנתבע 1 הוא בעליהם ומכוח ייצוגו על-ידי נתבע 2 בשלבים מוקדמים של ההתקשרות; המסכת העובדתית המקימה את זכותו הנטענת של התובע לקבל לידיו מסמכים אלה זהה בשתי התביעות; קיימים קווי דימיון בולטים בין שני כתבי התביעה, כשההבדל העיקרי ביניהם הוא הוספת תיאורם של האירועים שהתרחשו לאחר הגשת כתב התביעה הראשון, בגדרה של התביעה הנוכחית. הבדל נוסף מצוי בסעדים המבוקשים בשתי התביעות:

הסעד לו עתר התובע בתובענה הראשונה, הוא חיוב הנתבעים להעביר אליו "את כל המסמכים ו/או הכתבים ו/או ההסכמים ו/או כל שטר ו/או נייר ו/או דף ו/או יפוי כוח חתום על ידי התובע ו/או הנוגע לעסקת המקרקעין ו/או שהגיע לידי הנתבע עקב ייצוגו לתובע ו/או שהוכן על ידי הנתבע, כעורך דין, עבור ובשביל התובע, ובכללם הסכם הקומבינציה והסכם שכר הטרחה". הסעד לו עתר התובע בתובענה הנוכחית הוא חיוב הנתבעים להעביר לידיו "העתק מלא של הקלטת מיום 30.4.2008 והתמליל שלה לרבות צירופי ונספחי הסכם הקומבינציה וכן כל התיקים, התוכניות, המסמכים, הכתבים, המעוכבים על-ידי הנתבע". בסעיף 11 לתביעה הנוכחית מסביר התובע כי כוונתו היא לכל "התיקים, המסמכים, התוכניות מאז שנת 2000 ועד להפסקת טיפולו בשנת 2009 והנוגעים, ללא יוצא מן הכלל, להקדש, למקרקעין, לתביעות הפינוי, תכנון ופיתוח המקרקעין". מכאן, שבתובענה הנוכחית עותר התובע, בנוסף לכל המסמכים המתייחסים לעסקת המקרקעין, לקבל אף מסמכים הנוגעים להקדש, לתביעות הפינוי ולתכנון ופיתוח במקרקעין. כמו כן, עותר התובע לקבל אף את הקלטת המתעדת את הפגישה מיום 30.4.08 (להלן – הקלטת).

שני ההליכים על פי טיבם עונים לתנאי בדבר זהות בין עילות התובענה במובן הרחב של הגדרה זו, משהם עוסקים באותן סוגיות ענייניות ממש, גם אם התביעה הנוכחית, על פי ניסוחה, כוללת עתירה לסעדים נוספים מסוימים, שלא נזכרו בתביעה הראשונה. הזהות העניינית בין שני ההליכים, כמו גם הזהות בין בעלי הדין וההזדמנות שניתנה להם לברר את מכלול השאלות הקשורות לפרשה בדרך מרוכזת – מובילים למסקנה כי מדובר בשני הליכים שמתקיימת לגביהם זהות עילות. כל אלה מביאים לכך שפסק הדין שניתן בתובענה הראשונה, בגדרו קבע בית המשפט אילו מסמכים יעבירו הנתבעים לידי התובע, מהווה מעשה בית דין ביחס לתובענה הנוכחית מחמת השתק עילה. העובדה שכעת עותר התובע לסעדים נוספים אינה מעלה ואינה מורידה לעניין קיומו של השתק עילה (זלצמן, ע' 46-47). משכך, מנוע התובע מניהול הליך תביעה חדש ומהעלאת טענות כנגד הנתבעים, הקשורות במערכת היחסים המשפטית ביניהם, ככל שהיא נובעת מהתקשרותם בעסקת המקרקעין ומייצוג נטען קודם בידי נתבע 2.

תחולתו של כלל מעשה בית דין מסוג השתק עילה על הליך זה מייתר את הצורך לנתח את משמעותה של הסכמת התובע, שניתנה בגדרו של ההסדר הדיוני, לוותר על חלק מן הסעדים להם עתר במסגרת התובענה הראשונה, ובפרט אמורים הדברים ביחס לויתורו על דרישתו לקבל לידיו מסמכים הנוגעים לעסקת המקרקעין. השתק עילה מתפרש על כל הטענות שנטענו ואשר ניתן היה להעלותן, במסגרת ההליך הראשון. משלא עמד התובע על תביעתו כי יימסרו לידיו המסמכים הנוגעים לעסקת המקרקעין במסגרת התובענה הראשונה, נבלעה תביעתו זו במרחב השתק העילה, וכעת מושתק הוא מלהעלותה בהליך שיפוטי נפרד ומאוחר יותר (ראו: ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות (פורסם במאגרים, 5.1.11).

לאור זהות העילות בין התובענה הראשונה לבין התובענה הנוכחית; זהות הצדדים בשני ההליכים; והעובדה כי ניתנה לתובע ההזדמנות למצות את זכויותיו הדיוניות במסגרת התובענה הראשונה על-ידי תביעת מלוא סעדיו והעלאת כל טענותיו – דין התובענה בהליך זה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין בשל השתק עילה, למעט התביעה לסעד בענין הקלטת, אליה אתייחס להלן.

בטרם אפנה לנושא הקלטת אעיר כי זה סבורה אני, כי אי צירוף התצהיר לא פגם בבקשת הסילוק, הואיל והיא נסמכה על טענות משפטיות ועל עניינים העולים מתוך כתבי טענות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ