אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גוטין נ' חמץ ואח'

גוטין נ' חמץ ואח'

תאריך פרסום : 24/03/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
1115-10
23/03/2010
בפני השופט:
דורית פיינשטיין

- נגד -
התובע:
חיים גוטין
הנתבע:
1. עמי חמץ
2. גליסקו אורי-ממשרד התיירות ירושלים

החלטה

1.התובע הוא סמנכ"ל בכיר במשרד התיירות, והנתבעים הם עובדי משרד התיירות: הנתבע 1 הוא עובד הגזברות, והנתבע 2 כפוף ישירות לתובע וגם משמש כיו"ר וועד העובדים. התובע טוען בתביעתו כי הנתבעים הפיצו במקום העבודה שמועות, השמצות ושקרים מתוך כוונה לפגוע בו ובשמו הטוב, ולהביא לסיום עבודתו במשרד התיירות או בתפקידו כסמנכ"ל הממונה עליהם. טענתו המרכזית של התובע היא שהנתבעים נקטו בהשמצות נגדו בשל מערכת הבחירות לוועד העובדים. מכוח טענות אלו הגיש התובע לבית המשפט תביעה לפיצוי על פי חוק לשון הרע , התשכ"ה -1965 (להלן חוק איסור לשון הרע).

הנתבעים מבקשים כי תובענה זו תועבר לבית הדין האזורי לעבודה מן הטעם שהתובענה היא בסמכותו הבלעדית של בית הדין.

2.נימוקי הבקשה:

הוראות סעיף 24(א) לחוק בתי הדין לעבודה מקנות לבית הדין סמכות ייחודית לדון, בין היתר, בתביעות של עובד נגד עובד, נושא משרה או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה לפי חוק איסור לשון הרע.

הנתבעים מצטטים בבקשתם באריכות קטעים מן התובענה וטוענים כי התובענה שהגיש התובע מבוססת על חוק לשון הרע, הצדדים לה עובדים באותו מקום עבודה והתובע הוא נושא משרה כהגדרתו בדין, ועילת התובענה קשורה ליחסי העבודה.

מטעמים מצטברים אלו מסורה התובענה, לדעת הנתבעים, לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.

3.נימוקי ההתנגדות:

התביעה אינה קשור ביחסי עבודה אלא ענינה תביעה כללית של לשון הרע מתוך התנכלות אישית לתובע, שאין בינה לבין יחסי העבודה דבר. הפעולות שביצעו הנתבעים לא נובעות מתפקידם או ממעמדם כעובדי ציבור, וכראיה פרקליטות המדינה דחתה בקשה של הנתבעים לייצג אותם בהליך זה.

תביעה על פי חוק לשון הרע הינה תביעה אזרחית, שאינה מקנה סמכות בלעדית לבית הדין לעבודה. התערבות בבחירות לוועד העובדים אינה חלק מיחסי העבודה ואיננה בסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה.

בניגוד לנטען על ידי הנתבעים, התובע אינו נושא משרה במשרד התיירות אלא הוא עובד כיתר העובדים וכנתבעים עצמם.

4.הנתבעים השיבו לתגובת התובע, ופירטו מדוע התובע הינו "נושא משרה" כלשון החוק: בתפקידו כסמנכ"ל משאבי אנוש התובע עונה על שתי הגדרות שקבועות בחוק בית הדין לעבודה ל"נושא משרה". התובע הוא גם "ממונה על העובד" כלשון החוק וגם "פקיד אחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות העובדים".

הנתבעים שבו והבהירו מדוע לשיטתם עילת התובענה קשורה ביחסי העבודה וגם הדגישו כי בחירות לוועד העובדים הינן חלק מיחסי העבודה. כך או כך, לטענת הנתבעים כאשר קיימת מחלוקת עם שאלה היא בתחום יחסי העבודה, ההכרעה במחלוקת נתונה אף היא לסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה.

5.דיון והכרעה :

בשנת תשס"ט – 2009 הוכנס לחוק בית הדין לעבודה תיקון 38 אשר הסדיר את סמכויותיו הבלעדיות של בית הדין לעבודה לדון על פי חוק איסור לשון הרע. סעיף 24 (1ד) שהוסף לחוק קובע:

בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד או נושא משרה אצלו, או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים;

התיקון לחוק שינה את המצב המשפטי הקודם, והסדיר את המצבים בהם תביעה לפי חוק איסור לשון הרע תהא בסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה. בטרם תוקן החוק, בתי הדין לעבודה לא היו מוסמכים כלל לדון בתביעות לפי חוק איסור לשון הרע ואילו לאחר התיקון בתי הדין מוסמכים לכך בהתקיימם של שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון עוסק בזהות הצדדים להליך, וקובע מספר חלופות לכך, והתנאי הנוסף הוא שהתובענה הינה "בקשר ליחסי עבודה".

6.כאמור, סעיף זה מסדיר בחובו חלופות שונות לתביעות בתחום יחסי העבודה ובין יתר החלופות, החלופה הראשונה, והיא תובענה של עובד נגד עובד. די בכך שחלופה זו מתקיימת בתובענה שבעניינו ועל כן הצדדים להליך נופלים בגדרו של סעיף 24(1ד), ואין צורך בבדיקת חלופות אחרות המרחיבות את תחולתו של הסעיף.

7.התנאי השני העומד לבחינה הוא האם התובענה היא "בקשר ליחסי עבודה" וגם תנאי זה כפי שיובהר, מתקיים בעניינו. התובע לא הביא כל אסמכתא לביסוס טענתו שבחירות לוועד העובדים, והתערבות חבר ההנהלה בבחירות, אינן חלק מיחסי העבודה בין הצדדים, ולא בכדי. אילו תתקבלנה טענותיו של התובע בעניין זה נגיע אל התוצאה הבלתי סבירה לפיה בתי הדין לעבודה לא יהיו מוסמכים לדון כלל בבחירות לוועד העובדים בעוד שהם מוסמכים לדון בבחירות לארגון עובדים, בסכסוכי עבודה ובתנאי עבודה.

לשון הסעיף נוקטת במכוון במונח הרחב של "יחסי עבודה" ובכך אין היא מגבילה את סמכות בית הדין לעבודה רק לתנאי עבודה, אלא למכלול הרחב של יחסי עבודה, הכולל בתוכו גם הטרדות והתנכלויות במקום העבודה, גם סכסוכים קיבוציים ולטעמי גם בחירות לוועד העובדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ