אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גוטגולד ואח' נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שות

גוטגולד ואח' נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שות

תאריך פרסום : 24/03/2014 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
41465-12-13
19/03/2014
בפני השופט:
איתן אורנשטיין

- נגד -
התובע:
1. גדעון גוטגולד
2. גדליהו גוטגולד
3. חנה גוטגולד

הנתבע:
משרד המשפטים/אגף רשם החברות
פסק-דין

פסק דין

מונחת לפני בקשה לפי סעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983 (להלן: "פקודת החברות"), להחייאת חברת "מאיר גוטגולד ובניו בע"מ" (להלן: "החברה"), שנמחקה מספרי רשם החברות (להלן: "המשיב"), בגין אי קיום חובותיה על פי דין ובגדר אלה הגשת דוחות שנתיים ותשלום אגרה שנתית.

עיקר העובדות

החברה נרשמה ביום 29.01.1963 כחברה פרטית. בעלי המניות בחברה הינם עזבון גוטגולד מאיר ז"ל, גדעון גוטגולד, גדליהו גוטגולד וחנה גוטגולד כיורשת של עזבון מרדכי גוטגולד ז"ל (להלן: "המבקשים").

ביום 27.09.1995 נמחקה החברה ממרשמי המשיב, כתוצאה מכך שלא שילמה את דמי האגרה השנתית ולא הגישה דוחות שנתיים כמתחייב.

בשנת 1963 רכשה החברה, באמצעות חברה בבעלות מלאה בשם חברת נחלת השושנה האדומה בע"מ, ח.פ 510397742 (להלן: "חברת השושנה"), קרקע בשטח של 336 מ"ר בגוש 6052 חלקה 271 וקרקע בשטח של 347 מ"ר בגוש 6052 חלקה 272 (להלן: "המקרקעין").

במהלך השנים, החברה מכרה את רוב נכסי המקרקעין שהיו בבעלותה, למעט הנכסים שהיו ברשות חברת השושנה. בשלב מאוחר יותר, המבקשים שקלו למכור את כל נכסיה של חברת השושנה. דא עקא, במהלך שלב זה, נודע למבקשים שהן החברה והן חברת השושנה נמחקו מרשמי המשיב.

לשם ביצוע פעילות ביחס לנכסי המקרקעין של חברת השושנה, כאמור לעיל, יש צורך להחזיר לפנקס רשום החברות את החברה ואת חברת השושנה. משכך, הגישו המבקשים בקשה להחייאת החברה, כאשר במקביל הוגשה בקשה דומה להחייאת חברת השושנה (ה"פ 14518-01-14). המטרה הסופית, אותה חפצים המבקשים להשיג, הינה רישום מניות על שם החברה בחברת השושנה, וזאת לצורך מימוש נכס הרשום על שם האחרונה לטובת המבקשים.

הסוגיה שבמחלוקת

המשיב אינו מביע התנגדות להחייאת החברה, אך מתנה את קבלת הבקשה במספר תנאים. התנאי המרכזי, המהווה את סלע המחלוקת בעניינינו, הינו פירעון מראש של מלוא האגרות השנתיות, אשר יתרתן נכון ליום הגשת התגובה מסתכמת לסך של 37,203 ₪.

לטענת המבקשים, החברה נמחקה על ידי הרשם לפי שיקול דעתו הבלעדי. בנוסף, פעולת המחיקה יצרה מצב לפיו, אין יותר חובה לשלם את האגרה השנתית. עוד טוענים המשיבים שהחייאת החברה הינה מכאן ואילך ומהווה יצירת מצב של רישום מחדש כהליך ראשוני. המבקשים לא יזמו את מחיקת החברה ולא נשאלו לגביה. המבקשים מוסיפים וטוענים שעל מנת לממש את זכותם במקרקעין, עליהם להגיש בקשה להחייאת שתי חברות. כתוצאה מכך, מוטלת עליהם חבות תשלום כפולה לצורך קבלת הזכויות במקרקעין. המבקשים טוענים שיש לפטור אותם בתשלום האגרה השנתית, הן ביחס לחברה והן בנוגע לחברת השושנה, אשר ביחס אליה כאמור הוגשה בקשה זהה להחייאת החברה בתיק המרצת פתיחה 14518-01-14. לחילופין, יש לפטור את המשיבים מתשלום האגרה השנתית לאחת החברות למצער ו/או להעניק להם פטור חלקי מתשלום האגרה לעיל.

דיון והכרעה:

הדיון מתמקד בפרשנות סעיף 369 לפקודת החברות לפיו:

"חברה או אחד מחבריה או מנושיה שראו עצמם מקופחים ממחיקת שמה של החברה, ובית המשפט, על פי בקשת אחד מאלה שהוגשה תוך עשרים שנים מיום פרסום ההודעה על המחיקה ברשומות, שוכנע שהחברה המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או שראה מטעם אחד שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס – רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה יוחזר לפנקס, ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצו יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה; ורשאי בית המשפט ליתן באותו צו כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אילולא נמחקה החברה".

כאשר עומדת על הפרק שאלת החייאת החברה, ובמסגרתה סוגיית פטור מתשלום אגרות, על בית המשפט לדון בשני מבחנים מרכזיים, אשר פרשנותם תקבע האם קמה חובת תשלום האגרה אם לאו [ראה בש"א (ת"א) 12334/01 ורשבסקי נ' חברת חלקה 143 בגוש 6122 בע"מ (2001) (להלן: "עניין ורשבסקי")]. המבחן הראשון מתמקד בשאלת זהות מבקש החייאת החברה, והמבחן השני במטרת ההחייאה. אדון במבחנים אלה תוך יישומם על המקרה שלפני.

לפי המבחן הראשון יש לבחון את טיב הקשר שבין מבקש הבקשה לבין החברה. ככל שהמבקש משתייך ל"מעגל הפנימי" של החברה, קרי, מכהן כבעל תפקיד מרכזי בחברה או כבעל מניות מהותי בה, אזי זהות האינטרסים בינו לבין החברה וקרבתו לה מעניקים לו זכויות וחובות, ואלה שמורים לו בלבד. בין מידת הקרבה לחברה לבין האחריות למצבה קיים קשר ישיר. במידה ופני הדברים יצביעו על כך שמבקשי הבקשה נמצאים ב"מעגל הפנימי" של החברה, אזי דין טענותיהם בדבר הפטור מתשלום האגרות להידחות. לעומת זאת, כאשר עסקינן במבקשים הזרים לחברה, יש מקום לשקילת בקשתם לפטור מתשלום אגרות העבר.

ביישום המבחן דלעיל למקרה שלפני אזי במקרה זה כיהנו המבקשים כמייסדי החברה והם בעלי המניות היחידים בה. משכך, הם נמנים על המעגל הפנימי של החברה. מעגל פנימי זה אחראי במישרין לניהולה התקין של החברה, לרבות טיפול שוטף בעניינים פרוצדוראליים מול המשיב. מכאן, מוטלת על המבקשים האחריות הבלעדית למצבה של החברה בכלל ולאי תשלום האגרה בפרט.

לפי המבחן השני יש לבדוק את התכלית לשמה הוגשה בקשת ההחייאה. על בית המשפט מוטלת החובה לבחון, בין היתר, האם מטרת ההחייאה, הינה לשם פעולה אשר מעשירה את כיסם של בעלי המניות. כמו כן, יש לבחון האם מטרת ההחייאה הינה לשם המשך פעילות החברה, או שמא החברה תפורק בסמוך להחייאתה. סוגיה נוספת שעומדת על הפרק, הקשורה במישרין למבחן הראשון שלעיל, בוחנת האם מטרת החייאת החברה הינה לשם סעד עבור צד ג' שהתקשר עם החברה, ובעקבות מחיקתה מקופחת זכות כזו או אחרת שרכש מהחברה בתום לב [על כך ראה בהרחבה ה"פ (ת"א) 39466-03-13 א שטרית תחבורה וחלקי חלוף בע"מ נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות (2014)].

ביישום למקרה שלפניי, המבקשים עותרים להחייאת החברה, תוך חתירה להשגת המטרה הסופית שהינה ביצוע פעילות ביחס לנכסי המקרקעין של חברת השושנה. אין עוררין על כך שתכלית החייאת חברה זו נועדה להעשיר את כיסי המבקשים. כמו כן, אין המדובר על סעד לצד ג' תם לב אשר עשוי להעניק פטור מסוים מתשלום אגרת הרישום.

באשר לטענת המבקשים ביחס לכך שמחיקת החברה נעשתה בניגוד ליוזמתם ומבלי שנשאלו לכך, לבעלי המניות היכולת והאינטרס לדאוג לרכוש שברשותם. משלא דאגו לתשלום האגרה השנתית, ומאחר שלא הגישו דוחות שנתיים כדין, אין להם להלין על על עצמם על כך שהחברה נמחקה. אוסיף שפטור מתשלום האגרה השנתית עלול ליצור תמונה מעוותת, לפיה חברה שנמחקה בשל אי תשלום אגרות, תזכה בזכות עודפת בדמות החייאת החברה והשבת המצב לקדמותו, לעומת חברה שומרת חוק אשר שילמה את האגרה במשך כל שנותיה כדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ