אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גודקר נ' חברה לביטוח בע"מ

גודקר נ' חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 28/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
38575-12-12
22/07/2013
בפני השופט:
אור אדם

- נגד -
התובע:
עידן גודקר
הנתבע:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ

החלטה

התובע, יליד 29.6.82, הגיש תביעה לפיצויים, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק"), בגין פגיעתו בתאונת דרכים מיום 18.6.12. התובע ביקש למנות מומחים רפואיים בתחום הנוירולוגי והאורתופדי. לטענתו, הוא סובל עקב התאונה מסימפטומים שונים כאמור במסמכים הרפואיים אשר צורפו לבקשה.

הנתבעת התנגדה לבקשה בשלב זה. לטענתה, התובע פנה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), על מנת להכיר בתאונה כתאונת עבודה, הועדה הרפואית של המל"ל קבעה לו נכות זמנית עד לנובמבר 2013. לכן, משפנה למל"ל עליו למצות הליכים אלה בפניו, זאת לפי סעיף ' לחוק. בנוסף, טוענת הנתבעת כי קביעת נכות זמנית על ידי הוועדה מעידה על כך שהנזק טרם גובש ולכן אין מקום למנות מומחים בשלב זה.

בהחלטה מיום 26.6.13 הורה בית המשפט לתובע להבהיר מדוע שלא להמתין לקביעת הנכות ע"י המל"ל. התובע טוען בתגובתו, כי אין הצדקה להמתין לקביעת המל"ל ולמנוע ממנו לממש זכותו על פי דין, שכן לא ברור מתי תתקבל הכרעה במל"ל לגבי נכות צמיתה, ואף יתכן מצב כי גם בוועדה הבאה תקבע לו נכות זמנית בלבד. בנוסף, טוען התובע, כי משפטית אין יסוד לטענת הנתבעת כי לפי סעיף 6ב' לחוק, משהחל התובע בהליכים מול המל"ל עליו למצותם, זאת לנוכח גישת הפסיקה, לפיה סעיף 6ב' הנ"ל הינו חריג לדרך המלך שהותוותה בסעיף 6א' לחוק הדן במינוי מומחה ע"י בית המשפט.

לאחר עיון בתגובה ובתשובה, מצאתי כי אין מקום למנות מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בשלב זה.סעיף 6ב' לחוק קובע, כי משנקבעה דרגת נכות על פי כל דין לנפגע, בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה (בחריג של מתן רשות להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, שאינו לענייננו).

אכן, הפסיקה עליה נסמך התובע קובעת כי אין לחייב את התבוע למצות את זכותו כלפי המל"ל. אם היה התובע נמנע מלפנות למל"ל – לא ניתן היה לדחות את הבקשה למינוי מומחים מטעם זה. פרשת טטרו, עליה נסמך התובע (רע"א 1619/93 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו, פ"ד מז' (4) 89 (1993)), קובעת אך ורק מה התוצאה כשקיימת קביעה על פי דין, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק הפיצויים. לצד קביעה זו, הותיר בית המשפט פתח להתנגדות למינוי מומחה רפואי במסגרת סעיף 6א' לחוק הפיצויים, מקום בו החלטה בדבר דרגת נכות צפויה להינתן בתוך זמן קצר ואילו מינוי המומחה מטעם בית המשפט ומתן חוות דעת מטעמו, כרוכים בהליך ממושך (ראה פסקה 6 בעניין טטרו לעיל וכן רע"א 1588/10 חן מיכאל נ' ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ ואח' (6.9.2010) פסקה 6).

במקרה שבפני, מדובר בתובע שכבר החל בהליך בפני ועדות המל"ל, זאת להבדיל מעניין טטרו ומעניין מיכאל, בהם דובר על תובע שלא פנה למל"ל כלל. במקרה זה התובע כבר נבדק והועדה אף קבעה לו נכות זמנית, אשר תקפותה תפוג בעוד חודשים ספורים, ומן הסתם תקבע באותו מועד נכות צמיתה, ככל שתמצא כזו. אין מדובר בעיכוב בלתי ראוי. מדובר בתביעה שהוגשה חצי שנה בלבד לאחר התאונה (בד"כ ע"פ הפסיקה ראוי להמתין כשנה להתגבשות הנזק). מצויים אנו היום רק 13 חודשים ממועד התאונה. מינוי מומחה מטעם בית המשפט וקבלת חוות דעתו ממילא ימשכו כמה חודשים. ממילא בהתאם ליומנו של בית המשפט נקבעים קדמי משפט בתיקים מסוג זה לאפריל 2014 או בסמוך לכך. בנסיבות אלה, אינני רואה טעם במינוי מומחים בשלב זה, בו קביעת וועדת המל"ל אמורה להינתן בתוך זמן קצר, ובסמוך למועד בו תתקבל חוות הדעת מומחה בית המשפט, אם ימונה כזה.

יתרה מכך, קביעות שונות של נכות צמיתה ע"י המל"ל וע"י מומחי בית המשפט, עלולות להביא לעיוותים בדרך של ניכויים בלתי פרופורציונאליים מסכום הפיצוי שייקבע, וכבר היו דברים מעולם, ולכן, ככל שמדובר בעיכוב קצר, יש לנסות להמנע מכך.

כמובן שאם יתברר כי ההכרעה בדבר נכות צמיתה על פי כל דין משתהה באופן בלתי סביר, שלא באשמת התובע, יוכל בית המשפט לקדם שמיעת תיק זה ע"י מינוי מומחים מטעמו, כאמור בהלכת טטרו, המתייחסת לדחיית קצרה לקבלת קביעת הנכות.

לפיכך, בשלב זה נדחית הבקשה למינוי מומחים רפואיים.

הצדדים יעדכנו עד 10.1.2014 בדבר תוצאות ההליכים במל"ל, ואז ייקבע מתווה להמשך שמיעת ההליכים בתיק.

ניתנה היום, ‏ט"ו אב תשע"ג, ‏22 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ