אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גובניה(עציר) ואח' נ' מדינת ישראל

גובניה(עציר) ואח' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 12/08/2010 | גרסת הדפסה
ע"ח
בית המשפט המחוזי נצרת
18860-08-10
12/08/2010
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
1. מלקו גובניה (עציר)
2. ישטמבל בסטין (עציר)
3. צקול קסאו (עציר)

הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

1.בפני ערר על החלטתו של בית משפט קמא (כב' השופטת יונג גופר), בת"פ 30304-08-10, לפיה הפיקוח האלקטרוני שהוטל על העוררים יוותר בתוקפו, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט.

השתלשלות העניינים בקצרה

2.ביום 12.7.10 נגזר דינם של העוררים ע"י כב' השופטת רוטפלד-האפט והוטל עליהם עונש של מאסר בפועל לתקופה של שמונה חודשים, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. לאחר מתן גזר הדין ביקשו ב"כ העוררים כי בית המשפט יעכב את ביצוע גזר הדין ב- 45 ימים לצורך הגשת ערעור. ב"כ המשיבה הודיעה כי היא מסכימה לבקשה לעיכוב ביצוע בכפוף לכך שהעוררים יישארו באותם תנאי שחרור שחלו עליהם עד מתן גזר הדין. השופטת רוטפלד-האפט קבעה "אני מעכבת ביצוע עונש המאסר ב-45 יום כפי המבוקש".

5129371

3.ביום 2.8.10 פנתה עו"ד שירלי צרניקר, סגנית מנהלת היחידה לתיאום ופיקוח אלקטרוני, לבית המשפט קמא בבקשה שיבהיר האם תנאי הפיקוח האלקטרוני עדיין חלים על אחד העוררים וזאת לאחר שב"כ טען לפניה כי יש להסיר את האיזוק.

בהחלטה מיום 4.8.10 קבעה כב' השופטת יונג גופר כי פרשנותו של ב"כ העורר שגויה וכי הפיקוח האלקטרוני יוותר בתוקפו כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט.

על כך הוגש הערר שלפניי.

4.הן בהודעת הערר והן בטיעוניהם בפניי, טענו ב"כ העוררים באריכות כי החלטת בית משפט קמא מיום 04/08/10 בטלה מעיקרא, מאחר ועם מתן גזר הדין, סיים בית המשפט את מלאכתו, על כן לא היה כל מקום לתת החלטה נוספת לאחר שניתן גזר הדין.

טענו עוד, כי החלטת בית המשפט בדבר עיכוב ביצוע גזר הדין ברורה. לדידם, בית משפט קמא לא קיבל את בקשת ב"כ המשיבה כי עיכוב ביצוע גזר הדין יהא באותם תנאי השחרור שהיו עד כה, וכי תכליתה של החלטה זו ברורה שלא זקוקה כל פרשנות.

טענו עוד, כי כב' השופטת לילי גופר שגתה בהחלטתה עת שנתנה פרשנות להחלטה שניתנה ע"י כב' השופטת כרמלה רוטפלד. הוסיפו וטענו, כי בהתאם לסעיף 87 לחוק העונשין התשל"ז – 1977, כל עוד בית המשפט לא התנה במפורש בהחלטתו תנאים לעניין עיכוב ביצוע גזר הדין, הרי שמעצר הבית לרבות האיזוק האלקטרוני שנועדו עד תום ההליכים בטלים.

מנגד, ביקשה ב"כ המשיבה לדחות את הערר, והיא סמכה עת החלטת כב' השופטת לילי גופר. לדידה, החלטת בית משפט קמא ברורה והיא כוללת עיכוב ביצוע גזר הדין, בכפוף לתנאי השחרור אשר היו חלים עד מתן גזר הדין.

הפנתה לעמדתה בבית משפט קמא, שהסכימה לעיכוב ביצוע גזר הדין, ושם התנתה את הסכמתה בכך, שתנאי השחרור שהיו קיימים, ימשיכו לחול גם בתקופה זו.

5.לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בהחלטות כב' השופטות כרמלה רוטפלד ולילי גופר, נחה דעתי כי דינו של הערר להידחות:

א.אין חולק כי עד למתן גזר הדין העוררים היו משוחררים בתנאי מעצר בית עם איזוק אלקטרוני, ואין חולק כי תנאים אלה ממשיכים לחול עד לסיום ההליכים, קרי עד למתן גזר הדין.

ב.בתאריך 12/07/10 גזרה כב' השופטת כרמלה רוטפלד את דינם של העוררים, והטילה על כל אחד מהם, בין היתר, עונש של מאסר בפועל לתקופה של שמונה חודשים. במעמד מתן גזר הדין, ביקשו ב"כ העוררים לעכב את ביצוע גזר הדין למשך תקופה של 45 ימים על מנת לאפשר להם להגיש ערעור, וב"כ המשיבה הסכימה לעיכוב ביצוע בכפוף לכך שהעוררים יישארו באותם תנאי שחרור כפי שחלים עד מתן גזר הדין.

נוכח האמור, החליטה כב' השופטת כרמלה רוטפלד: "אני מעכבת ביצוע עונש המאסר ב- 45 ימים כפי המבוקש". לטעמי, החלטת כב' השופטת כרמלה ברורה ומשמעותה הינה שהיא מעכבת את ביצוע המאסר בכפוף לכך שתנאי השחרור אשר חלו קודם לכן, ימשיכו לחול לאחר גזר הדין, זו הפרשנות המילולית והתכליתית של ההחלטה, אשר מתיישבת עם נסיון החיים והשכל הישר.

ג.ב"כ העוררים מבקשים בעררם למעשה לתת פרשנות מוטעית ומרחיקה לכת להחלטת כב' השופטת רוטפלד, הרי כידוע הכלל הוא שיש לרצות את העונש עם מתן גזר הדין, והחריג הוא עיכוב ביצועו (ראה קדמי על סדר הדין בפלילים חלק שני עמ' 1717).

בענייננו, העוררים אשר עת שנהנו מחזקת החפות, היו מצויים במעצר בית עם איזוק אלקטרוני, על כן אין הדבר הגיוני והדעת אינה סובלת, כי לאחר שחזקת החפות לא קיימת והם כיום בגדר מורשעים בדין כי בית המשפט יורה על עיכוב ביצוע המאסר ללא תנאים כלל וכלל, כפי שטוענים העוררים. כאמור, פרשנות זו שגויה על פניה, והיא מנוגדת לחלוטין לתכליתה של החלטת בית המשפט קמא.

ד.החלטת כב' השופטת כרמלה רוטפלד, לטעמי הייתה ברורה, הן מבחינה מילולית והן על ידי פרשנות תכליתית, ואילו החלטת כב' השופטת לילי גופר לא היה בה כדי לתת פרשנות כלשהי להחלטת כב' השופטת כרמלה רוטפלד, על כן אין כל מקום להשיג עליה, וכל טענות העוררים בנוגע להחלטת כב' השופטת לילי גופר, דינן להידחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ