אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גואל ואח' נ' מנהל מחלקת עבודות ציבוריות ואח'

גואל ואח' נ' מנהל מחלקת עבודות ציבוריות ואח'

תאריך פרסום : 08/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1319-05
08/07/2010
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
1. מאיר גואל
2. יצחק גואל
3. יעקב גואל

הנתבע:
1. מנהל מחלקת עבודות ציבוריות
2. מדינת ישראל-משרד התחבורה
3. מדינת ישראל-משרד התשתיות הלאומיות

פסק-דין

פסק דין

כללי

זוהי תביעה לתשלום פיצויי הפקעה.

בתביעה נטען כי התובעים הם בעלים משותפים של בית עסק, אשר עסק בזמנים הרלבנטיים בייצור כימיקלים שונים לתעשיה (להלן: "העסק"), עסק אשר נוהל בשטח של כ-180 מ"ר, הכולל מבנה וסככות, בחלק מחלקה 115 בגוש 6011 (להלן: "הנכס"). התובעים טענו כי הם בעלי זכות דיירות מוגנת בנכס מכוח הסכם דיירות מוגנת בינם לבין עמידר מיום 1.6.89.

הנכס גבל בכביש 44 (כביש יפו-רמלה), בסמוך לאיזור התעשיה של חולון ולישוב אזור.

מע"צ פעלה מאז שנת 1965 להרחבת כביש 44, זאת בהתאם לצו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (כביש תל אביב-רמלה), תשכ"ג - 1963, שפורסם בקובץ התקנות מס' 1411 מיום 31.1.63, עמ' 935, ובהתאם לצו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (כבישים ארציים שונים), תשכ"ד - 1964, שפורסם בקובץ התקנות מס' 1547 מיום 20.2.64, עמ' 816.

מדובר אפוא בהפקעה על פי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן: "פקודת הדרכים").

הליכי תפיסת החזקה

במסגרת פרויקט הרחבת הכביש, פרויקט שנמשך לאורך שנים, נדרשה מע"צ, בשלב האחרון של הפרויקט, לתפוס חלק מחלקה 115 הנ"ל, בשטח של כ-365 מ"ר, מתוך שטח כולל של 430 מ"ר. למעשה, משמעות הדבר הייתה תפיסתו של השטח כולו. באותה עת החזיקו התובעים, מתוך השטח הכולל, שטח של 176 מ"ר; עסק אחר, של נגריה (להלן: "נגריית דניאל"), החזיק בשטח של 254 מ"ר (לגרסת מע"צ, כל אחד מהמחזיקים הללו החזיק בפלישה שטח גדול יותר מהשטח שבו היו לכל אחד מהם זכויות של דיירות מוגנת בהתאם לחוזים עם עמידר).

ביום 1.12.97 שלחה פרקליטות מחוז ת"א לתובעים "הודעה על הפקעה" (נספח ג' לתצהיר התובעים). במכתב זה נדרשו התובעים לפנות את השטח הדרוש למע"צ ולמסור את החזקה בו תוך 30 יום. ביום 18.1.98 (בטעות נרשם 18.1.97) שלחה מע"צ מכתב נוסף לתובעים (נספח ד' לתצהיר התובעים). במכתב זה הודיעה מע"צ לתובעים על הצורך בתפיסת חזקה ועל עריכת סיור מוקדם בשטח, אשר נקבע ליום 28.1.98.

לאחר שמע"צ ביקשה לתפוס חזקה במקרקעין כאמור, התנגדו לכך הן התובעים והן נגריית דניאל. מע"צ נקטה בהליכי תפיסת חזקה הן כנגד התובעים והן כנגד דניאל. כנגד התובעים הוגשה תביעה לבית משפט השלום בהרצליה (ה"פ 10016/98) ועתרה למתן צו שיתיר לה לתפוס חזקה במקרקעין. ביום 4.10.99 ניתן פסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז) מאיר שנהב, המקבל את העתירה. צו מסירת החזקה, כך נקבע בפסק הדין, ייכנס לתוקפו תוך 45 יום (נספח ה' לתצהיר התובעים).

בעקבות פסק הדין שלחה הפרקליטות מכתב לבאי כוח התובעים, ביום 25.10.99 (ת/9), שבו מתבקשים התובעים לפנות את השטח, בהתאם לנקבע בפסק הדין.

הליך מקביל נוהל כנגד נגריית דניאל (ה"פ שלום הרצליה 10010/98). לאחר שמיעת הוכחות קיבל כב' השופט גורפינקל את התביעה; ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 7.3.02 (ע"א מחוזי ת"א 3454/99; נספח ח' לתצהיר מר שלומה גולדשטיין מטעם הנתבעים).

בשל התמשכות ההליכים מול דניאל לא יכלה מע"צ לתפוס את החזקה בכל השטח הדרוש לה ולקדם את המשך הפרויקט. דניאל פינה את החלק שבחזקתו רק בסמוך לחודש יוני 2002, ורק לאחר מכן ניתן היה להרוס את המבנים כולם, אשר הוחזקו לפני כן על ידי דניאל ועל ידי התובעים.

עוד קודם לכן, ולאחר מתן פסק הדין כנגד התובעים פנו אלו באמצעות בא כוחם למע"צ ביום 27.9.00 (נספח ו' לתצהיר התובעים), הבהירו כי פינו את השטח בהתאם לפסק הדין, אך חרף זאת לא נתפסה החזקה בידי מע"צ ולא נתקבל דבר על חשבון הפיצויים. מע"צ נדרשה להודיע האם היא עומדת על קיומו של פסק הדין ואם כן, היא נדרשת לשלם את מלוא סכום הפיצויים.

התובעים פינו את עסקם מהמקרקעין בהתאם לפסק הדין. המצהיר מטעמם, התובע 1, הצהיר על כך; הדבר עולה מההתכתבות; לא הובאה כל ראיה סותרת. עצם העובדה כי מע"צ הייתה תלויה, בכל הנוגע לתפיסת החזקה וביצוע ההריסה, בסיום ההליך מול דניאל, אינה מעלה ואינה מורידה.

יש לראות, כמועד מסירת החזקה על ידי התובעים למע"צ, את המועד שנקבע בפסק הדין, כלומר 45 יום לאחר מסירתו – 20.11.99.

פיצויי ההפקעה

ייאמר מיד, לא מצאתי לנכון להידרש לכל חזית המריבה שבין הצדדים.

נקודת המפתח, לטעמי, היא העובדה שלנגריית דניאל שולמו, בחודש יולי 2002, פיצויים בסכום של 1,202,562 ₪ (סעיף 19 לתצהיר גולדשטיין). סכום זה התבסס על חוות דעת עדכנית של השמאי שדה מיום 9.4.02 (ת/14), שלפיה הועמד הפיצוי לדניאל על סכום קרן של 800,000 ₪, נכון ליום 13.2.96 (מועד שבו נערכו חוות הדעת הקודמות של מר שדה הן בנוגע לדניאל והן בנוגע לתובעים – ת/12, ת/13).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ