אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גואטה ואח' נ' "בזק" חב' הישראלית לתקשורת בע"מ ואח'

גואטה ואח' נ' "בזק" חב' הישראלית לתקשורת בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 20/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1679-05
14/10/2013
בפני השופט:
אליהו בכר

- נגד -
התובע:
1. "בזק" חב' הישראלית לתקשורת בע"מ
2. רשות השידור
3. מדינת ישראלשתיהן

הנתבע:
מרדכי גואטה ו-39 אח'כולם

החלטה

1. לפני בקשת המבקשות הן הנתבעות בתובענה לדחות התביעה על הסף מחמת התיישנות ולחלופין לדחות התביעות שהתווספו לתביעה בתאריך 2.1.2011 מחמת התיישנות ומחמת אי התרת הגשתן.

טענות המבקשות

2. לטענת המבקשות, המבוססת על תצהירי התובעים כפי שהוגשו לביהמ"ש לקראת מועדי ההוכחות וכן חוו"ד המומחים מטעמם, 40 התביעות המוגשות מקשה אחת בתובענה זו ע"י כלל התובעים הוגשו לאחר שעילת תביעתם התיישנה.

3. יוזכר, כי כתב התביעה אותו הגישו המשיבים, בני המושב פורת או שהיו בניו בתקופה הרלוונטית, נסב על הפעלת תחנת השידור הלל (להלן: "תחנת השידור"), שמוקמה בתקופה הרלוונטית בין משולש היישובים עין שריד ועין ורד מדרום, צורן מצפון ופורת ממזרח, השתרעה על פני כ-1,000 דונם ובמרחק של מטרים ספורים משדות המושב פורת והופעלה ע"י המבקשות בין השנים 1962 ל-2003 הסבה לתובעים נזקים קשים עת נמנעה מהם האפשרות לעבד שדותיהם החקלאיים בשל השדות המגנטיים אותם יצרה תחנת השידור לאור השימוש הרב בחשמל לתפעולה. אותם שדות מגנטיים כאמור גרמו לטענת התובעים נזקים הן לחי והן לצומח ולאיכותו. מעבר לכך, עשו בתחומי תחנת השידור שימוש בחומרים מדבירי צמחיה שגדלה בסמוך לתחנת השידור וכן עשו שימוש במלחים להמלחת הקרקע לצורך העצמת מוליכותה החשמלית והארקה בסמוך לתחנת השידור. חומרים אלה זלגו לשדות התובעים כשהם נישאים על ידי מי הגשמים וצינורות ההשקיה הביאו לכך ששדותיהם הפכו משדות פוריים לשדות "עקרים" ולאדמת בור חסרת תועלת עבורם.

4. לטענת המבקשות, וכפי העולה מכל אחד מ-40 תצהירי המבקשים, וכן מהצהרת מר חיים חדד בהודעה על הגשת חוו"ד מומחים מטעם התובעים, התובעים ערים לנזקים שנגרמו לגידוליהם החקלאיים החל מסמוך למועד הקמת התחנה בשנת 1962 וכך גם הינם מודעים לשיבושים הקשים בצמיחת הגידולים חקלאיים, גידולים שצמחו שלא בעונתם, פירות ענק בלתי טבעיים וכיוצ"ב.

מאחר ונזק זה נגרם לתובעים עשרות שנים קודם להגשת תביעתם, כי אז עילת תביעתם התיישנה.

5. המבקשות הדגישו, כי יש לדון בטענת ההתיישנות כבר עתה ולא להותירה לסוף ההליך מקום בו יש בהכרעה כדי לסיים ההליך ולחסוך במשאבים כפי הנחיית ביהמ"ש העליון (ע"א 2919/07 מדינת ישראל - הועדה לאנרגיה אטומית נ' ליפל (פורסם בנבו-19.9.10) להלן: "פרשת ליפל").

6. המבקשות הדגישו עוד, כי התובעים לא טענו כל טענה בתביעתם אודות אי תחולת דיני ההתיישנות על תביעתם, כי כתבי ההגנה שהוגשו העלו טענת התיישנות אך אלה לא זכו למענה בכתב התשובה שהוגש.

7. עוד טענו, כי במועד הגשת כתב התביעה המקורי, בתאריך 22.5.2005, התובעים כבר יודעים על נזקיהם כמו גם על הקשר הסיבתי שהביא להתרחשותם מזה עשרות שנים ולכן תקופת ההתיישנות העומדת על 7 שנים הסתיימה.

עוד הוסיפו, כי גם סעיף 8 לחוק ההתיישנות,תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), העוסק בהתיישנות שלא מדעת, אינו יכול לסייע לתובעים, שכן הנטל להוכחת התקיימותו מוטל על התובעים אלא שאלה כלל לא טרחו לציין זאת בכתב תביעתם (לעניין החובה להעלות טענה לתחולת סעיף 8 לחוק ההתיישנות ר' פרשת ליפל סע' 41 לפסה"ד), כך גם לעניין היקף וטיב הגילוי לפיהם די בחשד בלבד לקיום קשר סיבתי לשם התחלת מרוץ ההתיישנות (פרשת ליפל) כאשר המבחן הינו אובייקטיבי של "קצה חוט" ולא סובייקטיבי (ר' גם רע"א 5087/10 מדינת ישראל נ' אריאל דוננפלד (פורסם בנבו-7.11.12)).

8. עוד ציינו המבקשות, כי מאחר ולפי טענות התובעים בתביעתם נזקיהם קדמו לתקופת 7 השנים שקדמה להגשת התביעה, יש לראות בתביעתם כזו המבוססת על "מעשה עוולתי נמשך הגורם לנזק אחד" ולכן עסקינן ב"עילה מתארכת". מאחר ובנסיבות בהן ההתנהגות העוולתית כמו גם הנזקים מתחילים עשרות שנים קודם להגשת התובענה כי אז עילת התובענה בכללותה מתיישנת.

9. לחלופין טענו המבקשות, כי התובעים הוסיפו תובעים נוספים לכתב התביעה המתוקן אותו הגישו מבלי שקיבלו לכך היתר. בכל מקרה, כך טענו, הוספתם במועד בהם הוספו (2.1.11 מועד הגשת כתב התביעה המתוקן) מביא לכך שתביעתם במועד זה התיישנה.

המבקשות הוסיפו וטענו, כי במועד הגשת התובענה לא ניתן לתובעים פטור מאגרה, לכן, הוקטן סכום התביעה והועמד על 5.3 מיליוני ₪. כמו כן טענו, כי נותרו בתובענה 24 תובעים בלבד. 23 תובעים נוספים שהיו רשומים בתובענה עם הגשתה נמחקו ממנה בהחלטת ביהמ"ש מתאריך 8.1.06 וכך גם נמחקה תביעתם של 6 תובעים נוספים שבקשתם למתן פטור מאגרה נדחתה אף היא והם אינם כלולים בתובענה. מכאן, שהתובענה הוגבלה בסכום וכן הוגבלה ל-24 התובעים שנותרו בה, כפי שאף סבר רשם ביהמ"ש (כתוארו אז) כב' הש' ברוך ז"ל בהחלטתו מתאריך 8.1.06 על הבקשה להפחתת סכום התביעה אותה הגישו התובעים לפיה: "ברור שכל אותם תובעים שאינם חלק מכתב התביעה המקורי-נמחקים ממנו בזאת".

בתאריך 9.5.2010 התירה כב' הרשמת נחליאלי להחליף את תובע 14 שנפטר במשיבה 16.

בתאריך 16.6.10 ביקשו התובעים להגיש כתב תביעה מתוקן התואם את החלטותיו הקודמות של ביהמ"ש.

בתאריך 30.11.10 אפשר ביהמ"ש, כב' הרשמת נחליאלי-חיאט, להשלים תשלום אגרה ולחלופין להגיש כתב תביעה שיתאים את שיעור האגרה ששולם.

בתאריך 21.12.10 הגישו התובעים "מודעה לביהמ"ש" ובה ציינו כי 16 תובעים שתביעתם נמחקה מבקשים להצטרף אליה וכי 2 תובעים מבקשים להגדיל את סכום תביעתם.

בתאריך 22.12.10 התירה כב' הרשמת לתקן כתב התביעה בכפוף לתשלום יתרת האגרה לאור תיקון כתב התביעה, אלא שלטענת המבקשות, ביהמ"ש כלל לא התבקש לתקן את התובענה כפי שדורש הדין, כלל לא התבקשה תגובת הנתבעים וכב' הרשמת נחליאלי במסגרת ההחלטה הפנתה להחלטתה הקודמת מתאריך 30.11.10 אותה פירשו המבקשים ככזו המתירה להפחית את סכום התובענה מהסך של 34 מיליוני ₪ שצוין בו ולא מעבר לכך- היינו לא תיקון התובענה על דרך הוספת תובעים כמו גם לא התירה הגדלת סכום התביעה לסכומים שלא היו בתביעה קודם. אחרת, כך טענו, לא ניתן להבין את החלטת ביהמ"ש שלא התירה התייחסות הנתבעות להגשת כתב תביעה מתוקן אותו ביקשו להגיש התובעים.

10. מעבר לכך טענו המבקשות, כי גם ללא סילוק התביעות על הסף מחמת אי התרת הגשתן ע"י התובעים, עדיין יש לסלק תביעתם מחמת התיישנות. לטענת המבקשות תביעות המשיבים 3,7,16 ו-24 התיישנה במלואה מאחר ולא נכללו בתובענה המקורית וחלפו יותר מ-7 שנים מאז הפסקת פעילות התחנה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ