אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גואברה נ' קולגאסי

גואברה נ' קולגאסי

תאריך פרסום : 01/08/2011 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
49412-06-11
31/07/2011
בפני השופט:
תמר בזק רפפורט

- נגד -
התובע:
יחיא בדוי גואברה
הנתבע:
טארק קולגאסי

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' אביב) לדחות את בקשת המבקש למתן צו זמני המונע את כניסת המשיב לדירה, שבה מחזיק המבקש, המצויה בחלקה 118 בגוש (ירדני) 30604 בבית חנינה בירושלים (להלן – הדירה).

אלה עיקר העובדות הדרושות לעניין, כפי שהן עולות מההחלטה, מבקשת רשות הערעור ומכתבי הטענות שצורפו כנספחים לה: המשיב היה בעל הזכויות במקרקעין הידועים כחלקה 118 בגוש (ירדני) 30604 בבית חנינה (להלן – המקרקעין). בין המשיב לבין הקבלנים אחמד עלי וסלימאן ג'ית (להלן – עלי וגית) נערך הסכם קומבינציה, שלפיו בנו עלי וגית בניין במקרקעין, ובתמורה לכך קיבלו את הזכויות במחצית מן הדירות שנבנו. בין המשיב לבין עלי וגית נתגלעה מחלוקת באשר לזכויות בשלוש דירות שנבנו בקומות 5-7 בבניין, לאחר שעלי וגית מכרו דירות אלה לצדדים שלישיים. המשיב יזם הליך בבית משפט השלום בירושלים כנגד עלי וגית וכנגד שלושת קוני הדירות (ת"א 18787/08), שבגדרו טען כי הוא בעל הזכויות בשלוש הדירות המצויות בקומות 5-7, ולכן מכירת הזכויות בהן נעשתה שלא כדין. ביום 19.2.09 קיבל בית משפט השלום את התביעה בהיעדר הגנה. בית המשפט קבע כי בהתאם להסכמים היו אמורים עלי וגית לקבל דירות אחרות בבניין, שאותן כבר קיבלו; הורה לסלק את הנתבעים מן הדירות; ואסר על עלי וגית לעשות עסקה כלשהי ביחס לדירות (להלן – פסק הדין). מספר בקשות שהגישו עלי וגית לביטולו של פסק הדין, נדחו. על פסק הדין לא הוגש ערעור.

לטענת המבקש הוא תפס חזקה בדירה המצויה בקומה השישית בבניין לאחר שרכש בה את הזכויות מאת עלי וגית ביום 18.3.09 – כחודש לאחר מתן פסק הדין כנגד עלי וגית, אשר אסר עליהם למעשה להתקשר בעסקאות בקשר לדירות, לרבות הדירה שהמבקש טוען לזכויות בה. המשיב פעל לפינויו של המבקש מהדירה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל של פסק הדין. ביום 11.4.11 בוצע צו פינוי על-ידי לשכת ההוצאה לפועל והמבקש הוצא מן הדירה. לאחר הפינוי שב המבקש ותפס חזקה בדירה. בעקבות כך חזר ופנה המשיב ללשכת ההוצאה לפועל וניתן צו נוסף לפינויו של המבקש. לאחר דברים אלה, ובעקבותיהם, פנה המבקש לבית משפט השלום בהליך נפרד וביקש ליתן צו שיאסור על המשיב להיכנס לדירה. כן ביקש כי יוצהר, שהליכי ההוצאה לפועל המורים על פינויו מן הדירה אינם חלים ביחס אליו. לשיטתו, פסק הדין שניתן כנגד עלי וגית בטל, ומשכך הועברו אליו הזכויות בדירה כדין ואין להתיר למשיב להיכנס אליה.

בית המשפט קמא דחה את הבקשה לצו המניעה הזמני בקובעו, כי עצם העובדה שהמבקש טוען כי רכש את הזכויות בדירה בטרם נדחתה בקשת עלי וגית לביטול פסק הדין אינה מעלה ואינה מורידה, שכן אין די בעצם הגשת בקשה לביטול פסק דין כדי לגרוע מתוקפו המחייב. כן מצא בית המשפט כי למבקש כלל אין מעמד לתקוף את פסק הדין וכי הדבר נוגד את סופיות הדיון. בהקשר זה אף נדחתה הטענה בדבר היעדר סמכות של בית המשפט ליתן את פסק הדין, משטענה זו נדונה במסגרת פסק הדין ונדחתה שם. בנוסף קבע בית המשפט כי על המבקש מוטל הנטל להראות כי להסכם לרכישת הזכויות בדירה מיום 18.3.09 יש תוקף מחייב, חרף היותו מנוגד לפסק הדין, וכי המבקש לא הרים נטל זה. המבקש לא הראה כי עלי וגית רשאים היו להעביר לו זכות כלשהי בדירה ולכן אף לא הוכיח כי יש לו זכויות בדירה, ולכל היותר יכול הוא לחזור אל עלי וגית כדי למצות איתם את הדין. בסיומה של ההחלטה העיר בית המשפט, כי המתאם בין התנהלות המבקש לבין התנהלות עלי וגית "מעלה ריח חזק של ניסיון לעקוף את פסק הדין שניתן ולשבש את הסיכוי להוציאו אל הפועל". בית המשפט סבר כי היעתרות לבקשה במצב כזה תאפשר מניעת אכיפה של פסקי דין הקובעים זכויות במקרקעין, ולכך אין לתת יד.

מכאן בקשת רשות הערעור, שבגדרה טוען המבקש כי פסק הדין בת"א 18787/08 לא בוטל רק בשל כך שלא שולם מלוא סכום ההוצאות שנקבע שיש לשלמן כתנאי לביטולו, וכי ממילא אין הוא מכריע בשאלת סמכותו העניינית של בית משפט קמא לדון בזכויות במקרקעין המצויים בשטחB או C, שבשטחי הרשות הפלשתינית. לשיטת המבקש, בית המשפט לא היה מוסמך לדון בתביעה לסילוק יד ביחס למקרקעין שבשטחי הרשות הפלשתינית, ועל כן פסק הדין בת"א 18787/08 ניתן בחוסר סמכות והוא בטל. בנוסף נטען, כי פסק הדין אינו חל על המבקש, הואיל והוא לא היה צד להליכים אלה, ובעת שרכש את הזכויות בדירה מעלי וגית כלל לא היה מודע לקיומם.

דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף בלא צורך בתשובה. הלכה פסוקה היא כי ערכאת הערעור איננה מתערבת ברגיל בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, אלא במקרים חריגים (ראו רע"א 5072/00 אזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגריית האחים אבו בע"מ, פ"ד נה(2) 307, 310 (2000) והאסמכתאות שם). לא מצאתי במקרה זה לחרוג מהכלל האמור.

גם לגופו של עניין לא מצאתי עילה להתערב בהכרעתו של בית משפט קמא בעניינו של המבקש. כידוע, על המבקש צו מניעה זמני להוכיח את נטיית מאזן הנוחות לטובתו ואת קיומה לכאורה של עילת תביעה (רע"א 10509/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בגס (פורסם במאגרים, 25.12.2005)). אשר למאזן הנוחות, המבקש כלל לא טען כי זה נוטה לטובתו במידה המצדיקה היעתרות לבקשה למתן סעד זמני, ונראה כי שתיקה זו באה על רקע מחדלו מלפעול לעיכוב פינויו מן הדירה במסגרת ההליכים המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל והעובדה שבפועל פונה הוא מן הדירה בעבר. בנסיבות אלה דומה כי אין צורך כלל להידרש לשאלת קיומה של זכות לכאורה (ראו: רע"א 1794/11 חברת החשמל מחוז חברון נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם במאגרים, 5.6.11).

עם זאת, ולמעלה מן הצורך יצוין, כי לא מצאתי פגם בקביעתו של בית המשפט קמא, שממנה עולה כי בשלב זה קיים קושי בטיעון המבקש בדבר קיומה לכאורה של עילת תביעה. טענותיו של המבקש בדבר זכויותיו בדירה נסמכות על הסכם שעשה כנטען עם עלי וגית ביום 18.3.08 – כחודש לאחר שניתן פסק הדין שמיום 19.2.08 לטובת המשיב וכנגד עלי וגית, האוסר על עלי וגית להתקשר בעסקאות באשר לדירות שבמחלוקת, לרבות הדירה לה טוען המבקש. טענת המבקש כי התקשר בהסכם באשר לדירה לאחר שניתן פסק הדין מעוררת, על פניה, קושי, ופוגמת בעוצמת הזכות הנטענת לכאורה במידה ניכרת, בין אם ידע המבקש על פסק הדין ובין אם לאו. אף שהמבקש לא היה צד לפסק הדין, ובשלב זה לא נקבע אם היה מודע או לא היה מודע לקיומו של פסק הדין, עצם העובדה שזכויות המבקש נרכשו ממי שלא היה רשאי להעבירן לו, מכוח פסק דין, מעוררת קושי ניכר בקביעה בדבר זכויותיו של המבקש, הרוכש.

יתר על כן, המשיב פעל למימוש זכויותיו באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. המבקש לא ערער על החלטות ההוצאה לפועל בדבר פינויו, ורק לאחר שפונה יזם הליך עצמאי בבית משפט קמא, אשר נשען כולו על הטענה כי פסק הדין שקובע את זכויותיו של המשיב בנכס ניתן בחוסר סמכות, ולכן הוא בטל. הכלל הוא שפסק דין שריר וקיים עד שיבוטל, אם בכלל, על ידי הערכאה המוסמכת, אם במסגרת בקשה לביטול פסק הדין, או במסגרת ערעור. בנוסף, אף אם פסק דין ניתן בחוסר סמכות, הרי שבהתאם לתורת הבטלות היחסית אין לגזור מכך בהכרח בטלות של פסק הדין ורק הערכאה המבררת יכולה להורות על תוצאה כזו, לאחר שתביא בחשבון את מכלול נסיבותיו של העניין המונח בפניה ואת השלכות הקביעה בדבר בטלות (ראו: רע"פ 2413/99 גיספן נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד נה(4) 673 (2001)).

בבקשת רשות הערעור לא תמך המבקש את טענתו בדבר חוסר הסמכות של בית המשפט ליתן את פסק הדין בת"א 18787/08 באסמכתאות מתאימות ולא ביסס אותה בטיעון סדור. בהתאם לפסיקת בית משפט זה, מצב דברים שבו המקרקעין מצויים מחוץ לגבולות המדינה אינו מוביל דווקא לחוסר סמכות של בתי המשפט של המדינה, אלא בעיקר מעורר שאלה בדבר הדין החל על העסקה (ת"א (מחוזי ירושלים) 1456/98 אבו סען נ' אבו חמדה (פורסם במאגרים, 19.10.06); ת"א (מחוזי ירושלים) 6272/04 הקרן ליד מדרשת א"י בע"מ נ' אמרזיאן (פורסם במאגרים, 27.7.06)). לפיכך, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטתו של בית משפט קמא, שממנה עולה כי בשלב זה של הדיון אין הזכות לכאורה מצדיקה מתן סעד ארעי. להסרת ספק, אין באמור בהחלטה זו כדי לחרוץ דבר באשר לזכותו המהותית של המבקש בתביעה העיקרית, אלא כדי להצביע על קשיים המצדיקים את הימנעות בית משפט קמא מליתן סעד זמני לטובת המבקש.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות והערבון יושב לידי המבקש.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"א, 31 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ