אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גדעון שמיר נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ ואח'

גדעון שמיר נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 29/07/2013 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
4636-10
23/07/2013
בפני השופט:
שרה מאירי – אב"ד

- נגד -
התובע:
גדעון שמיר
הנתבע:
1. חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ
2. מדינת ישראל - רשות הספנות והנמלים
3. הממונה על השכר

פסק-דין

פסק דין

1.ביום 6/4/2010 הגיש התובע תביעה לסעדים כספיים כנגד הנתבעת 1, חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ וכנגד הנתבעת 2, רשות הספנות והנמלים. התביעה הוגשה בגין הפרת התחייבויות אשר השתכללו, לטענת התובע, להסכם העסקה בעל תוקף משפטי מחייב. לחלופין, עתר לפיצויים בגין הצגת מצג שווא, קיום מו"מ בחוסר תום לב, הפרת הבטחה שלטונית ופיצוי בגין הקטנת נזקיו.

טענות התובע:

א.התובע שימש כמנכ"ל רשות הנמלים והרכבות אשר הפכה ל"חברת נמלי ישראל" (להלן: "הרשות") מיום 1/6/1997 עד ליום 31/5/2002.

ב.ביום 9/1/2002, לקראת סיום כהונתו כמנכ"ל הרשות, זומן לפגישה עם שר התחבורה דאז (הד"ר אפרים סנה, להלן: "השר") בה נמסר לו כי הוחלט שלא להאריך את מינויו לתקופת כהונה נוספת ולקצר את הנוכחית בחודשים ספורים. מספר ימים לאחר מכן נמסר לתובע כי השר חפץ להעסיקו כיועץ מיוחד למנכ"ל הנכנס מר עמוס רון (להלן: "רון"). משכך, פנה התובע מיידית לממונה על השכר, (מר יובל רכלבסקי, להלן: "הממונה"), וזה הבהיר לו כי העסקתו כיועץ אפשרית וכי אישורו אינו נדרש.

ג.ביום 27/1/2002 התקיימה פגישה בין השר, יו"ר הרשות דאז (מר גד יעקבי ז"ל, להלן: "היו"ר") ועוה"ד חיים כהן (להלן: "כהן"), בסיומה הוצא סיכום המפרט את "העקרונות המוצעים להעסקתו של התובע בתפקיד יועץ לרשות" (להלן: "מסמך העקרונות"), אשר נחתם על ידי התובע, היו"ר וכהן. נקבע שההתחשבנות הכספית תהא כנגד הוצאת חשבונית מס אחת לחודש, הייעוץ יהיה בהיקף של 160 שעות לחודש בהתאם ל"תעריף המקובל ליועץ ברמתו", תקופת הייעוץ תמשך שנתיים ותחל עם סיום תקופת ההודעה המוקדמת וסיום יחסי העבודה שלו עם הרשות, קרי: 30/11/2002. וכי מסמך העקרונות כפוף לאישור הגורמים המוסמכים ברשות ועם קבלת אישורם ינוסח ההסכם.

ד.בתחילה, סוכם כי התובע ייתן את שירותיו כיועץ חיצוני, אך ביום 12/5/2003 התבקש על ידי רון לשנות את תנאי העסקתו, כך שיועסק כעובד הרשות במשרה חלקית. התובע השיב בחיוב (במכתבו מיום 14/5/2003).

ה. ביום 25/5/2003 העבירה גב' אידה שפירא (מ"מ ראש חטיבת מנהל ומשאבי אנוש ברשות, להלן: "שפירא") תחשיב המציג את הרכב משכורתו הצפויה של התובע.

ו.ביום 29/6/2003 שוחח עם הממונה ודיווח לו כי ההסכם המסדיר העסקתו כעובד הרשות עתיד להחתם. בשיחה זו חזר הממונה על עמדתו, לפיה אינו מתנגד להסכם ותוכנו מצוי בשיקול דעתה הבלעדי של הרשות.

ז.ביום 3/7/2003 קיבל התובע את מה שנחזה להבנתו לטיוטה סופית ומתוקנת של הסכם ההעסקה והתבקש לסור ללשכתו של מר דסקל יחזקאל (להלן: "דסקל") לצורך חתימה וכך עשה ביום 6/7/2003. באותו מעמד אמורים היו לחתום גם מר דסקל יחזקאל ומר רישאר בן חיים, סמנכ"ל לכלכלה וכספים, אך אלה בוששו לבוא. משכך, חתם התובע על ההסכם, כאשר מובטח לו כי בהמשך יחתם ההסכם על ידי נציגי הרשות.

ח.החל מאותו יום, החלה הרשות להתל בתובע והחתימה על ההסכם על ידי הגורמים המוסמכים נדחתה שוב ושוב מסיבות שונות. יחד עם זאת, באותה נשימה ולאורך כל הדרך, הודגש בפני התובע כי ההסכם עמו שריר וקיים.

ט.לא זו אף זו: במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר 2003 קיבל התובע שתי מקדמות על חשבון שכרו בסך 10,000 ₪ ו-8,000 ש"ח, נמסר לו טלפון נייד והותקנה ברכבו "דיבורית".

י.בפגישה שקיים התובע ביום 19/4/2004 עם מר דן תיכון (יו"ר הרשות דאז, להלן: "תיכון") הוצגה בפניו מטלת ייעוץ ראשונה. לאחר יומיים פנה התובע לרון בנוגע לביצועה ואולם להפתעתו נתקל במסכת התחמקויות, עד לניתוק הקשר כליל.

יא. לאור זאת, משהבין התובע כי אין בכוונת הרשות לעמוד בהתחייבותה כלפיו, הגיש מועמדותו במאי 2004 לתפקיד מנכ"ל החברה לפיתוח מזרח ירושלים, נבחר, וביום 21/11/2004 החל למלא תפקידו זה.

יב.לתובע לא נמסר מעולם כי הממונה לא אישר העסקתו, ואת תשובת הממונה קיבל רק במסגרת הליך זה. ואולם, מכתב הממונה מיום 7/9/2003, אינו שולל את העסקתו כעובד הרשות, אלא דורש התאמות מבחינת השכר והיקף המשרה.

יג.עוד עולה מתשובת הממונה, כי הסכם העבודה הועבר קודם לחתימת התובע ורק בהמשך לאישור הממונה. בכך פעלה הרשות שלא כדין.

יד.לו היתה הרשות פועלת בהתאם להנחיות הממונה, מוסרת לתובע את הדברים כהווייתם, או למצער, מודיעה כי ההסכם לא ייצא אל הפועל – הרי היה בידי התובע למזער נזקיו, להתחיל בחיפוש העבודה עוד בספטמבר 2003 ואף היתה נחסכת ממנו עגמת הנפש.

טו.תחת זאת, במהלך כל התקופה (מיולי 2003 ועד לאמצע 2004) הובהר לתובע שוב ושוב כי ההסכם בינו לבין הרשות שריר וקיים. על כן ראה עצמו כעובד הרשות וסרב להצעות עבודה בתקופה זו.

טז. ביום 6/8/2005 פנה התובע למנכ"ל בכתב וביקש פיצוי הולם כתוצאה מהתנהלות הרשות בתקופת המו"מ.

יז.ביום 18/8/2005 דחתה הרשות (באמצעות ב"כ) את טענות התובע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ