גדעון עמוס טהר ואח' נ' ראובן רודי מוסקוביץ' ואח'

פסק דין

מבוא

ביום 16.9.2003 נפל התובע, מר גדעון עמוס טהר (להלן: גדי), מרכב אשר נהגו היה הנתבע, מר ראובן רודי מוסקוביץ (להלן: רודי). לטענת גדי, הוא נשען על מכסה המנוע של הרכב על מנת למנוע את נסיעתו של רודי מהמקום. רודי החל לנסוע במהירות והוא נפל לקרקע ונחבל. כתוצאה מהאירוע (להלן: התאונה) נגרם לו שבר בברך שמאל. תביעתו של גדי היא לקבלת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה.

התביעה הוגשה תחילה נגד מבטחת השימוש ברכב בעילה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. מאוחר יותר תוקן כתב התביעה באופן ש"קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים" צורפה כנתבעת נוספת. במסגרת כתב התביעה המתוקן, נטען כי ככול שנסיבות התאונה אינן עולות כדי "תאונת דרכים", אזי על רודי לפצות את גדי בגין נזקיו שכן נהיגתו הפרועה גרמה לפגיעה בו. בהמשך ההליך ובהסכמת הצדדים, נדחתה התביעה נגד מבטחת השימוש ברכב (פסק דין חלקי מיום 7.4.11). כמו כן, התובע חזר בו מתביעתו נגד קרנית (פרוטוקול דיון מיום 11.5.11). אין מחלוקת בין הצדדים כי המקרה אינו "תאונת דרכים" כמשמעותו בחוק. התביעה במתכונתה הנוכחית, מבוססת על עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה, ומופנית נגד רודי בלבד. המחלוקות בין הצדדים הן לגבי נסיבות האירוע, שאלת האחריות לתאונה וגובה הנזק. לאחר שמיעת הראיות הסכימו הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק על בסיסן ללא צורך בהגשת סיכומים.

התשתית העובדתית

מהעדויות עולה כי הרקע לסכסוך הוא מחלוקת בין הצדדים בנוגע לרכב כלשהו שהוחזק על ידי גדי, אשר לפי הנטען רודי, ואשתו מרים מוסקוביץ (להלן: מרים) ביקשו לקבלו חזרה על מנת להשיבו לבעליו. מדובר באירוע "מתגלגל" שהחל בדירתו של גדי, נמשך בסמוך לרכבו של רודי והסתיים בנפילתו של גדי מהרכב ופציעתו.

מטעם גדי העידו מר חיים כהן שחר (להלן: חיים) ומר יוסף חיים פרץ (להלן: יוסף), שלפי הנטען היו עדי ראיה לאירוע. מטעם רודי העידה אשתו מרים. רודי ביקש להזמין לעדות אישה בשם אורני גבלי (להלן: אורני), אשר כפי שיפורט להלן היתה דמות מפתח בפרשה, אולם בפתח ישיבת ההוכחות הראשונה הודיע בא כוחו של רודי כי מאמציו לאתרה לא צלחו.

אין מחלוקת בין הצדדים כי גדי התיישב או נשען על מכסה המנוע של הרכב במטרה למנוע את נסיעתו. גדי התבקש לרדת משם על מנת לאפשר את הנסיעה אך הוא סירב לעשות כן. אין מחלוקת כי אורני, אשר הגיעה עם בני הזוג מוסקוביץ והיתה מעורבת באירוע מראשיתו, יצאה מן הרכב במטרה "להוריד" את גדי ממכסה המנוע. ברם הצדדים חלוקים לגבי סיבת נפילתו של גדי מהרכב. גדי טוען כי הוא הופל מהרכב על ידי רודי שהחל בנסיעה. לעומת זאת, לטענתו של רודי הוא מעולם לא הניע את רכבו בעוד גדי יושב עליו ואורני היא זו שגרמה לנפילתו של גדי מהרכב.

לאחר שבחנתי את מכלול העדויות שהובאו לפני, באתי לכלל מסקנה כי גדי הוכיח את גרסתו לאופן התרחשות התאונה ברמה הנדרשת. גרסתו של גדי לפיה הוא הופל מהרכב על ידי רודי נתמכת בעדותו של חיים אשר היה עד ראייה לאירוע. חיים העיד כי צפה באירוע מהצד השני של הכביש. הוא ראה את צדו של הרכב הפונה לכביש, ולא את צדו הפונה למדרכה. הנהג ישב בצד הפונה למדרכה. מזווית הראיה שלו, הוא לא יכול היה לצפות במתרחש בצד הנהג בחלק אשר הוסתר על ידי הרכב. לכן ראה רק את פלג גופו העליון של גדי ולא את פלג גופו התחתון. הוא ראה את גדי נשען על מכסה המנוע סמוך לצד הנהג ומתווכח עם הנהג. גדי היה צמוד לנהג ולא נתן לו לזוז. תחילה הרכב עמד וגדי מנע את נסיעתו. מהרכב יצאה בחורה וניגשה אל גדי כנראה כדי להזיז אותו. בינה לבין גדי התנהל ויכוח והם דיברו או התגוששו עם הידיים. היא ניסתה למשוך אותו ממכסה המנוע אך גדי לא זז. בשלב מסוים הרכב "נתן גז" וזיגזג ימינה ושמאלה וגדי נפל. הבחורה ברחה מהמקום. חיים דחה את האפשרות לפיה הבחורה היא זו שהפילה את גדי. זאת, מפני שזכר כי הבחורה היתה רזה ומפני שראה את המהירות בה זז הרכב, שמע את מתן הגז וראה את גדי "עף אחורה" נופל וצונח על הגב. הוא הזמין אמבולנס אשר הגיע למקום יחד עם ניידת משטרה ומסר הודעה במשטרה לגבי נסיבות האירוע.

יצוין כי חיים הצהיר שהוא מכיר את גדי באופן כללי מהשכונה בה הוא מתגורר, אך את שמו ידע רק לאחר התאונה. הוא חזר על כך בעדותו וטענתו זו לא נסתרה. מכאן כי עדותו של חיים היא עדות ראיה של עד ניטראלי אשר אין לו כל עניין בתוצאות ההליך.

גרסתו של גדי לגבי נסיבות התאונה עולה בקנה אחד גם עם עדותו של יוסף, אשר גם היה עד ראייה לאירוע. יוסף הצהיר כי ביום האירוע נכח בביתו של גדי, שהינו מכר של משפחתו. לביתו של גדי הגיעו רודי, אשתו ואורני ובין הצדדים התנהל ויכוח קולני. לאחר שיצאו מהדירה, הוא ירד בעקבותיהם למטה וצפה במתרחש מהקיוסק (אשר ממוקם סמוך לבניין בו גר גדי) ולא התקרב מעבר לכך לזירת המריבה. הוא הצהיר כי ראה שהצדדים ממשיכים לנהל את הויכוח גם למטה. רודי נכנס לרכב יחד עם אשתו. גדי עמד לפני הרכב בניסיון למנוע מרודי לעזוב את המקום. בשלב מסוים התיישב גדי על מכסה המנוע של הרכב. רודי נסע מהמקום תוך "זיגזוג" וגדי נפל מהרכב. יוסף העיד כי רכבו של רודי עמד בנתיב שליד הבניין בו גר גדי עם הפנים בניגוד לכיוון התנועה. לאחר שגדי נפל, הרכב נסע תחילה בניגוד לכיוון התנועה ואז השתלב בתנועה. עדות זו תואמת את עדותו של חיים לגבי מיקום הרכב בעת האירוע.

גרסתו של גדי נתמכת גם בתיעוד הרפואי שנרשם לאחר הגיעו לבית החולים. בתעודת חדר המיון מיום התאונה נרשם לגבי נסיבות האירוע "ישב על מכסה מנוע של מכונית והמכונית נסעה והעפה אותו". בסיכום המחלה מיום 23.9.2003 נרשם "ביום קבלתו לדבריו, ישב על מכסה מנוע של מכונית בזמן סכסוך עם הנהג שהחל לנסוע ועקב כך הועף מהרכב". מדובר במסמכים אשר נרשמו מפיו של גדי בסמוך לאחר האירוע (במיוחד האמור בתעודת חדר המיון) ולפיכך יש בהם כדי לתמוך בגרסתו.

לעומת האמור, גרסתו של רודי נתמכת בעדותה של מרים אשר לא מצאתי כי ניתן ליתן בה אמון. זאת, נוכח הסתירות הרבות שהתגלעו בין הודעתה במשטרה לבין עדותה. ניכר היה בעדותה כי ניסתה להרחיק את בן זוגה מכל קרבה לפרשה, עד כי הכחישה עובדות שהוא עצמו הודה בהן. כך למשל, בהודעתה במשטרה מסרה כי רודי עלה לדירתו של גדי ואילו היא ואורני המתינו ברכב ולאחר מכן הצטרפו אליו גם הן. לעומת זאת, בעדותה בבית המשפט טענה כי רק היא ואורני עלו לדירה ואילו רודי נותר ברכב והמתין להן. גרסה זו לא רק סותרת את הודעתה במשטרה, אלא גם את עדותו של רודי. זאת ועוד. בהודעתה במשטרה מסרה מרים כי לאחר שהתחילו לנסוע ברכב, פתאום גדי רץ ועלה על מכסה המנוע. רודי עצר מיד את הרכב והמתין. לעומת זאת, בעדותה בבית המשפט טענה כי הרכב היה בחניה ולא היה מונע, וכי רודי לא הסכים לנסוע עד שגדי יזוז מהרכב.

יצוין כי במסגרת העדויות חסרה עדותה של אורני, שהיא דמות מרכזית בפרשה ואשר היתה עשויה לשפוך אור על נסיבות התאונה. אורני מסרה שתי הודעות במשטרה לגבי האירוע. לטענת בא כוחו של רודי, לא ניתן היה לאתרה ולפיכך לא הוגש תצהיר שלה והיא לא זומנה ליתן עדות. בנסיבות אלה, פרט לעדותו של רודי ועדות אשתו, אין כל ראיה אובייקטיבית לכך שאורני הצליחה לגבור על גדי ולהפילו ארצה. כמפורט לעיל, חיים, אשר ראה את אורני מהעבר השני של הכביש, התרשם כי מדובר בבחורה רזה וכי ניסיונותיה להפיל את גדי נראו יותר כ"משחקי ידיים". בנסיבות אלה, פרט לעדותה של מרים, אשר כאמור לא ראיתי ליתן בה אמון, אין כל תמיכה לגרסתו של רודי בנוגע לסיבת הנפילה מהרכב.

נוכח האמור לעיל, ראיתי לקבל את גרסתו של גדי לתאונה לפיה רודי החל בנסיעה על מנת "להורידו" מהרכב ועקב כך הוא נפל ונפצע.

סוגיית האחריות

בענייננו אין מקום להכביר מילים בשאלת האחריות. רודי היה צריך לצפות כי כתוצאה מכך שהחל בנסיעה בעוד גדי נשען על מכסה המנוע, גדי עלול ליפול ולהיפגע. כמו כן, ברי כי ניתן היה למנוע תוצאה זו בנקל. רודי, מרים ואורני היו יכולים להמתין לבואה של המשטרה, אשר שני הצדדים טוענים כי הוזעקה על ידם למקום האירוע. המסקנה היא אפוא, שרודי התרשל בכך שהחל לנסוע כאשר גדי יושב על הרכב, וכאשר ברור היה כי בנסיבות אלה עלול גדי להיפגע. לו היה מושל ברוחו וממתין לבוא המשטרה, התאונה היתה נמנעת.

התנהגות התורמת לאשם

כמפורט לעיל, גדי בחר לחסום בגופו את רכבו של רודי על מנת לאלצו להמתין לבואה של המשטרה. על פני הדברים לא היתה כל הלימה בין פעולה זו למעשיהם של רודי ואשתו. לפי העדויות שהובאו לפני, מרים ורודי לא נקטו כל אלימות כלפי גדי. הם הגיעו אליו על מנת ליישב סכסוך שהתגלע ביניהם. משהדבר לא עלה בידם, והאירוע גלש לפסים לא נעימים, הם ביקשו לעזוב את המקום. לא היתה כל סיבה לחסום מהם באופן פיזי את הנסיעה ולסרב לרדת מהרכב. בנסיבות אלה אני מוצאת כי התנהגותו של גדי היא זו שהביאה לאשמו של רודי (סעיף 65 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). יחד עם זאת, נוכח חומרת מעשהו, איני סבורה כי יש לפטור את רודי מחבותו עקב כך, אלא יש מקום להקטין את סכום הפיצויים שייפסק לגדי בשיעור של 20%.

הנזק