אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גדלביץ ואח' נ' רשות המיסים בישראל ואח'

גדלביץ ואח' נ' רשות המיסים בישראל ואח'

תאריך פרסום : 29/01/2014 | גרסת הדפסה
פ"ה
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
30627-07-13
05/01/2014
בפני השופט:
שרה ברוינר ישרזדה

- נגד -
התובע:
1. בוריס גדלביץ
2. סטינסלב לייבסקי
3. ליאור קטן
4. ארז שטורם
5. אמיר שר

הנתבע:
1. רשות המיסים בישראל
2. טלדור איי.טי בע"מ

החלטה

התובעים הגישו תביעה לפסק דין הצהרתי כי מתקיימים יחסי עובד ומעביד בינם לבין נתבע 1 החל מיום תחילתם העסקתם, ובד בבד עימה הגישו בקשה לפיצול סעדים, כך שיתאפשר להם להגיש את תביעותיהם הכספיות במועד מאוחר יותר, לאחר שתוכרע שאלת יחסי העבודה בין הצדדים.

בבקשתם לפיצול סעדים טענו התובעים כי אין מדובר בתביעה טורדנית או קנטרנית או חסרת תום לב, וכי לא יגרם כל נזק לנתבעים כתוצאה מקבלת הבקשה; לתובעים טענות כספיות כלפי הנתבעים, אולם עד למועד כתב התביעה טרם התגבשו כל נזקיהם הכספיים; לשם פישוט ההליך וייעולו, נדרש כי תחילה יערך דיון בשאלת הסעד ההצהרתי בדבר קיום יחסי עבודה ורק לאחר מכן, ככל שתתקבל התביעה לסעד הצהרתי, יוכלו התובעים לכמת את תביעתם בהתאם.

הנתבע 1 טען בתגובה כי יש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים: מדובר בסעד אחד אותו מבקשים התובעים לפצל באופן מלאכותי; אין להעניק סעד הצהרתי מקום שהוא נועד לחפות על סעד מהותי כספי; פיצול סעדים נעשה רק במקרים חריגים ואין זה המקרה בעניינו; הבקשה לפיצול סעדים מהווה ניסיון פסול של התובעים להימנע מתשלום אגרה ו/או לעקוף את הדרך הנהוגה והנכונה לבירור התובענה במלואה; הבקשה לפיצול סעדים נועדה לסרבל את ההליך ולהסיטו מדרך המלך, לפיכך מדובר בבקשה קנטרנית וטורדנית.

הנתבעת 2 טענה כי התובעים לא הצביעו על נימוק כלשהו מדוע לא לכלול במסגרת התובענה את הסעדים הכספיים ומדוע יש לפצל את התביעה - לתביעה לסעד הצהרתי בנפרד וסעדים כספיים בנפרד. הנתבעת 2 הוסיפה כי יש באפשרותם של התובעים, כבר במועד זה, לכמת את תביעתם בנוגע לזכויות המגיעות להם, לכאורה, ככל שיקבע כי הינם עובדי שע"מ - הן לגבי העבר והן לגבי העתיד, וכי הנתונים הנדרשים לצורך כימות התביעה מצויים כבר ברשות המבקשים, ומשכך אין כל הצדקה לגרור את הצדדים להליכים משפטיים נוספים לאחר סיומו של הליך זה. כמו כן הנתבעת 2 העלתה חשש כי בעוד ובמסגרת התביעה לסעד הצהרתי לא מבוקש כל סעד כנגדה, יתכן כי במסגרת תביעה כספית של המבקשים יחולו עליה חיובים כספיים כאלה ואחרים עקב קביעות בית הדין בבקשה לסעד הצהרתי.

אשר לחשש שהעלתה נתבעת 2 - בהודעת הבהרה של התובעים מיום 4.12.13 נאמר, כי משהתובעים רואים במדינה כמעסיקתם האחת והיחידה החל מיום תחילת העסקתם ואילך, כמפורט בכתב תביעתם, ממילא אין להם כל תביעה כספית כנגד הנתבעת 2 כי אם אך כנגד המדינה. לפיכך אין כל בסיס לחששה של הנתבעת 2 בנידון.

דיון והכרעה

 בתקנה 26 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, נקבע בזו הלשון:

"(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד.

(ב)מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם.

(ג)תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם ובלבד שקיבל על כך רשות מבית הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת; בדונו בבקשה למתן רשות כאמור, יתחשב בית הדין באלה:

(1) התביעה קנטרנית או טורדנית;

(2) התביעה הוגשה שלא בתום לב;

(3) נימוק אחר שעל פיו סבור הוא שיש לסרב מתן הרשות.

(ד)רשות כאמור בתקנת משנה (ג) אפשר ליתן ללא תנאי, ואפשר להתנותה בתנאים ככל אשר ייראה לבית הדין".

תכליתה של תקנה 26 היא ייעול ההליך המשפטי, לבל יהא על בית הדין לדון מספר פעמים בסעדים שונים, הנובעים כולם מאותה עילת תובענה, שעה שהתובע יכול היה לכלול אותם סעדים בתובענה הראשונה, וכן על מנת שלא יוטרד הנתבע מספר רב של פעמים בגין אותה עילה. (ע"ע 300145/98 א. סוזי ואח' - בטחון אזרחי, עבודה ארצי כרך לג(6), 25).

בפסק הדין בעניין ברונר (ע"ע 507/08 מדינת ישראל – מרכז רפואי אסף הרופא נ' מירב ברונר, ניתן ביום 14.7.09) עמד כב' הנשיא (בדימוס) אדלר, על השיקולים שיש על בית הדין לשקול בבואו ליתן החלטה בבקשה לפיצול סעדים, בהאי לישנא:

[10] כעניין שבכלל, אין בית דין זה רואה בעין יפה בקשות לפיצול סעדים או תביעות לסעד הצהרתי שהן, הלכה למעשה, כסות לתביעה כספית שבכוונת התובע להגיש בשלב מאוחר יותר. מספר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות עמדו בפירוט על טעמיה של הלכה זו, שבסיסן לא רק בתקנה 26 הנ"ל אלא גם בלשונה של תקנה 9 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, שעניינה הפרטים שיש לכלול בכתב התביעה.

ככלל, לא יידרש בית הדין לעבודה לתביעה לסעד הצהרתי מקום בו יכול התובע לכמת תביעתו ולתבוע סעד כספי. על התובע להגיש את מלוא תביעתו הכספית כאשר היא מכומתת, על הנתבע להגיש את מלוא הגנתו ועל בית הדין לשמוע את ההליך במלואו. זאת מהטעמים הבאים:

[א] למנוע מצב בו יהפכו בתי הדין אכסניה לדיונים עקרים ולא-יעילים, שלא יביאו את המחלוקות בין הצדדים לידי סיום;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ