גגולאשוילי נ' ספיר ואח'

החלטה

המחלוקת  

בבקשה למינוי מומחים   מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה –1975 (להלן:"החוק") ותקנות  פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986 ( להלן:"התקנות") עקב תאונת דרכים מיום  4.3.09

המבקשת טוענת  שמתקיימים התנאים למינוי מומחים בתחומים הבאים: 1.האורטופדי 2. הפסיכיאטרי  בדיון הדגישה כי מדובר באבחנה פסיכיאטרית של פי טי אס די לאחר תאונה זאת.בעצם קיום עבר רפואי אין לשלול מינוי נוכח גילה.

המשיבה התנגדה מטעמים שפורטו בתשובתה בדיון הסכימה למינוי אורטופד,  והפנתה למסמכים הנוגעים למצב נפשי לפני תאונה זאת ולתאונה נוספת אחריה.

המינוי

לאחר שהצדדים השמיעו טענותיהם, הנני מורה על מינוי מומחים בתחום האורטופדי והפסיכיאטרי וממצאתי להשית על הנתבעת שכרם.   וזאת משמצאתי ראשית ראיה כדרישת הפסיקה  שחזקה עליהם שיבררו נאמנה גם את שאלת הקשר הסיבתי לתאונה

התחום האורטופדי

בתחום האורטופדי ימונה ד"ר מירובסקי.

המינוי הוא נוכח ההסכמה, אך אציין שניתן היה להגיע אליה קודם לכן. בלי למצות אציין כי מהתיעוד הרפואי עולה שהתובעת נחבלה בגבה  כעולה מתעודת חדר מיון מיום התאונה וכי קיים אובחן שבר של L1   .  קיים תיעוד נוסף שלא ראיתי צורך לפרט וראה למשל מסמך בדבר יעוץ אורטופדי מיום 17.9.09 הלכה היא שדי בכך להוות ראשית ראיה למינוי ראה כב' השופט אור ברע"א 98 / 3497 חנן רזין נ' המגן, חברה לבטוח בע"מ נב (5) 136, עמוד 138-139(12.11.1998)(להלן "עניין רזין")

התחום הפסיכיאטרי

בתחום הפסיכיאטרי  ימונה ד"ר ברבר ירחמיאל

אציין כי במסמך מיום 25.8.09 נכתב בין היתר:" כל הזמן ..בראש מחשבות ותמונות מאז התאונה פוחדת להסתובב לבד " עוד עלה שמפריעה ירידה בזיכרון. במסמך מיום 4.11.09 מתועד דבר קיומם של כאבי ראש מסוג לחץ, סחרחורת וזאת לצד כאבי גב תחתון . סיבה נוספת עולה מהתיעוד בדבר הטיפולים במרפאה לבריאות הנפש. התובעת פנתה למרפאה לבריאות הנפש ובמסמך מיום 6.12.09 ערוך על ידי פסיכיאטר שלפיו סובלת בין היתר מסיוטי לילה אך גם מסימני PTSD  , מחשבות ותמונות טורדניות של האירוע .  ראה מסמך  מיום 4.2.10 המתייחס לסבל מפחדים. לא ראיתי בתיעוד הנוגע לפחדים לפני התאונה, או בטענה הנוגעת לתאונה ב2010 כסיבה לתלונות אלה  

על  מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי הוחלט  ,לפי סעיף 6א לחוק, משהתרשמתי שמתקיים מבחן הפסיקה הדורשת   "ראשית ראיה"  לנכות , ולקשר הסיבתי בינה  לתאונת הדרכים במידה שמצדיקה מינוי  .  ראה כב' השופט  אור ברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216, 220-219 (1990)) (להלן: "עניין מטלון ")דרישת הפסיקה המסתפקת בראשית ראיה היא  ליברלית,  הואיל והמינוי  הוא דרכו היחידה של התובע, להוכחת נושא שברפואה  ולבל תפגע זכותה להתדיינות .

בגישה ליברלית , עד גבול מסוים,  נבחן גם רכיב הקשר הסיבתי לתאונה. אולם, כמובן שאין לרוקנה מתוכן .וכל עניין נבחן לנסיבותיו הקונקרטיות, בשים לב לעולה מהעיון במסמכים הרפואיים לגביו ודוק על פי המסתמן בהלכה עצם העובדה שתלונה לא הופיעה מיד בסמוך לתאונה , לא בהכרח תשלול מינוי. על מבחן זה ויישומו ראה  בנוסף לעניין מטלון,כב' השופט   ריבלין  ברע"א 09 / 4911 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (לא פורסם,29.7.2009)(להלן  "עניין כשרי") .במקרים מתאימים נעתרו לבקשת המינוי חרף רמת סבירות לא  גבוהה לקשר סיבתי  וחלוף תקופה מעת התלונה  תוך הבהרה שדין העניין להתברר בראיות. ראה כב' השופט ש. לוין בע"א 91 / 219 אבנר הראל נ' סהר חב' לבטוח בע"מ (לא פורסם, 25.2.91) ( להלן "עניין הראל"ׂ) עצם עובדה שבעיות רפואיות נפשיות תועדו בחלוף שנתיים מאז תאונה –לא שוללת כשלעצמה אפשרות של קיום קשר סיבתי, צריך לעיין במסמכים עצמם ובמקרה דנן, לאורם - . ריבלין ברעא 05 / 10012 חנן מורנו נ' נגה חברה לביטוח בע"מ ( לא פורסם(23.3.06) (להלן: "עניין מורנו"):" סבורני, כי עצם העובדה שבעיותיו של המבקש בתחום הנפשי תועדו לראשונה שנתיים לאחר התאונה איננה שוללת, כשלעצמה, את האפשרות שישנו קשר סיבתי בינן לבין התאונה. עם זאת, לאחר שעיינתי במסמכים שהביאו הצדדים בפני, התרשמתי כי אין עילה להתערב בהחלטתן של הערכאות הקודמות. זאת, לאור האמור בדו"ח המוסד לביטוח לאומי מיום 1.9.2004 ומכיוון שהמבקש כלל לא עתר לבית משפט השלום בבקשה כי ימונה מומחה בתחום הנוירולוגי. "

הנחיות למומחה 

11.אם קיימת מניעה ממינוי המומחה ו/או מתן חוות הדעת במועד יודיע על כך המומחה בהקדם.

12.המומחה יעיין במסמכים הרפואיים שיומצאו לו, יבצע בדיקה,  ויקבע ממצאים לגבי המצב  הרפואי בעקבות האירוע נשוא התביעה (להלן: "התאונה ") ובמיוחד יתייחס לעניינים הבאים:

האם הייתה נכות זמנית /אי הכושר חלקי ו/או מלא ולאיזו תקופה.