אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גב' אסתר חיימוב ואח' נ' גב' דליה (בת יעקב) בן-ראובן

גב' אסתר חיימוב ואח' נ' גב' דליה (בת יעקב) בן-ראובן

תאריך פרסום : 23/12/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
8150-06
23/12/2010
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
התובע:
1. גב' אסתר חיימוב
2. גב' רחל סוכר
3. גב' מלי ארנפלד
4. מר יונתן בראון

הנתבע:
גב' דליה (בת יעקב) בן-ראובן על ידי עו"ד יניב גלבוע
פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעת פינוי.

1. הדירה נשוא התובענה נמצאת ברח' חזקיהו המלך 12 ירושלים (להלן – הדירה). היא הייתה שייכת להורי התובעים, יוסף בראון ז"ל ושרה בראון ז"ל (להלן – הגב' בראון המנוחה; להלן יחד – המנוחים). על פי צו ירושה (נספח ב' לכתב התביעה) ירשה האם את חלקו של האב המנוח. הדירה אינה רשומה על שם התובעים בלשכת רישום המקרקעין. טרם הוצג גם צו ירושה. עם זאת, אין מחלוקת בדבר מעמדם של התובעים להגיש את התביעה.

2. הנתבעת היא דיירת מוגנת בדירה (ראו הסכם מיום 4.2.76, נספח ד' לכתב התביעה ההסכם נכרת עם מר גיורא בן ראובן, שהיה בעלה של הנתבעת (להלן – מר בן ראובן). אין מחלוקת של ממש כי הנתבעת נכנסה לנעליו לעניין זה, לאחר שהשניים התגרשו. (להלן – הסכם השכירות)). התובעים טוענים בכתב התביעה למספר עילות פינוי: (א) הנתבעת צירפה אליה, שלא כדין את נכדתה הקטינה למגורים יחד עימה, אף שלקטינה יש אב. (ב) הנתבעת אינה עומדת בסדר תשלומי שכר הדירה המגיעים ממנה. (ג) ביצוע עבודות בנייה יסודיות ושיפוצים רבים בדירה. אדון בעילות הפינוי הנטענות כסדרן.

ההסכם נכרת עם מר גיורא בן ראובן, שהיה בעלה של הנתבעת (להלן – מר בן ראובן). אין מחלוקת של ממש כי הנתבעת נכנסה לנעליו לעניין זה, לאחר שהשניים התגרשו.

מגורי נכדתה של הנתבעת עימה

3. טענה זו לא עלתה בסיכומי התובעים. התובעת 2 (להלן - הגב' סוכר), אשר העידה בשם התובעים, חזרה בה מן הטענה בעדותה (בעמוד 10). משכך, עניין זה אינו עומד עוד על הפרק.

אי תשלום דמי שכירות

4. הטענות לעניין דמי השכירות נוגעות למספר עניינים. האחד הוא שיעור דמי השכירות. השני הוא אי תשלום דמי השכירות ביחס לחודשים שונים. השלישי הוא מועדי התשלום של דמי השכירות. אתייחס לכל אחד מעניינים אלה עתה.

5. שיעור דמי השכירות. אין חולק, כי בעבר נהגה הנתבעת לשלם דמי שכירות חודשיים בגין הדירה בסך של 27 ₪ בחודש. מן החומר שבפניי עולה כי החל משנת 1987 שולמו דמי השכירות לגב' סוכר. בשלב מסויים, כך העידה גב' סוכר, גילתה כי נפלה טעות בחישוב דמי השכירות. הדבר היה לקראת סוף שנת 2004 (בעמוד 11). בשלב זה טענו התובעים כלפי הנתבעת כי דמי השכירות על פי החוק והתקנות עומדים על 127.4 ₪ לחודש (נספח י' לתצהיר הגב' סוכר, 3.4.05). הנתבעת נדרשה לשלם בגין ההפרש האמור סך של 9,000 ₪, בגין תקופה של 7 שנים לאחור. צויין עוד כי החל מיום 1.1.05 עומדים דמי השכירות על 127.4 ₪ לחודש. הנתבעת הביעה (נספח כ' לתצהיר הגב' סוכר, 18.9.05) הסכמתה לשלם 2,000 ₪ בגין חובות העבר התובעים הסכימו להצעה זו, תוך דרישה כי דמי השכירות יעמדו על כ – 120 ₪ לחודש. ראו נספח כ' לתצהיר הגב' סוכר. .

התובעים הסכימו להצעה זו, תוך דרישה כי דמי השכירות יעמדו על כ – 120 ₪ לחודש. ראו נספח כ' לתצהיר הגב' סוכר.

6. במאמר מוסגר יצויין, כי מן החומר עולה שבין הצדדים נוהל באותה עת משא ומתן להשגת הסדר כולל ליחסי הצדדים, לרבות רכישת או מכירת חלקה של הנתבעת בדירה. המשא ומתן סב בין היתר על קביעת שכר דירה ראוי (ראו נספח כד' לתצהיר הגב' סוכר, מכתב עו"ד סיטון, 15.3.06; קיימת אינדיקציה למגעים בין הצדדים גם לאחר הגשת התביעה, ראו הערה בשולי נספח לד' לתצהיר הגב' סוכר, 17.4.07). עם זאת, שכר הדירה של כ – 120 ₪ אינו שכר ראוי. המדובר בשערוך שכר דירה היסטורי, על יסוד הקביעות לעניין זה אשר פורסמו ברשומות.

7. עוד בשנת 2005 הוצג לבא כוח הנתבעת תחשיב מפורט המלמד כיצד הגיעו התובעים לסכום של כ – 127 ₪, על יסוד שערוך של דמי השכירות המקוריים (110 ל"י לחודש בשנת 1976; נספח יד' לתצהיר גב' סוכר, 20.4.05). פורטו הפניות לתקנות בהן עודכנו דמי השכירות מעת לעת. הנתבעת לא חלקה בשום שלב על החישובים שהוצגו לעניין דמי השכירות העדכניים. גם כעת, אין מצידה כל טענה לגופו של עניין זה, הן בנוגע לפירוט המתייחס לתקנות, הן בנוגע לסכום המתקבל. לא הוצג תחשיב נגדי מטעם הנתבעת בשלב כלשהו של ההליכים. יש ממש בטענת התובעים, כי נספחים י' – כ' לתצהיר הגב' סוכר מלמדים על משא ומתן ממושך וסביר מצד התובעים ביחס לנושא שכר הדירה, במטרה להסדיר נושא זה, ולא במטרה לנשל את הנתבעת מזכויותיה, כטענתה.

8. (א) הנתבעת טוענת, כי הושגה הסכמה על סכום של 2,000 ₪, לסילוק מלא ומוחלט של כל הטענות, לרבות טענות התובעים לעניין הפרשים בשכר הדירה (סעיף 56 לתצהירה; בעדותה התכחשה להסכמה זו, בעמוד 27). דין טענה זו להידחות. הצעת בא כוח הנתבעת דאז (נספח יט' לתצהיר הגב' סוכר) היתה לתשלום של 2,000 ₪ בגין הפרשי העבר. סכום זה לא נועד, אפוא, גם לשיטת בא כוח הנתבעת דאז, לכסות את ההפרש עליו הצביעו התובעים בין שכר הדירה השוטף המשולם על ידי הנתבעת, ובין זה המתחייב על פי הדין.

(ב) ממסמך נוסף עולה כי בא כוח הנתבעת הציע בהמשך (נספח כ' לתצהיר הגב' סוכר) תשלום של 2,000 ₪ כאמור, וכן "דמי שכירות בערכם היום + כל תוספת שתהיה". גם מכך עולה כי הסך של 2,000 ₪ אינו מתייחס לתשלומים עתידיים.

(ג) אכן, לא ברור למה מכוונות המלים "בערכם היום" – היינו, האם לתחשיב שהציגו התובעים לעניין זה, או לסכום ששולם בפועל באותה עת. בכל מקרה, עמדת התובעים היתה (נספח כ' האמור) כי שכר הדירה השוטף אמור לעמוד על כ – 120 ₪ בחודש. מן האמור עולה, כי לא הושגה הסכמה כנטען עתה על ידי הנתבעת, לפיה הסך של 2,000 ₪ יכסה גם את הטענות לגבי הפרשים גם לעתיד. הסכמה כזו גם אינה סבירה, שכן ההפרש הנטען על ידי התובעים עמד על כ – 100 ₪ לחודש, ומדובר בשכירות מוגנת, אשר על פי טיבה עשויה להימשך שנים רבות.

(ד) גם אם אפרש את הראיות באופן הנוח ביותר עבור הנתבעת, לכל היותר ניתן לומר כי אין בסיס מספיק לקבוע כי הושגה בין הצדדים הסכמה קונקרטית לגבי דמי השכירות השוטפים, מכאן ולהבא. ברם, באין תחשיב נגדי מטעם הנתבעת לתחשיב המפורט שהוצג על ידי התובעים בזמן אמת, יוצא כי הנתבעת נמצאה, ונמצאת, במצב של הפרה מהותית של החובה לשלם את דמי השכירות, מבחינת שיעורם של דמי השכירות על פי החוזה והתקנות: הסכום ששולם עומד על מעט יותר מחמישית מן הסכום שהיה על הנתבעת לשלם בפועל. עיקרם של דמי השכירות לא שולמו. עניין זה לא תוקן גם במהלך ההליך.

(ה) זו אף זו, הנתבעת לא שילמה גם את הסך האמור של 2,000 ₪ בגין חובות העבר, אשר לטענתה הושגה הסכמה לגביו. אין בפי הנתבעת הסבר ברור לאי התשלום (ראו עדותה, בעמוד 28).

9. אי תשלום דמי שכירות. הגב' בראון המנוחה הלכה לעולמה ביום 14.2.05 (נספח ג' לכתב התביעה). לטענת התובעים, בחודשים לאחר פטירתה לא שילמה הנתבעת כלל שכר דירה. המדובר, על פי ההתכתבות מזמן אמת, בחודשים מרץ, אפריל, יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר 2005 (ראו תכתובת, נספחים כא' – כו' לתצהיר הגב' סוכר). לגבי חודשים אחרים באותה תקופה (ינואר, פברואר, מאי, נובמבר, דצמבר 2005; ינואר – מרץ 2006), מאשרים התובעים כי הנתבעת הניחה בתיבת הדואר מעטפות ובהם דמי שכירות לפי 27 (ובחלק מן המקרים 28) ₪ לחודש (ראו גם נספחים כז' – לא' לתצהיר הגב' סוכר).

6. (א) הנתבעת מכחישה כי לא שילמה דמי שכירות עבור חלק מן החודשים. היא טענה כי שילמה עבור חלק מן החודשים במזומן, ולא החסירה ולו חודש אחד (סעיף 66 לתצהירה). הגב' סוכר אישרה כי היו תשלומים במזומן, הגם שלא על פי בקשתה (בעמוד 12). עם זאת עמדה על טענותיה כי לגבי חלק מן התקופה דמי השכירות לא שולמו. לא הוצגו קבלות או תיעוד דומה המתבקש בנסיבות העניין, העשוי לתמוך בטענות הנתבעת לעניין זה. יש להעיר, כי טענות התובעים בנקודה זו הועלו בזמן אמת. בכתובים שבפניי, מזמן אמת, אין להן מענה של ממש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ