ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
52888-07-10
11/01/2011
|
בפני השופט:
יובל גזית 2011–01–11
|
- נגד - |
התובע:
1. איתמר גבתון 2. נטע גלפמן גבתון 3. עפר גבתון
|
הנתבע:
1. לה קלוב מדיטראנה ישראל בעמ 2. סאן-דור נתיבי אויר בינלאומיים בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
1.התובעים רכשו מהנתבעת 1 בחודש פברואר 2010 חבילת נופש במועדון הים התיכון ב-Peisey – Valandry צרפת תמורת סך של 55,990 ₪.
2.הטיסה חזרה ארצה נקבעה על ידי הנתבעת 1 ליום 28.3.10 בשעה 13:15.
הנתבעת 2 היא המוביל האווירי שאמור היה להפעיל את הטיסה דנן.
3.רק ביום 23.3.10, יומיים לאחר שהגיעו התובעים לאתר הנופש, הודע להם על ידי הנתבעת 1 כי הטיסה תמריא ביום 29.3.10 בשעה 01:30 ולא כמתוכנן במקור.
4.ביום 28.3.10 קיבלו התובעים הודעה חדשה לפיה מועד ההמראה נדחה בשל תקלה טכנית ליום 29.3.10 בשעה 11:00.
ואכן הטיסה המריאה בשעה הייעודה.
5.התובעים שוכנו עד למועד הטיסה באתר הנופש ללא תשלום מצדם, אלא על חשבון הנתבעת 1, אשר אף שילמה את הוצאות העברתם לשדה התעופה בסך של 300 יורו (בעוד שהנתבעים האחרים שוכנו במלון מדרגה נמוכה יותר והוסעו בהסעה מאורגנת באמצעות אוטובוס).
6.בערבו של יום 29.3.10 נערך ליל הסדר של חג הפסח.
7.לטענת התובעים איחור של יממה הינו בלתי סביר גם לטיסת שכר.
לטענת התובעים הנתבעת 1 התרשלה בכך שלא הודיעה להם מראש בטרם היציאה לחופשה על האיחור הצפוי במועד ההמראה חזרה, וכן שיש לראות בה אחראית שכן היא זו שמכרה לתובעים את כרטיסי הטיסה.
עוד טוענים התובעים לרשלנות הנתבעת 2 שלא וידאה כי התובעים קיבלו את ההודעה על דחיית מועד הטיסה המקורית ולא דאגה לגיבוי הולם של מערך המטוסים שלה למקרה של תקלה טכנית.
8.התובעים אמדו את נזקיהם בסך של 28,000 ₪ המהווים 50% מהסכום ששילמו בעד חבילת הנופש.
9.הנתבעת 1 טענה להגנתה כי היא אינה המוביל האווירי וכי הדחיות הן בעטייה של הנתבעת 2 בלבד.
בנוסף טענה הנתבעת 1 שלא קיבלה הודעה על דחיית מועד ההמראה ושאילו היתה מקבלת הודעה כגון דא היתה מודיעה לאלתר לתובעים.
10.הנתבעת 2 טענה כי הטיסה המקורית תוכננה להמריא ביום 29.3.10 בשעה 00:45 והדחייה נבעה מתקלה טכנית.
לשיטתה הודיעה הנתבעת 2 לנתבעת 1 באמצעות הדואר האלקטרוני על מועד הטיסה וזו לא הודיעה לתובעים.
11.לגרסתה האיחור נבע מתקלה טכנית במטוס אשר לא ניתן היה לצפותה מראש.
לראיה צורף עותק מ"דו"ח שליטה".
12.התובע הפנה ומסתמך על פסק הדין שניתן בת"א (חיפה) 16343/01 ד"ר לורבר מרגלית ואח' נ' איבריה ואח'.