אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גברסלסי וולדסלסי(אסיר) נ' משרד הפנים

גברסלסי וולדסלסי(אסיר) נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 25/06/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע
33916-05-13
20/06/2013
בפני השופט:
ברוך אזולאי

- נגד -
התובע:
קסטה גברסלסי וולדסלסי (אסיר)
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד הפנים

החלטה

בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה.

עניינו של ההליך בעתירה מנהלית כנגד החלטת משרד הפנים לבטל את רישיון שהייתו של המבקש בישראל, להוציא צו גירוש נגדו ולהשהותו במשמורת עד לגירושו מישראל לפי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954.

על פי האמור בעתירה המבקש הינו אזרח אריתריאה בן 27, רווק ללא ילדים. הוא נכנס לישראל דרך גבול מצרים בשנת 2008 וניתן לו רישיון ישיבה מכוח ההגנה הקבוצתית אשר ניתנה לאזרחי אריתריאה בישראל. המבקש התגורר באילת ועבד במלון קלאב הוטל בעיר.

ביום 8.12.2011 הוגש כנגד המבקש כתב אישום והמבקש הורשע לאחר שהודה בכתב אישום מתוקן בעבירה של מעשה מגונה. בית המשפט גזר עליו 16 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. יומיים לפני שחרורו המתוכנן ממאסר הובא המבקש למתקן "סהרונים".

בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים אישר את צו הגירוש והמשמורת ביום 12.3.2013.

המבקש עותר לקבלת פטור מתשלום אגרה לפי סעיף 20(7) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007 (להלן: "תקנות בית המשפט (אגרות)"). כמו כן הפנה ב"כ המבקש לפסיקת בית המשפט העליון בר"ם 1689/13 א', עע"ם 398/13 א' ועע"ם 1444/10 א'. לדידו, העתירה מעלה שאלות משפטיות ראיות לדיון לנוכח הפגמים המהותיים וחוסר הסבירות בהחלטה.

המבקש הצהיר כי השתכר למחייתו במסגרת עבודתו במלון קלאב הוטל בין 3,000 ₪ ל-5,000 ₪ בחודש, כאשר לטענתו הוצאותיו החודשיות עמדו על סך שבין 2,000 ₪ ל-3,000 ₪. כמו כן ציין כי נהג לשלוח למשפחתו כל חודש סכום של 400$-500$. המבקש אף הצהיר כי יש ברשותו חשבון בנק שאין בו כספים והוא אינו זוכר את מספרו.

מנגד, טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות. המבקש לא הוכיח היעדר יכולת לשאת בתשלום האגרה, כאשר הוא סומך את בקשתו על תקנה 20(7) לתקנות בית המשפט (אגרות) בלבד, בעוד שעתירתו של המבקש כוללת סעדים נוספים מלבד שחרור ממשמורת – ביטול צו הגירוש והענקת מעמד בישראל.

דיון והכרעה:

ככלל מגיש עתירה לבית המשפט, מחויב בתשלום אגרה. המבקש טען לפטור מתשלום אגרה לפי תקנה 20(7) לתקנות בית המשפט (אגרות) ולפיה "הליך לשחרור מי שאסור או שעצור..." פטור מתשלום אגרה. אכן, העותר מבקש בעתירתו את שחרורו ממשמורת. עם זאת, בעתירתו דרש העותר סעדים נוספים – ביטול צו הגירוש וקבלת מעמד אשר יאפשר את שהייתו במדינת ישראל. בגין סעדים אלו לא נקבע על ידי המחוקק פטור אוטומטי מתשלום אגרה.

לפיכך, פטור מתשלום אגרה בעניינים אלו יינתן בהתאם לתקנה 14 לתקנות בית המשפט (אגרות) הקובעת כי:

"א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

...

ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה, כולה או חלקה..."

מכאן שבהתאם לתקנה זו, בית המשפט רשאי לפטור מתשלום אגרה לאחר שהוגשה בקשה מפורטת בעניין אשר נתמכת במסמכים מתאימים ובאם ראה בית המשפט כי התקיימו שני תנאים מצטברים, האחד, הוכחת היעדר יכולת כלכלית והשני קיום עילה בתיק העיקרי.

אמנם ההלכה קובעת, כי גם אם סיכויה של העתירה קלושים, על בית המשפט להימנע מחסימת שעריו בפני הפונים אליו, אך אין ספק שתחילה על המבקש פטור מאגרה להיכנס לדלת אמותיה של תקנה 14 לתקנות בית המשפט אגרות.

במקרה דכאן, עתירתו של המבקש אינה רק לשחרור ממשמורת אלא גם לסעדים נוספים, בעוד המבקש לא הצליח להוכיח כי הוא דל אמצעים וכי אין ביכולתו לעמוד בתשלום האגרה. בקשתו אינה מפורטת דיה באשר למצבו הכלכלי והיא אינה נתמכת במסמכים המעידים על היעדר יכולתו לשלם את האגרה. המבקש ציין בתצהירו כי יש ברשותו חשבון בנק על שמו, אך לא צירף את תדפיס החשבון בטענה כי אינו יודע את מספרו.

יתרה מכך, מתצהירו של המבקש עולה כי הוא עבד בבית מלון באילת קודם מעצרו, השתכר בין 3,000 ל-5,000 ₪ ושלח 400$-500$ מידי חודש למשפחתו. אשר על כן, בנסיבות העניין לא מצאתי הצדקה למתן פטור מאגרה, שכן המבקש שהה בישראל והתפרנס החל משנת 2008 ועד למאסרו. כמו כן, ציין המבקש כי אחיו מסייע לו בתשלום עבור הייצוג המשפטי, והעובדה שהמבקש השיג מימון לייצוג משפטי מהווה אינדיקציה ליכולתו לשלם את האגרה ולדחיית הבקשה לפטור.

נוכח האמור, אני קובע כי המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת זכאותו לפטור מתשלום אגרה ולפיכך הבקשה נדחית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ