אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גבעון ואח' נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ ואח'

גבעון ואח' נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 30/07/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
15023-11-11
09/07/2012
בפני השופט:
אברהם רובין

- נגד -
התובע:
1. עמוס גבעון
2. סתיו גבעון

הנתבע:
1. בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ
2. יפה רוטשילד

החלטה

לפניי בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, ולחילופין להעברתה לבית המשפט המוסמך- בית המשפט לענייני משפחה בירושלים.

התובעים הינם אב ובנו. הנתבעת 2 הינה אמו של הבן ואשתו לשעבר של האב. על פי הנטען בכתב התביעה, האב והאם פתחו לפני מספר שנים תוכניות חסכון להשכלה גבוהה עבור ילדיהם אצל הנתבע 1 (להלן – "הבנק"). בתוכניות החיסכון הצטבר סכום של 92,000 ₪, וכאשר ביקשו התובעים למשוך את הסכום, כדי לממן את שכר הלימוד, התנה זאת הבנק בהסכמת האם. האם לא נתנה את הסכמתה, ולפיכך הגישו התובעים את התביעה שלפניי בגדרה נדרש הבנק לשחרר את כספי החיסכון ללא הסכמת האם, ולחילופין נדרש צו המורה לאם לאשר את שחרור הסכום הנ"ל או לשלמו בעצמה.

בכתבי ההגנה טענו הבנק והאם כי דין התביעה להידחות מחמת חוסר סמכות עניינית, מפני שמדובר בתובענה בין בני משפחה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, ועל כן הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. לגוף העניין טוענים האם והבנק כי חשבון הבנק המדובר נפתח על שם האם בלבד וכך גם תכניות החיסכון, ולכן לא ניתן להורות על שחרור החסכונות ללא אישור האם. ועוד נטען, כי העובדה שתוכניות החיסכון נפתחו כדי לייחד כספים שישמשו בעתיד למימון שכר הלימוד של ילדי בני הזוג איננה מקנה לילדים עצמם, שבגרו בינתיים, שום זכות קניינית או אחרת בכספי החיסכון, ובסופו של דבר החוסך, קרי – האם, הוא שזכאי להחליט אם ומתי ישוחרר החיסכון ולאיזו מטרה.

דין טענת חוסר הסמכות להתקבל.

על פי סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה ,התשנ"ה- 1995, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בתובענות בין בני משפחה שעילתן: "סכסוך בתוך המשפחה". הצדדים לתובענה שלפניי הם בני משפחה כהגדרת מונח זה בסעיף 1(2) לחוק. על פי הלכת חבס:

"אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש של עילת התביעה.... די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה כסכסוך בתוך המשפחה".

(רע"א 6558/99 חבס נ' חבס פ"ד נד(4) 337).

במקרה דנא אין ספק שיש סכסוך משפחתי בין בעלי הדין. בין האב לאם מנהלים הליכי גירושין בבית הדין הרבני והליכים רבים נוספים בבית המשפט לענייני משפחה (ראו פירוט ההליכים בסעיף 4 לכתב ההגנה של הנתבעת 2). המחלוקת בין הצדדים נסבה על נושא "משפחתי" מובהק – מימון השכלת ילדי בני הזוג, להבדיל, למשל, מנושא עסקי. אין ספק שאם בני הזוג לא היו נתונים בהליכי גירושין קשים ומרים הרי שהם היו מגיעים להבנה כזו או אחרת לגבי הסכום המדובר, כפי שקורה בין בני זוג החיים בשלום. מכאן, שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה ומכרעת לעילת התביעה ועל כן הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

העובדה כי הבנק איננו בא בגדר המונח "בן משפחה" איננה משנה את מסקנתי לעיל. הבנק הוא "שחקן שולי" בתביעה דנא, שכן מבחינתו ההבדל בין שחרור החיסכון לבין השארתו בבנק איננו משמעותי, שהרי הבנק לא טוען לזכות עצמאית משלו בכספים. כפי שציינה כב' השופטת ליפשיץ בהליך קודם בין בני הזוג, יש מקרים שבהם מצורף להליך בבית המשפט למשפחה בעל דין שאיננו בן משפחה, זאת במטרה למנוע סרבול של הדיון והחלטות סותרות (ראו – ת.א. (שלום י-ם) 10210-01-11 רוטשילד נ' גבעון; בש"א (י-ם) 10080/09 תורג'מן נ' תורג'מן; ע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית – פורסמו באתר נבו). זאת ועוד, מאחר שלב המחלוקת נוגע בסכסוך המשפחתי הרי שיש להביא בחשבון שלבית המשפט למשפחה כלים טובים יותר להכריע בסכסוך (בש"א (חיפה) 5706/06 אבו ריש נ' אבו ריש – פורסם באתר נבו). ולבסוף, נזכיר כי הבנק עצמו תומך בהעברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה.

אשר על כן, על יסוד סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, אני מעביר את התובענה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.

התובעים ישלמו לנתבעים את הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ב, 09 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ